מחקר: גלי חום גרמו בשנים האחרונות לאירועי תמותה המוניים של חיות ימיות בישראל וברחבי הים התיכון

גלי החום שהפכו לשגרת חיים קבועה באזור המזרח התיכון, גורמים כבר היום לתוצאות הרסניות במערכות הטבעיות באזור: בין השנים' 2015 ל-2019 אירעו אירועי תמותה המוניים של יצורים ימיים בכל רחבי הים התיכון כתוצאה מגלי חום, ומדענים מזהירים שעלייה בעוצמתם ובתדירותם של גלי החום, עשויה לעצב מחדש את המערכות האקולוגיות והימיות ברחבי האזור. כך עולה ממחקר חדש בהובלת מכון המחקר הימי בברצלונה, בהשתתפות חוקר המכון לחקר ימים ואגמים לישראל, פרופ' גיל רילוב.

לדברי רילוב, "תוצאות המחקר מעידות על כך שהים התיכון חווה האצה של פגיעות אקולוגיות הקשורות לשינוי האקלים הגלובלי, המהווה איום חסר תקדים על בריאות ותפקוד המערכת האקולוגית. אירועי התמותה ההמוניים בים התיכון מקבילים לאירועי ההלבנה והתמותה המסיביים בשונית האלמוגים הגדולה באוסטרליה. תדירותם והשפעתם עלו מאוד".

לפי המחקר, שבוצע בשיתוף פעולה של 30 צוותי מחקר מ-11 מדינות לרבות ישראל, גלי החום שהתרחשו בשנים 2015-2019 השפיעו באופן ניכר על כל אגן הים התיכון. אירועי התמותה ההמוניים שהתרחשו בעקבותיהם כללו אוכלוסיות של יותר מ-50 מיני בעלי חיים (כולל אלמוגים, ספוגים, אצות, צדפות ועוד), שנפגעו לאורך אלפי קילומטרים של חופי הים, ממיצר גיברלטר ועד מזרח הים התיכון.

קיפודי הים הולכים ונעלמים

חלק מהמינים שנפגעו חשובים במיוחד לתפקוד בתי הגידול החופיים. "יותר מ-90% מהים התיכון הושפע מגלי החום, כאשר בחלק מהאזורים נמדדו טמפרטורות הגבוהות במספר מעלות מממוצע טמפרטורת הקיץ ב-30 השנים האחרונות", הסביר פרופ' רילוב. "תמותות של שוכני קרקעית נצפו בעומקים שונים ועד לעומק של 45 מטר, שם הביטוי של גלי החום חריג במיוחד".

בחופי ישראל, בכל קיץ בעשור האחרון התרחש גל חום ימי אחד ארוך. מיני קרקעית רבים כבר נעלמו מהחוף המקומי עוד בטרם החלה תוכנית הניטור האקולוגי הלאומי של חקר ימים ואגמים, ולפני שהחוקרים הספיקו לתעד את היעלמותם. אך מין אחד כן נעלם תחת המיקרוסקופ: קיפודי הים. "הוכחנו שטמפרטורות הקיץ הגבוהות של העשורים האחרונים פשוט הורגת אותם", אמר רילוב.

"במחקר הנוכחי של כל הים התיכון מתועדת בישראל תמותה אחת מסיבית. בקיץ 2016 התרחשה תמותה המונית דווקא של צדפה פולשת מים סוף, שהשתלטה על החוף הסלעי בשנות השמונים או התשעים. בחודש אחד, כל האוכלוסיה לאורך החוף שלנו נמחקה כמעט לחלוטין ורק בשנתיים האחרונות רואים התאוששות שלה. כנראה שזה קשור באופן ישיר או עקיף לשינוי האקלים".

מתופעה חריגה לנורמה

משבר האקלים משפיע בצורה חריפה ובאופנים שונים על מערכות ימיות סביב העולם, והאזור בו נמצאת ישראל אינו יוצא דופן. למעשה, אזור הים התיכון נחשב ל"הוט ספוט" אקלימי, ומתחמם בקצב כפול מהממוצע העולמי. לכך, ישנן תוצאות ברורות. תדירותם, עוצמתם והיקפם של גלי החום כבר עלו בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי ואף לשנות החמישים. גם גלי החום חריגים דוגמת שהתרחשו מאז תחילת הקיץ הנוכחי בעולם עשויים להפוך עוצמתיים יותר בעתיד הנראה לעין. המערכות האקולוגיות מושפעות מכך במיוחד, שכן אין להן יכולת להתגונן מפני החום הכבד, אליו הן אינן מאוקלמות.

לפי ממצאים של מחקרי עבר שביצעו רילוב וחוקרים נוספים, מרבית המינים המקומיים רגישים לטמפרטורות הקיץ אותם אנחנו חווים היום, המגיעות לכמעט 32 מעלות (לעומת 29 מעלות לפני שלושים וארבעים שנה). "רבים מהם יתחילו להיעלם עם התחממות נוספת של מעלה או שתיים, התחממות שצפויה בוודאות בעשורים הקרובים", מזהיר רילוב. "תדירותם והשפעתם של אירועי תמותה המוניים עלו מאוד בעשור האחרון, עובדה שמצביעה על כך שכיום אירועים כאלה הם יותר הנורמה מאשר יוצא הדופן".

מחברי המחקר קוראים להידוק התאום ושיתופי הפעולה ברמה האזורית, המדינתית והבינלאומית, בכדי להגיע להחלטות מדיניות אפקטיביות יותר "כדי להתמודד עם מצב החירום האקלימי המתגבר". פרופ' רילוב מוסיף ואומר כי בחופי ישראל האתגר הנ"ל מורכב במיוחד, משום שחופי ישראל מהווים מוקד של שינוי אקלים ופלישת מינים מואצת, ובשל כך המגוון הביולוגי מתחלף בקצב מהיר לכיוון של דומיננטיות של מינים טרופיים.

"לא מופרך להניח שחלק מהמינים הטרופיים הזרים יכול להיות חלק מהפתרון לבעיות שיוצרת ההתחממות המואצת במקומות בהם מינים מקומיים רגישים נעלמים, ולאו דווקא חלק מהבעיה", הוא מסכם. "במינים הפולשים הבעייתיים במיוחד, צריך לנסות לטפל, אולי לרסן את אוכלוסייתם; אם כי בים, לצערנו, זו משימה כמעט בלתי אפשרית".