האם במשך עשורים לא הייתה ממשלה שהקימה שתי ועדות חקירה בשנה

שם: אופיר אקוניס

מפלגה: ליכוד

תאריך: 26.7

ציטוט: "שתי ועדות חקירה ממלכתיות בשנה אחת! זה דבר שלא קרה עשורים שלמים אגב"

ציון: חצי נכון

חבר הכנסת אופיר אקוניס מהליכוד התראיין ב-26.7 לערוץ 14 והתייחס בין היתר לטענותיו של הסגן לשעבר של ראש המחלקה לחקירות שוטרים, משה סעדה. אקוניס אמר כי דבריו של סעדה מחייבים הקמת ועדת חקירה ממלכתית, הבטיח להקים ועדה כזו אם הליכוד ירכיב את הממשלה הבאה, והשווה את ההאשמות של סעדה לנושאים שבגינם בחרה ממשלת בנט-לפיד להקים ועדות דומות. "הממשלה הנוכחית הקימה שתי ועדות חקירה ממלכתיות: אחת על הצוללות, לשיטתם, ואחת על האירועים, האירועים הטרגיים כמובן, במירון. שתי ועדות חקירה ממלכתיות בשנה אחת! זה דבר שלא קרה עשורים שלמים אגב. ממשלות לא מיהרו להקים ועדות חקירה ממלכתיות".

בדקנו האם אכן בעשורים האחרונים לא הוקמו ועדות חקירה ממלכתיות הקצב דומה, וספציפית האם לא הוקמו שתי ועדות בשנה אחת.

סריקה זריה של היסטוריית הוועדות הממלכתיות שקמו בישראל מראה כי בעשור שחלף עד להקמת ממשלת בנט-לפיד, אכן לא קמה ועדה אחת כזו. אלא שזהו היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, ומדובר בתקופה בה שלט בממשלה הליכוד של אקוניס בראשות בנימין נתניהו, ובכנסת שלטה הקואליציה שהרכיב. בשנים שקדמו לנתניהו מצאנו כמה וכמה מקרים בהם הוקמו שתיים ואף שלוש ועדות חקירה בטווח זמן של שנה או פחות.

כפי שהראינו בבדיקות עבר של המשרוקית, ועדת חקירה ממלכתית, שלה סמכויות נרחבות וייחודיות, יכולה לקום מכוח שתי החלטות - אחת של הממשלה ואחת של הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. אמנם אקוניס לא פירט לאיזו סוג ועדה הוא מתייחס, ואמנם סמכויות הוועדה הן זהות כך או כך, אך עדיין ניתן להניח מדבריו שכוונתו הייתה כי אף ממשלה לא הקימה מיוזמתה שתי ועדות חקירה בשנה אחת בעבר.

אז מה הממצאים? בעשור שלפני נתניהו, בתקופת כהונתו של אהוד אולמרט כראש ממשלה, קמו לא פחות משלוש ועדות בטווח זמן של שנה אחת בדיוק. אלה היו ועדת דורנר שעסקה בסיוע המדינה לניצולי שואה (הוקמה ב-7.1.2008), ועדת ביין שבחנה את ניהול משק המים בישראל (28.8.2008), וועדת מצא בנושא טיפול הרשויות במפוני גוש קטיף (7.1.2009). אלא שוועדות אלו הוקמו מכוח החלטה של הוועדה לביקורת המדינה, ולא היו יוזמות של הממשלה או העומד בראשה.

בתחילת אותו עשור, בנובמבר 2000 ומאי 2001, הוקמו שתי ועדות חקירה בהפרש של 6 חודשים: ועדת אור לחקירת אירועי אוקטובר, וועדת זיילר לחקירת אסון ורסאי. הראשונה קמה בתקופת ממשלתו של אהוד ברק, והשנייה לאחר כניסתו לתפקיד של אריאל שרון והקמת ממשלה חדשה על ידו (בעקבות בחירות ישירות וללא פיזור הכנסת).

הלאה: שש שנים קודם לכן שוב קמו שתי ועדות באותה שנה - בתחילת 1995 ועדת כהן-קדמי לעניין היעלמות ילדי תימן, ובסוף 1995 ועדת שמגר שחקרה את רצח רבין. שתי ועדות אלו היו מעשה ידיה של אותה ממשלה, אך הוקמו תחת שני ראשי ממשלה שונים כמובן, כשהשניה הוקמה בתקופת שמעון פרס.

אלא ששנה קודם לכן הוקמו שתי ועדות על ידי אותה ממשלה ואותו ראש ממשלה - ועדת שמגר שקמה בפברואר 1994 לאחר הטבח במערת המכפלה שבוצע על ידי ברוך גולדשטיין, וכאמור ועדת כהן-קדמי שקמה 11 חודשים לאחר מכן בינואר 1995.

בשנות ה-80 הוקמו פעמיים, על ידי שני ראשי ליכוד שונים, שתי ועדות חקירה בתוך שנה על ידי אותה ממשלה. ועדת לנדוי שבדקה את חקירות השב"כ קמה ב-31.5.1987, ואילו ועדת נתניהו שחקרה את תפקוד מערכת הבריאות בישראל קמה ב-5.6.1988, לאחר 370 יום. שתיהן בתקופת הממשלה ה-32 תחת יצחק שמיר. קודמו בתפקיד, מנחם בגין, הקים את ועדת בכור לחקר רצח ארלוזורוב במרץ 1982, ואת ועדת כהן לחקירת הטבח בסברה ושתילה בספטמבר 1982, אחרי שישה חודשים.

אקוניס לא הסביר למה התכוון כשאמר "בעשורים האחרונים", אך ליתר ביטחון נציין כי גם בשנות ה-70 קמו שתי ועדות חקירה בתוך שנה. ביוני 1971 הקימה ממשלת ישראל ה-15 בראשות גולדה מאיר את ועדת עציוני לחקירת החשד להטיית משחקי כדורגל על ידי שופטים, ולאחר חמישה חודשים את ועדת ויתקין, לחקירת פרשת נתיבי הנפט והחשד לשחיתות במשרד האוצר.

לסיכום, בניגוד לדבריו של אקוניס, רוב ועדות החקירה שקמו עד היום בישראל - 14 מתוך 20 הוקמו בסמיכות זמנים של שנה או פחות לועדה נוספת. חלקן הוקמו על ידי ועדת הכנסת בניגוד לעמדת הממשלה; חלקן באותה שנה אך על ידי ממשלות שונות או ראשי ממשלה שונים. אך בארבעה מקרים שונים, משנת 1971 ועד 1995, הוקמו שתי ועדות חקירה ממלכתיות על ידי אותה ממשלה וראש ממשלה בתוך שנה אחת. לכן דבריו של אקוניס חצי נכונים.