פרשת הכדורגלנים: בוררות לא בהכרח תעזור לבעלי הקבוצה

מכבי ת"א פעלה מהר לפטר את השחקנים שקיימו יחסים עם קטינות, אך ייתכן שזה יקשה על הקבוצות הנוכחיות שלהם לבצע מהלך דומה

אלונה ברקת, בעלי הפועל באר שבע. יהיה קשה יותר לפטר את הכדורגלנים / צילום: איל יצהר
אלונה ברקת, בעלי הפועל באר שבע. יהיה קשה יותר לפטר את הכדורגלנים / צילום: איל יצהר

הכותב הוא שותף מייסד נ. פינברג ושות'

התכתבויות הכדורגלנים שפורסמו בשבוע שעבר, והסירו קורה מעל פרשה שזה מכבר נסתם עליה הגולל, בוודאי הגניבו חשש לליבם של בעלי הקבוצות - אלונה ברקת ויעקב שחר - שמא ייאלצו לשלם לשחקנים בעת פיטוריהם. הדיונים לגבי הסיבות להימנעותם העיקשת מלפטר את השחקנים הסוררים מתרבים, ובימים האחרונים גובר הלחץ הציבורי, ואפילו ראש הממשלה יאיר לפיד התייחס וגינה.

מסתבר כי בעלי מכבי תל אביב, מיץ' גולדהאר, פעל בשיקול-דעת זריז אך לא פזיז כשהחליט בעבר לפטר את הכדורגלנים מיד עם היוודע דבר החשדות לכאורה וההאשמות הקשות נגדם. אם כן, מה יעשו בעלי הקבוצות, ברקת ושחר, כעת? למעשה, ייתכן כי אותו הצעד של גולדהאר, כמו שהוא דוגמה ומופת לכל בר-דעת, עלול להוות מכשול בעת ההתדיינות על זכויות הכדורגלנים, אם וככל שיוחלט בקבוצות לפטרם על רקע הגילויים החדשים.

הביקורת מוצדקת

אחרי ה"גול" שבחשיפת ההתכתבויות, שאלו רבים מה משמעותם של פיטורים מפאת אמות-מידה מוסריות. במערכה הקודמת, תחת גולדהאר, פשוט היה יותר לפטר, משום שהעילה נומקה בהקשר הפלילי של ההאשמות, לכאורה. כעת יהיה לקבוצות שקלטו אותם בעת התנהלות חקירה - קשה יותר לפטר. מדובר יהיה בפיטורים על רקע מוסרי, שדינם מתן מלוא הזכויות למפוטרים. שכן מעסיקיהם ידעו בעת החתימה על הסכם ההעסקה כי עומדות חשדות נגד הכדורגלנים.

מוצדקת הביקורת המופנית כעת כלפי בעלי הקבוצות, אשר גייסו אותם לשורותיהם תוך ידיעה, ממנה בחרו להתעלם, אודות עיוות מוסרי בהתנהלותם ובסט הערכים של כל אחד מהכדורגלנים. מיותר לציין כי גם המוניטין של קבוצת הכדורגל נפגע, ובכך כל העושים בדבר בשם המועדון והדגל. לכן, האחריות הרובצת על בעלי הקבוצות ושיקול-דעתם להפסיק העסקה (מכבי תל אביב) או לצרף לשורותיהם שחקנים בעת שידוע כי הם נחשדים בעבירה מוסרית - הם כעדות שיש לה משמעות.

האחריות על הבעלים

מה יקרה עכשיו? אם בעלי הקבוצות יחליטו לפטר את השחקנים, הם יידרשו לשלם להם את מלוא התשלומים תמורת פיטוריהם, לפי הסכמי ההעסקה. עובדה זו עשויה להרתיע את הבעלים מלפטר, אך ייתכן כי יש דרך חלופית, המהווה מילוט במקרה זה: מערכת בוררות. לפי חוק הספורט, סכסוכים מסוג זה מנותבים להליך בוררות מנדטורי. ייתכן כי מקרה זה עומד בקריטריונים לבוררות, ולא ישויך וינותב לערכאת בית הדין.

הדבר מיטיב עם הקבוצות, משום שבעוד בית המשפט היה גורס "ידעתם, לכן שלמו לשחקנים את מלוא זכויותיהם" - הבוררות עשויה לקבל טענה מצד הקבוצות, לפיה לא ידוע היה בעת החתימה על הסכם ההעסקה עד כמה חמור המקרה. עם זאת, העובדה שמכבי תל אביב פיטרה את השחקנים מיד, מחלישה את הטענה.

בשולי הדברים, ראוי להדגיש כי הבעלים של קבוצות הכדורגל, במיוחד ברקת ושחר, מדגישים כל העת שהחזקת הקבוצות הינה בראש ובראשונה יעד חינוכי. זאת, כאשר מתחת לקבוצה הבוגרת יש מאות שחקנים צעירים ומנגנון שלם, שנושאים עיניהם לכוכבי הקבוצה הבוגרת. ההחלטה שיקבלו בעלי הקבוצות בעניינם של כל אחד מהכדורגלנים , היא בעלת אמירה מוסרית בדבר הצורך לנקוט עמדה חד-משמעית - לא בבית ספרנו לא בקבוצתנו.