האם פעילות אל-ג'זירה נסגרה בכל מדינות ערב

האם יש מדינות ערביות שאסרו על אל-ג'זירה לפעול משטחן? כן, אך הן מעטות • המשרוקית של גלובס

איוב קרא, מתמודד בליכוד, פרלמנט צהריים, ערוץ הכנסת, 25.7.22 / צילום: אוהד צויגנברג, "ידיעות אחרונות"
איוב קרא, מתמודד בליכוד, פרלמנט צהריים, ערוץ הכנסת, 25.7.22 / צילום: אוהד צויגנברג, "ידיעות אחרונות"

איוב קרא, פעם שר התקשורת מטעם הליכוד והיום מתמודד בפריימריז של המפלגה, התבטא בשבועות האחרונים לגבי קשיי המשילות שחוו הוא וחבריו בעבר, וטען כי "לא נתנו להם לשלוט". מה למשל? בראיון בערוץ הכנסת הוא סיפק את הדוגמה הבאה: "כשאני רציתי לסגור את אל-ג'זירה… לא נתנו לי לעשות את זה". זאת, לדבריו, למרות ש"אל-ג'זירה נסגרה בכל מדינות ערב". האם ערוץ התקשורת שנהנה מפופולריות בעולם הערבי אכן נסגר ברבות ממדינות האזור? ומה בדיוק ניסה לעשות קרא בתקופתו? בדקנו.

אל-ג'זירה ("האי" בערבית) הוא כלי תקשורת ממשלתי בבעלות קטאר שהוקם ב-1996. על-פי האתר של הערוץ, הוא מפעיל עיתונאים רבים ברחבי העולם, ויש לו לשכות או מערכות בלמעלה מ-50 מדינות. העובדה שהערוץ מופעל על-ידי ממשלת קטאר אכן עוררה חיכוכים עם מדינות מרכזיות בעולם הערבי. במאמר שפורסם ב-2017 על-ידי המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מוזכר כי "השימוש שעשתה קטאר באל-ג'זירה כדי להגביר את השפעתה של תנועת האחים המוסלמים בעולם הערבי כולו, ולמתוח ביקורת על מנהיגים בריאד, בקהיר ובאבו-דאבי, עורר זה מכבר חוסר נחת באזור".

המתיחות הזאת באה לידי ביטוי בכמה גלים, אך כפי שהסביר לנו ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון, הסכסוך הזה התפרץ במלוא עוזו ביוני 2017 - אז החליטו ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים לנתק את יחסיהן הדיפלומטיים עם קטאר. פעילותה של אל-ג'זירה הייתה סוגיה משמעותית במשבר, ואחת הדרישות של המדינות הללו מקטאר הייתה לסגור או לפחות לרסן את הרשת. לדברי ד"ר גוז'נסקי, אומנם מאז חלה התקרבות בין קטאר למדינות הללו (בינואר 2021 נחתם הסכם פיוס), אולם אל-ג'זירה עדיין לא פועלת שם בחופשיות.

2017 הייתה גם השנה שבה איוב קרא מונה לשר התקשורת. באוגוסט אותה שנה, חודשיים לאחר פרוץ החרם על קטאר, הוא הכריז על שורת צעדים שמטרתם להפסיק את פעילות אל-ג'זירה בישראל. קרא ירה לכיוונים רבים. הוא ניסה להביא לשלילת תעודות העיתונאי ("תעודות לע"מ") של כתבי אל-ג'זירה בישראל, לגרום לכך שמועצת הכבלים והלוויין תאסור על yes והוט לשדר את הערוץ בישראל ועוד. כל הצעדים הללו לא הבשילו מסיבות שונות ולמעשה היו רחוקים מאוד מלהגיע לקו הסיום.

האם הכישלון של קרא הותיר את ישראל כמדינה היחידה באזור שבה פועל הערוץ? כפי שכבר יכולתם להסיק הדברים רחוקים מכך. לפי האתר של אל-ג'זירה, הערוץ אכן לא מפעיל עיתונאים בארבע המדינות שהזכרנו - ערב הסעודית, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין - ובעוד שלוש מדינות שחברות בליגה הערבית: אלג'יריה, ג'יבוטי ואיי קומורו (שידורי הערוץ כן נקלטים באמצעות צלחות לוויין בכל המדינות הללו).

יחד עם זאת, בשאר 15 המדינות החברות בליגה הערבית, בהן ירדן, סוריה, לבנון, עיראק, כוויית, לוב, מרוקו ועוד, הערוץ מפעיל עובדים ועיתונאים (יש לציין כי בעבר, על רקע מתיחויות שונות, חלק מהמדינות הללו אכן סגרו את פעילות אל-ג'זירה אצלן). לפי אתר הערוץ, גם ב"פלסטין" יש לו שלוש לשכות: בירושלים, ברמאללה ובעזה.

מהשר לשעבר איוב קרא נמסר (העובדות החדשות שמופיעות בתגובה לא נבדקו על-ידינו): "הייתה לי הזכות כשר התקשורת להתחיל בהליך של סגירת אל-ג'זירה אחרי שהיו מעורבים בהסתה… וגם כאות הזדהות עם מדינות המפרץ. אל-ג'זירה הועמדה לשימוע בפני לשכת העיתונות הממשלתית… אבל לצערי במועצה לביטחון לאומי לא גיבו את המהלכים לסגירת משרדיה בישראל. לדעתי, במבחן המידתיות והסבירות, אסור שאל-ג'זירה תהיה חלק מחופש הביטוי של ישראל, כי (היא הפכה) לגורם מכוון ומסית נגד ישראל. אם אחזור לממשלה, אעשה הכול להמשיך את הליך סגירתה".

בשורה התחתונה: דבריו של קרא לא נכונים ברובם. כיום אל-ג'זירה מפעילה מערכות עיתונאיות ב-15 מדינות מתוך 22 מדינות החברות בליגה הערבית. הערוץ, שפועל גם בישראל, אכן לא מורשה לפעול במספר מדינות ערביות מרכזיות, ובהן ערב הסעודית, מצרים ואיחוד האמירויות.

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: איוב קרא
מפלגה: הליכוד
תוכנית: פרלמנט צוהריים
ציטוט: "אל-ג'זירה נסגרה בכל מדינות ערב"
תאריך: 25.7
ציון: לא נכון ברובו

במהלך ריאיון לערוץ כנסת, השר לשעבר איוב קרא, שמתמודד כיום על מקום ברשימת הליכוד, הביע את רצונו שהליכוד יחזור לשלטון - אלא שהפעם הוא מקווה שהליכוד יחזור לשלוט בלי ש"ימנעו ממנו לקיים את המדיניות שלו". לשאלת המראיינת האם הליכוד לא שלט בשנים הקודמות, קרא סיפק דוגמה לחוסר משילות מתקופת כהונתו כשר התקשורת: "כשאני רציתי לסגור את אל ג'זירה… לא נתנו לי לעשות את זה". זאת, לדבריו, בניגוד למצב בשאר מדינות האזור: "אל-ג'זירה נסגרה בכל מדינות ערב", הוא טען. האם אכן אל-ג'זירה נסגרה בכל מדינות ערב? בדקנו.

אל-ג'זירה ("האי" בערבית) הוא כלי תקשורת ממשלתי בבעלות קטאר שהוקם ב-1996 על ידי אמיר (שליט) קטאר דאז השייח' חמד בן ח'ליפה אל ת'אני. על פי האתר של אל-ג'זירה, הרשת מפעילה עיתונאים רבים ברחבי העולם ויש לה לשכות בלמעלה מ-50 מדינות. במאמר שנכתב במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS), נטען כי אל-ג'זירה מזוהה עם המשטר הקטארי והיא נחשבת לכלי בידי המשטר שנועד לקדם את מדיניות החוץ הקטארית.

ומדיניות החוץ הקטארית, זו שמקודמת על ידי אל-ג'זירה, מהווה נקודת חיכוך עם מספר מדינות באזור, בראשן ערב הסעודית, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין. בפרט, עיקר הקושי של המדינות הללו עם המדיניות הקטארית נעוץ במימון ובתמיכה שמעניקה קטאר לארגונים אסלאמיסטים הפעילים במישור הפוליטי, אשר לרוב מזוהים עם האחים המוסלמים. "השימוש שעשתה קטאר בערוץ התקשורת אל-ג'זירה שבבעלותה, כדי להגביר את השפעתה של תנועת האחים המוסלמים בעולם הערבי כולו ולמתוח ביקורת על מנהיגים בריאד, בקהיר ובאבו-דאבי, עורר זה מכבר חוסר נחת באזור", נכתב במאמר. "עוד ב-2002 גרם הסיקור התקשורתי העוין של קטאר את ממשלת ערב הסעודית להחזרת שגרירה מדוחה למשך שש שנים. ערב הסעודית עשתה זאת שוב ב-2014, הפעם עם איחוד האמירויות ובחריין, וזאת בתגובה לביקורת על הממשלות המצרית והאמריקנית שהשמיע השיח' יוסוף אל-קרדאווי, איש האחים המוסלמים היושב בקטאר".

לפי ד"ר יואל גוז'נסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב, הסכסוך בין המחנות התפרץ במלוא עוזו ביוני 2017 - אז החליטו ערב הסעודית, איחוד האמירויות, בחריין ומצרים לנתק את יחסיהן הדיפלומטיים עם קטאר. לדברי גו'זנסקי, פעילותה של אל-ג'זירה הייתה סוגיה משמעותית במשבר - עד כדי כך שאחת הדרישות של המדינות הללו מקטאר הייתה לסגור או לפחות לרסן את הרשת. הד לחשיבותה של סוגיית אל-ג'זירה ניתן לראות בכך שבאותם ימים, אל-ג'זירה דיווחה על מתקפת סייבר כוללת על כל מערכות הרשת. גוז'נסקי מדגיש שאומנם מאז חלה התקרבות בין קטאר למדינות החרם שבאה לידי ביטוי בהסכם פיוס שנחתם בין הצדדים בינואר 2021 - אולם אל-ג'זירה עדיין לא פועלת בחופשיות במדינות הללו.

ואכן, על פי האתר של אל-ג'זירה, במדינות הללו לא פועלת לשכה של אל-ג'זירה. אליהן מצטרפות 3 חברות נוספות בליגה שגם בהן לאל-ג'זירה אין לשכה: אלג'יריה (בה נרשמו בעבר מספר תקריות עם אל-ג'זירה), ג'יבוטי ואיי קומורו. אז עד כה ספרנו 7 מדינות חברות בליגה הערבית שבהן לא פועלת לשכה של אל ג'זירה. אולם בליגה הערבית חברות 22 מדינות - האם התמונה דומה כל השאר?

ובכן, בניגוד לדברי קרא, ב-15 המדינות האחרות בליגה הערבית כן פועלת לשכה של אל-ג'זירה. חוץ מקטאר, בין המדינות הללו ניתן למנות את עיראק, כוויית, ירדן, סוריה, לבנון, סודן, לוב ומרוקו. בנוסף, תחת "פלסטין" רשומות 3 לשכות: בירושלים, ברמאללה ובעזה. יחד עם זאת, יש לציין כי חלק מהמדינות הללו סגרו בעבר את לשכת אל-ג'זירה על רקע מתיחויות שונות (כך למשל עיראק, כוויית, ירדן וסודן).

ומה באשר לטענה של קרא לפיה הוא רצה לסגור את אל-ג'זירה? באוגוסט 2017, חודשיים לאחר פרוץ החרם על קטאר, הכריז קרא, אז שר התקשורת, על שורת צעדים שמטרתם הפסקת פעילות אל-ג'זירה בישראל: שלילת תעודת העיתונאי של לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ) מכתבי אל-ג'זירה בישראל, החשכת הערוץ על ידי חברות הכבלים והלווין, סגירת משרדי הרשת בישראל וקידום חקיקה שתאפשר לממשלה, במקרים חריגים, להחשיך ערוצים מטעמים של סכנה לביטחון אזרחי ישראל. אולם מהלכים אלו לא הבשילו מסיבות שונות, ולמעשה היו רחוקים מאוד מלהגיע לקו הסיום. דוגמה לכך ניתן לראות בניסיון להוציא לפועל את הצעד הראשון - שלילת תעודות העיתונאי מכתבי אל-ג'זירה. אומנם שבוע לאחר הכרזת קרא אכן נשללה תעודות עיתונאי מאחד מכתבי אל-ג'זירה, אך רק כשבועיים מאוחר יותר הודיעה לע"מ כי לאחר שימוע שנעשה לעיתונאי, היא משהה לחצי שנה את החלטה לשלול את התעודה.

מהשר לשעבר איוב קרא נמסר: "הייתה לי הזכות כשר התקשורת להתחיל הליך של סגירת אל-ג'זירה אחרי שהיו מעורבים בהסתה ובהכוונה של טרוריסטים בפיגוע בהר הבית בו נרצחו שני השוטרים סיתאוי ושנאן ז״ל וגם כאות הזדהות עם מדינות המפרץ שגרשו את אל-ג'זירה בהם ראיתי שותפים להליך שלום אזורי לפני כל חברי הממשלה. אל-ג'זירה הועמדה לשימוע בפני לשכת העיתונות הממשלתית וקיבלה עונש של תנאי לחצי שנה בשל מעורבותה בהר הבית אבל לצערי במועצה לביטחון לאומי לא גיבו את המהלכים לסגירת משרדיה בישראל. חופש הביטוי חייב לדעתי להיות מוגבל במיוחד כשמדובר בהסתה והזדהות עם אויבי ישראל, ולדעתי אל-ג'זירה במבחן המידתיות והסבירות אסור שתהיה חלק מחופש הביטוי של ישראל, כי תפקידה הפך לגורם מכוון ומסית נגד ישראל. אם אחזור לממשלה אעשה הכל להמשיך את הליך סגירתה".

לסיכום, בניגוד לדברי קרא, ברוב המדינות החברות בליגה הערבית קיימת לשכה של אל-ג'זירה. מתוך 22 מדינות החברות בליגה הערבית, ב-15 קיימת לשכה של הרשת, כאשר ב-7 מדינות בלבד לא קיימת לשכה. לכן דבריו של קרא לא נכונים ברובם.