בין מוסקבה לתל אביב: הצצה לסכסוך שמפלג את ענקית החיפוש הרוסית יאנדקס

מייסד מנוע החיפוש הרוסי יאנדקס והמנכ"ל לשעבר, ארקדי וולוז', המתגורר בישראל זה מספר שנים, מנהל בימים אלה משא ומתן על זכויות השליטה בחברה הבינלאומית בתמורה להעברת כמה מהפעילויות לידי קבוצת שליטה מחוץ לחברה הרוסית, כך לפי אתר החדשות העצמאי הרוסי דה בל (The Bell). על פי הדיווח וולוז', שפרש מהחברה בעקבות הסנקציות האישיות שהוטלו עליו בחודש יוני, מעוניין להעביר כמה פעיליות מתוך יאנדקס אל מחוץ לרוסיה ולניהולו, וככל הנראה מדובר בפעילות שנבנית בימים אלה בין השאר גם בישראל. צפויים לסייע לו כמה מנהלים מהחברה הרוסית בתחומי הענן והרכב האוטונומי שעלו לישראל בחודשים האחרונים.

לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה נחלקה הנהלת יאנדקס לשני מחנות: אלה שבחרו להישאר ברוסיה ולהעדיף יאנדקס רוסית בעלת שליטה וזהות רוסית, ואלה שעזבו. בין אלה שהגיעו בעקבות וולוז' לישראל נמנים אלנה בונינה, לשעבר מנכ"לית יאנדקס רוסיה; מנהל תחום המפות רומן צ'רנין; ראש תחום כל הרכב האוטונומיים דמיטרי פולישצ'וק; ומנהלת מוצרי הפרסום ורה לייזרוביץ'. הם צפויים לסייע לוולוז' לנהל מישראל וממדינות נוספות פעילות פיתוח בינלאומית של מחשוב ענן, מפות, נהיגה אוטונומית ומיזמים חינוכיים באמצעות החברה החוץ־רוסית החדשה.

לפי הדיווח ב"דה בל", אין כוונה לפיצול חד משמעי בין פעילות רוסית לחוץ־רוסית, אלא פשוט לפתח ארבעה תחומים מחוץ לרוסיה: נהיגה אוטונומית, ענן, אפליקציית אימון הבינה המלאכותית "טולוקה" ותוכנית ההכשרה "פרקטיקום", המביאה לישראל מאות מתמחים רוסים כל שנה. לפי אחד המתווים שהוצעו, הפעילות הקמעונית של יאנדקס: אפליקציית המוניות יאנגו ושירות המשלוחים יאנגו דלי, הזוכים לפופולריות בישראל, צפויה להיוותר בידיים רוסיות, כמו גם מנוע החיפוש - המוצר הראשון שפותח בחברה.

 אלנה בונינה, לשעבר מנכ''לית יאנדקס רוסיה / צילום: באדיבות חטיבת החדשנות בסיסקו ישראל

גורל המוניות והמשלוחים בישראל לא ברור

בשל כך, גורלם של שירותי המוניות והמשלוחים בישראל טרם נקבע וככל הנראה נתון למשא ומתן בין הגורמים - אלה יכולים להיוותר בחברה הרוסית, או לצאת למכירה לזכיין מקומי אשר יפעיל את השירותים באמצעות טכנולוגיה רוסית תוך שימוש בשרתים מקומיים. נכון להיום, נתוני המשתמשים של יאנגו מוניות ויאנגו דלי נאגרים בחוות השרתים של יאנדקס בפינלנד ובחודש מאי אף הופסק לה זרם החשמל בעקבות החלטת חברת חשמל פינית פרטית. מאז היא פועלת על בסיס גנרטור דיזל.

אחת המחלוקות המרכזיות נסובה סביב מחזיקי האג"ח של יאנדקס, אשר כמעט והגיעו לחדלות פירעון בחודשים הראשונים של המלחמה. ביוני הם הסכימו לשינוי מבנה החוב, מה שהחזיר לשולחן את המשא ומתן על שינוי ארגוני וחלוקה חדשה של המניות, שמטרתם להוציא את זכויות ההצבעה והשליטה של וולוז' מהחברה הרוסית כליל. וולוז' עזב את החברה עם 48.4% מזכויות ההצבעה (עכשיו יש לו 45.3%), אותן העביר לנאמנות משפחתית עם הבטחה לא למכור אותן למשך שנתיים לפחות. יחד עם הנהלת יאנדקס, "קרן האינטרס הציבורי" הלאומית ממשיכה לשלוט ב־57.7% מזכויות ההצבעה. מיאנדקס לא התקבלה תגובה לידיעה.

 אלכסיי קודרין, לשעבר שר האוצר הרוסי / צילום: באדיבות חטיבת החדשנות בסיסקו ישראל

יחד עם זאת, לפי הדיווח, אין בשלב זה החלטה סופית כיצד תפוצל החברה. הדיונים נוגעים לא לרק לחלוקת מניות השליטה של וולוז' - שמעוניין לקבל לידו פעילויות מהחברה על מנת שיוותר על מניות השליטה - אלא לאופן בו יופרדו צוותי פיתוח מהחברה האם, ובאילו תנאים יופרדו.

שורת מכות לאחר הפלישה לאוקראינה

במדינות המערב סופגת יאנדקס מכה אחר מכה מאז פרוץ המלחמה באוקראינה: שירות החדשות שלה - שסינן ידיעות על המלחמה ברוסיה לדוברי הרוסית - ספג סנקציות מהאיחוד האירופי עד שיאנדקס החליטה למוכרו לרשת החברתית הרוסית VK; שירותי המכולת שלה, יאנגו דלי, כמו גם שירותי מוניות יאנגו, נחסמו על ידי המדינות הבלטיות ונסוגו ממדינות מערב אירופה כמו בריטניה וצרפת; בארה"ב הופסקו שיתופי פעולה עם רובוט המשולחים שלה בקמפוסים האקדמיים; ובפינלנד, כאמור, הופסקה אספקת החשמל לשרת היחיד של יאנדקס מחוץ לרוסיה.

בישראל מוכרת יאנדקס בזכות שירותי קמעונות לצרכן הפרטי כמו יאנגו דלי, שירות משלוחי המכולת המהירים, צי הקורקינטים החשמליים של ווינד (Wind) ושירות המוניות יאנגו. ובכל זאת, גם בישראל החלו לבקר את התנהלות יאנדקס באמצעות התנגדות בקרב חברי כנסת להעברת מטה החברה לישראל, או התנגדות בעיריית תל אביב לעריכת ניסויים של רובוטי המשלוחים שלה ברחובותיה.

בארה"ב הופסק המסחר במניית יאנדקס כבר עם פרוץ המלחמה, ובאחרונה חוקק הפרלמנט הרוסי חוק האוסר מסחר במניות של חברות רוסיות בבורסות זרות. האיחוד האירופי הטיל סנקציות על אישים ביאנדקס, האחרון שבהם הוא וולוז' עצמו שפרש כאמור מתפקידיו הניהוליים כמנכ"ל ומייסד ונותר חבר דירקטוריון ובעל מניות. קדם לו סגן המנכ"ל טיגרן חודוורדיאן שפרש בחודש מרץ בעקבות סנקציות שהוטלו עליו מצד האיחוד לאחר שהתברר כי חטיבת החדשות של החברה עסקה בסינון תכנים משדה הקרב לטובת הנרטיב הרוסי. בחודש שעבר הגיש חודוורדיאן תביעה בבית המשפט של האיחוד, נגד הסנקציות. לאחר פרישתו, מכרה יאנדקס את החטיבה לידי הרשת החברתית הרוסית VK הנשלטת כיום בידי גורמים המקורבים לקרמלין.

סוף החלום על יאנדקס בינלאומית

לפי "דה בל", המלחמה הביאה לקץ לשאיפתו של וולוז' לבנות את יאנדקס כחברה בינלאומית. חלק מהפרויקטים בחברה הרוסית, כמו מכוניות חכמות, ייועדו מלכתחילה למערב. בתחום הרכבים הבלתי מאוישים - ישנם רכיבים אלקטרוניים ומעבדים שבתעשייה הרוסית כבר לא ניתן להשיגם בשל הסנקציות.

עוד דווח כי כחלק מהדיונים מבנה החברה עשוי להשתנות: כיום כפופה החברה הרוסית לחברה הולנדית בשם יאנדקס אן. וי. ולאחר הפיצול עלול הגוף העסקי הרוסי להימצא תחת בעלים אחרים או חברת אם אחרת.

הקרמלין אינו זר לכל המהלכים הללו ועליו להסכים לעסקה שכזו. וולוז' ביקש משר האוצר לשעבר המקורב מאוד לפוטין, אלכסיי קודרין, לתווך במאמצים אלה והוא עשוי אף ליהנות מתפקיד בהנהלה העתידית אם המאמצים הללו ישאו פרי.

ההסכם עם הקרמלין ומניית הזהב

השינוי הארגוני המשמעותי האחרון בחברה אירע ב-2019 לאחר עימות עם סברבנק, שרצה להיות מחזיק מניות משמעותי כדי להגביר את החיבור שבין האקו־סיסטם של יאנדקס עם שירותי הבנק. מאז 2009 סברבנק מחזיק במניית זהב שרכש עבור אירו אחד סמלי. הדבר איפשר לבנק הלאומי לחסום כל רכישה של יותר מ־25% ממניות החברה או מזכויות ההצבעה - מצד כל מחזיק מניות קיים או צד שלישי. עבור המדינה, המנגנון שימש כתעודת ביטוח מפני שליטה זרה.

החזון של סברבנק לא צלח וב־2019 נסוג הבנק מהחברה ומניית הזהב נמחקה, אך באותו הזמן הגיעה יאנדקס להסכמה עם הקרמלין על מבנה שליטה חדש. מניית זהב חדשה בחברת האם ההולנדית יאנדקס אן. וי. הוענקה לקרן מיוחדת בשם "קרן האינטרס הציבורי" - ובעזרתה קיבלה את הזכות לחסום כל עסקה מעל ל־10% מהמניות ולמנות שני דירקטורים בחברה.

בין מייסדי הקרן - נציגי חמש אוניברסיטאות, בית הספר לניהול של סקולקובו - חברת המו"פ הממשלתית ואיגוד התעשיינים והיזמים הרוסי. בהנהלתה מקורבים לרשויות כמו אלכסנדר דיוקוב, יו"ר גזפרום נפט ואלנה שמלבה, ראש המרכז למחוננים סיריוס, שנוסד על ידי מקורבו של פוטין, הצ'לן סרגיי רולדוגין. בין בעלי השליטה בחברה ההולנדית משקיעים אמריקאים רבים בהם T Rowe, פידליטי, אינבסקו ויורו־פסיפיק.

ברבעון השני של 2022 יאנדקס דיווחה על הכנסות שהסתכמו ב־1.93 מיליארד דולר, זינוק של 43% ביחס להכנסות בסך 1.33 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. מחזור המכירות של תחום המוניות (כמה החברה מגלגלת לפני העברת נתח לנהגים) הסתכם ב־2.94 מיליארד דולר, עלייה של 29% ביחס לרבעון המקביל. מחזור המכירות של תחום הקמעונאות והמשלוחים הגיע ל-964 מיליון דולר, עלייה של 67% ביחס לאשתקד.