בנק ישראל הקפיץ את הריבית ב-0.75% - השיעור החד זה 20 שנה

בנק ישראל ממשיך במאבק לריסון האינפלציה שהגיעה לשיא של 14 שנה • בין הסיבות להעלאה: שיעור האינפלציה ברמה שלא נראתה זה יותר מעשור, ונתוני הצמיחה של המשק הפתיעו לטובה • הריבית הגבוהה צפויה להימשך לפחות עד לסימנים להתמתנות האינפלציה, שבינתיים עדיין נמוכה ביחס למדינות המערב

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: איל יצהר; עיבוד: טלי בוגדנובסקי
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: איל יצהר; עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בנק ישראל נוקט בקו ניצי במיוחד ומעלה היום (ב') את הריבית במשק ב-0.75% לרמה של 2% - העלאת הריבית החדה ביותר מאז יוני 2002. בכך הנגיד אמיר ירון מדלג על קצב העלאות ריבית מדודות כדי לרסן את קצב האינפלציה שחורג מתחום היעד של בנק ישראל והגיע לשיא של 14 שנה אחרי מדד יולי -5.2%.

העלאת ריבית זו מצד בנק ישראל נחשבת אגרסיבית במיוחד, אך היא מתבקשת לאחר פרסום שני נתוני מפתיעים שיצאו בשבוע שעבר: מדד המחירים לצרכן ביולי שהפתיע לשלילה כשעלה ב-1.1% ובכך האינפלציה חורגת מתחום היעד ביותר מ-2% ומאיימת להתפשט ליתר הכלכלה; ונתוני צמיחה חזקים בניגוד לתחזיות להאטה כפי שקורה במדינות אחרות.

אם היו ציפיות להאטה בצמיחה שהיו ממתנות את העלאות הריבית, אז יום לאחר ההפתעה של מדד יולי הגיעה הפתעה גדולה לא פחות, ולפיה המשק לא רק שלא רשם האטה אלא הציג צמיחה חדה של 6.4% - מה שתומך בעמדה כי המשק חזק בכדי לעמוד בהעלאת ריבית חריגה כמו זו שביצע בנק ישראל.

נתוני הצמיחה החזקים והמדד ליולי שהפתיע באופן חריג לרעה לבדם מצדיקים העלאת ריבית חדה יותר, אם כי מקבלי ההחלטות בהר החוצבים עדיין יכולים להמשיך להיתלות בעובדה כי האינפלציה בישראל עודנה נמוכה ביחס לעולם. וזה בולט במיוחד אם מסתכלים לבריטניה שם האינפלציה ברמה של 10%, או ארה"ב ששם האינפלציה ברמה של 8.5%.

ואכן לא מפריע לבנק ישראל גם הפעם להתהדר בעובדה שהאינפלציה שוהה בסביבת העשירון התחתון של מדינות ה-OECD. מי שעוקב אחר הודעות הריבית הקודמות עשוי לתהות איך הסבר זה שנמצא גם כחלק מההסברים להעלאות מדודות יותר מוקדם השנה מופיע גם הפעם בהעלאה חדה של 0.75%? משפט זה מצדיק העלאה מדודה יותר. אלא שהתשובה באה מיד לאחר מכן, כשבנק ישראל ציין בדאגה כי האינפלציה בכל זאת נהייתה רוחבית, כלומר מחלחלת ליתר ענפי המשק, כפי שהורגש היטב ביולי.

שם המשחק: Front Loading 

העלאת הריבית החריגה הינה כחלק מה-Front Loading שבהם נוקטים הבנקים המרכזיים בעולם - כלומר העלאה מהירה וחדה של הריבית - והקלה לאחר מכן על מנת לבחון את ההשפעה על האינפלציה. כך למשל, הפד האמריקאי אמר בהודעה האחרונה כי בכוונתו למתן את העלאות בהמשך כדי לבדוק את ההשפעה על האינפלציה.

העלאה זו של בנק ישראל אכן עומדת בהגדרה זו אך מצביעה כי בבנק ישראל מסתכלים אחורה על עליית המחירים שהייתה בשנה החולפת לצד חוסר הוודאות קדימה, אך לא נותנים בהכרח משקל יתר לקראת הצפוי לבוא בהמשך. שכן במבט קדימה כמה גורמים עשויים להביא להתמתנות האינפלציה. ראשית, הציפיות בשוק הן לקצב אינפלציה של 2.6% שנה קדימה. מכבר לכך, הירידה במחירי הנפט מרמות של 110 דולרים בימי הודעת הריבית הקודמת, יחד עם הקלות המס על הבלו, צפויים לבוא למתן את מדד המחירים לצרכן בחודש אוגוסט שצפוי להיות שלילי.

מי שחשש מתגובה נוספת של התחזקות השקל נוכח העלאה התבדה. שוק המט"ח דווקא תמחר כנראה את העלאה זו שכן הדולר דווקא מתחזק מול השקל. אפשר להציע גורם מרכזי שאחראי לזה וזה לא בנק ישראל אלא הגידורים של הגופים המוסדיים, שכן נוכח הירידות בשווקים מעבר לים במסחר הערב הביקוש לדולר בשוק המקומי עולה ככל שערכן של ההשקעות מעבר לים יורד. אך עוד קודם לכן השקל רשם ייסוף מהיר של 8% מול הסל מאז תחילת יולי, כך שההתחזקות החריגה כבר הייתה פה עוד לפני העלאה.

אם מסתכלים לעבר שוק העבודה גם שם הנתונים תומכים בהעלאת ריבית שעלולה לפגוע בתעסוקה. שיעור התעסוקה גבוה (מעל 61%), ושיעור האבטלה נמוך מאד - של 3.7% ביולי. לצד זאת מספר המשרות הפנויות בהייטק אומנם בירידה עקבית מאז פברואר, אך לא נראה שזה מטריד את בנק ישראל שלא מוטרד מקרט המשק - ענף ההייטק, מתוקף היותי לפי בנק ישראל מבוזר יותר לעומת משברים קודמים, ראו הדוט.קום. הנגיד ירון מודאג בעיקר מהעלאות שכר במגזר הציבורי, או יותר נכון, מספירלת שכר שתתדלק בתורה את האינפלציה.

מה זה באמת משנה בכמה יעלו?

בנק ישראל לוקח בחשבון שסביבת האינפלציה צפויה להתמתן בחודשים הבאים בהשפעת הירידה במחירי הסחורות, הקלה בשרשרת ההספקה העולמית, והשפעה ממתנת של ריסון מוניטארי. יחד עם זאת, קיימת אי וודאות ניכרת בקשר להאטה באינפלציה בעיקר מצד סעיפים כבדי משקל במדד המחירים לצרכן, כמו שירותי דיור ומזון.

אז מה זה משנה בכמה יעלו בכל הודעה? אם לפני פרסום ההודעה היום העלאה של 0.5% הייתה הטווח העליון של התחזיות, הרי שנתוני האינפלציה והצמיחה טרפו את הקלפים והעלאה זו נראית מדודה כיום בהתחשב בעובדה שהעלייה ביולי בסל המוצרים הייתה מעל 1%. אלא שכמה גורמים בסל המוצרים שהתייקר היו זמניים, כמו מחירי הטיסות שעלו בחדות ביולי, או הנסיעות לחול שיירדו בספטמבר. אבל מה כל זה משנה אם תמונת הרקע היא שהאינפלציה חורגת מהיעד בחדות ובנק ישראל מחויב בחוק להחזירה לתחום היעד בתוך שנתיים? בבנק ישראל אמונים לשמור על יציבות רמת המחירים במשק והעלאה חדה מדי של הריבית עלולה להביא לזעזוע.

העלאת הריבית היום ברמה של 0.75% בינה המשך ישיר לקו הניצי שבו נקט בנק ישראל בכל אחת מהודעות הריבית הקודמות השנה. ולפי תחזית חטיבת המחק הריבית בעוד שנה צפויה להיות קרובה ל-2.7%.

שוק הדיור מחכה לממשלה

בנק ישראל אמון על יציבות המחירים במשק וכל עוד שוק הדיור לא מסכן את המשק את הגדלת היצע הדירות הוא משאיר לממשלה. השאלה היא האם בנק ישראל היה נוקט אחרת אם ביולי לא היה מדובר בעליות מחירי דיור של 17.9% בשנה, אלא על נפילה בשיעור דומה? הבעיה בשוק הדיור לפי בנק ישראל בראש ובראשונה זה העדר היצע של דירות, ומה שלא בנו בעשור האחרון מתבטא כעת בשיא עליות מחירים של עשור. הממשלה הנוכחית רשמה שיא בהתחלות בנייה, השאלה מתי אלו יבשילו אל השוק, ומעניין מה תהיה ההשפעה של העלאות הריבית עד כה על נוטלי המשכנתאות שלא לקחו בחשבון קצב העלאות ריבית כזה.

המשקל שיתווסף על נוטלי המשכנתאות אין לו מקום משמעותי בהחלטה אלא כחלק מתרחישי קיצון שמקיים הבנק מאחורי הקלעים. ובכל זאת, מבחינת בנק ישראל הדילמה היא בין התייקרות נשלטת של רכיב הפריים לעומת התייקרות בלתי צפויה שמזמנים להם נתוני האינפלציה ומייקרים גם הם את המשכנתה. כך או כך, נוטלי המשכנתאות צפויים לספוג פעמיים ועולה שאלה האם הם יצליחו לספוג העלאה חדה כמו זו של הריבית שנרשמה היום מצד בנק ישראל.