חוזר להייטק? חיזורי המשקיעים אחרי בנט עשויים לסמן את הכיוון הבא שלו

רה"מ לשעבר נפתלי בנט בוחן חזרה להייטק, אך לא מדובר בכיוון היחיד שהוא שוקל, ובכל מקרה לא מדובר בבחירה שנעשתה • אם בכל זאת יקבל את ההחלטה לשוב להייטק, הדבר ייעשה במתכונת של משקיע - לא של יזם או מנכ"ל • התחנה הבאה של בנט, כמו גם העיתוי שלה, תלויים בתוצאות הבחירות

רה''מ לשעבר נפתלי בנט / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90
רה''מ לשעבר נפתלי בנט / צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

בשבועות האחרונים פקד ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט כמה חברות סטארט-אפ ישראליות, ובפרט חברות בתחום הסייבר לביקור ידידותי. אפשר להרגיע: בנט לא מתכוון לחזור ולהיות מנכ"ל של חברת הייטק, וכלל הנראה לא לייסד אחת חדשה. את קריירת ניהול הסטארט-אפים - שכללה כמה חודשי ניהול בסולוטו ואת הקמת חברת האבטחה סאיוטה - מיצה כבר לפני שעזב למנכ"ל את מועצת יש"ע, אי שם בסוף העשור הראשון.

היזם הישראלי שהבין איך להפוך פוסטים בלינקדאין לוויראליים. ואז מינף את זה לאקזיט 
הפגישות בסן פרנסיסקו והקנס על ביטול: המסמך שמגלה איך ייראה מיזוג הענק של איירון סורס 

חברת הדפדפן המאובטח הישראלי טאלון אף פרסמה הבהרה בעקבות הפרסומים הבוקר (א') שרמזו כאילו הוא התייצב שם לראיון עבודה: "מדובר בביקור למידה של תחום הסייבר ההגנתי בישראל, לא מתקיימים שום מגעים עסקיים". בנט בעיקר נענה לחיזורים מצד משקיעי ההייטק והזמנות לבוא ולבקר במשרדים של חברות פורטפוליו, ללא התחייבות מוקדמת מאף אחד מהצדדים.

השקעה במקום יזמות

האמת היא שחזרה לענף ההייטק היא מהלך טבעי עבור בנט. זהו אחד הכיוונים שהוא בוחן אך בהחלט לא היחיד, ובכל מקרה לא מדובר בבחירה שנעשתה. אם הוא יקבל את ההחלטה לחזור להייטק, הדבר ייעשה במתכונת של משקיע - לא של יזם או מנכ"ל. ובניגוד לאחרים מהמגזר הציבורי שביצעו מהלך דומה: אהוד ברק שפנה להשקעה בחברות בתחום הסייבר, חילוץ והצלה וחקלאות או יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר שנחת בקרן סופטבנק, בנט מכיר היטב את העשייה, והנטוורקינג שעומד לרשותו רחב.

אהוד ברק / צילום: איל יצהר
 אהוד ברק / צילום: איל יצהר

האמת היא שלזכות בנט עומדים נתונים התחלתיים שיקנו לו יתרון משמעותי כמשקיע הון סיכון. עוד מהקריירה הקודמת, הוא מקושר למדי לקרנות הגדולות בעולם. רגע לפני שעזב לפוליטיקה, הוא מונה למנכ"ל הסטארט-אפ סולוטו לבקשתה של קרן ההון סיכון הגדולה בסמר (סולוטו נמכרה אמנם בסכום שהשיא למשקיעים וליזמים ערך רב באותה התקופה, כ-100 מיליון דולר, אך נסגרה בחודש יולי האחרון לאחר שלא הצליחה להצדיק את קיומה הכלכלי כלפי הרוכשת האמריקאית, אשוריון - א"ג). בסמר נהנתה עוד קודם לכן מפרי עמלו, כאשר זו רשמה אקזיט כאשר סאיוטה - אותה הקים עם מיכל צור ובן אנוש - נמכרה ב-145 מיליון דולר ל-RSA, שאחר כך התגלגלה ונרכשה על ידי ענקית התוכנה EMC.

לבנט קשרים גם בצמרת מיקרוסופט: האישה הבכירה ביותר בתחום הסייבר במיקרוסופט, היא הישראלית מיכל ברוורמן-בלומנשטיק, מנכ"לית מרכז המו"פ של מיקרוסופט ישראל ומי שהקימה את פעילות אבטחת המידע של מיקרוסופט בתצורתה החדשה. ברוורמן-בלומנשטיק עבדה בסאיוטה כאשר זו נמכרה, ולאחר האקזיט ועזיבתו של בנט, הובילה את המרכז הישראלי לגידול בהכנסות.

בכירה נוספת בהייטק הישראלי היא נשיאת חברת הווידאו קלטורה מיכל צור, שייסדה יחד עם בנט את סאיוטה. לאחר שסיימה דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק ופוסט דוקטורט בייל, שימשה כסגנית נשיא בסאיוטה בין השנים 1999 ל-2005 ומאז 2006 היא נשיאה וסמנכ"לית במספר תחומים בקלטורה. קלטורה סובלת לאחרונה מסנטימנט שלילי מצד המשקיעים בשוק ההון ומנסיונות השתלטות. שני מייסדים נוספים בחברה כבר עזבו אותה בשנתיים האחרונות. תפקיד של משקיעה לצידו של בנט עשוי להוות "אקזיט" מוצלח מבחינתה של צור ולהחזיר את הזוגיות העסקית המוצלחת לשעבר של השניים לטובת הצמחת חברות נוספות בהייטק הישראלי. בנט, מצידו יכול להביא לזוגיות את הקשרים הבינלאומיים שיצר בתקופתו כראש ממשלה ואת היכרותו עם המערכת הביטחונית. מאז ימיהם בסאיוטה צברה צור נסיון ניהולי בחברת תוכנה כשירות (SaaS) בגודל בינוני והנפקה של חברה.

בנט לא חייב לחדש קשרים עסקיים מהעבר כדי להיקלט בענף ההון סיכון. תחום ההשקעה בחברות הייטק מפותח היום לאין שיעור, ועוד מאות קרנות השקעה חדשות עשו את דרכן לישראל מאז דרכה רגלו של בנט פעם אחרונה במשרדי סולוטו.

התחנה הבאה של בנט, כמו גם העיתוי שלה, תלויים בתוצאות הבחירות

למען האמת, שותף בקרן הון סיכון היא עיסוק נאה לפוליטיקאי בכיר לשעבר. יוסי כהן, ראש המוסד לשעבר, מונה לפני מעט יותר משנה לשותף בקרן ויז'ן 2 של סופטבנק. הוא עשה בחירה נבונה, ככל הנראה. למרות הפסדי הקרן, השכר בסופטבנק הוא מהגבוהים בתחום ברמה העולמית. חברת המחקר PitchBook חשפה לפני כשנתיים כי שותף בסופטבנק הרוויח 27.5 מיליון דולר מדמי ניהול בלבד, בהשוואה ל-11.4 מיליון דולר בקרן סקויה או 3 מיליון דולר בקרן אינסייט. יש להניח כי הסכומים כיום גבוהים יותר. בנוסף, משכורת זו אינה כוללת דמי הצלחה, במקרה והשותף מנהל השקעה שיוצאת להנפקה או לאקזיט רווחי.

ראש המוסד לשעבר יוסי כהן / צילום: Reuters, Corinna Kern
 ראש המוסד לשעבר יוסי כהן / צילום: Reuters, Corinna Kern

בארה"ב, קריירת הון סיכון היא ברירת המחדל עבור בכירים לשעבר המערכת הפוליטית. בכירים בממשל טראמפ לשעבר, בהם חתנו ג'ארד קושנר ושר האוצר לשעבר סטיבן מנוצ'ין הקימו קרנות הון סיכון משלהם במימון של קרנות העושר של סעודיה ושל נסיכויות במפרץ; הסנאטור מיט רומני, לשעבר מועמד הרפובליקאים לנשיאות ארה"ב, היה שותף בכיר בקרן ההשקעות ביין וחזר לשם לאחר נסיון כושל להתמנות לתפקיד הסנאטור מטעם מדינת מסצ'וסטס; גם מהצד השני של המפה הפוליטית הישראלית, חזר אראל מרגלית לחיק הקרן אותה הקים, JVP, לאחר מספר שנים במפלגת העבודה.

ג'ארד קושנר / צילום: Associated Press, Alex Brandon
 ג'ארד קושנר / צילום: Associated Press, Alex Brandon

התחנה הבאה של בנט, כמו גם העיתוי שלה, תלויים בתוצאות הבחירות. אם תורכב ממשלה כבר בחודש דצמבר לאחר הבחירות הקרובות, בנט יהיה חופשי להתקדם לתחנה הבאה שלו. אך אם מערכת הבחירות לא תוכרע, עשוי למצוא את עצמו בנט בתפקיד ראש הממשלה החליפי והאחראי על תיק איראן עוד זמן רב.