דרישת השכר של נשיא לשכת רו"ח: 40 אלף שקל, עבור 90% משרה

הנימוקים בבסיס הדרישה של רו"ח חן שרייבר, נשיא לשכת רואי החשבון, לפי מסמך פנימי שהגיע לידי גלובס הם הצורך לטפל בבעיות הרבות והידועות של המקצוע ש"סובל ממשבר גדול", "חוסר הערכה מצד המחוקקים והרגולטורים" ו"יחס מחפיר מצד רשויות המס"

חן שרייבר, נשיא לשכת רואי חשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי
חן שרייבר, נשיא לשכת רואי חשבון / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

כעשרה חודשים לאחר שחזר בו מבקשתו כי יאושר לו שכר של כ־40 אלף שקל עבור 60% משרה כנשיא לשכת רואי החשבון, מבקש רו"ח חן שרייבר לאשר לו שכר בגובה כ־40,500 שקל לחודש בעבור 90% משרה.

בינתיים, בקשת השכר אושרה בוועד המרכזי של הלשכה לקראת הבאתה להצבעה באסיפה הכללית ב־13 בספטמבר.

שכר כמו לח"כ ושר

לפני מספר ימים קיבלו חברי לשכת רואי החשבון מייל ובו הזמנה להשתתף באסיפה הכללית של הלשכה שתערך בספטמבר, אשר במהלכה יתבקשו לאשר "מתן גמול לנשיא הלשכה המכהן בשיעור של 90% משכר ח"כ". זאת, בנוסף לתוספות סוציאליות של כ־30% ו־5,000 שקל לחודש החזר הוצאות.

אל גלובס הגיע מסמך פנימי של לשכת רואי החשבון שבו מפורטים הנימוקים העומדים בבסיס הדרישה, ביניהם: הצורך לטפל בבעיות הרבות והידועות של המקצוע ש"סובל ממשבר גדול", "חוסר הערכה מצד המחוקקים והרגולטורים" ו"יחס מחפיר מצד רשויות המס".

בנוסף, על מנת להצדיק את הבקשה, במסמך נעשתה השוואה לשכר של בכירים נוספים במשק. בין היתר, שכרם של יו"ר רשות ניירות ערך ויו"ר רשות שוק ההון עומד על כ־60 אלף שקל ברוטו בחודש, ושכר ראש עיר וראש מועצה העומד על 41,500 שקל. עוד צויין במסגרת ההשוואה כי השכר של שרים וחברי כנסת נע בין 45 ל־50 אלף שקל בחודש.

"הבקשה מהווה זילות של התפקיד"

הדרישה עוררה סערה בקרב נשיאי לשכת רואי החשבון בעבר. ראובן שיף, נשיא לשכת רואי החשבון בין השנים 2006-2009, אמר: "לשכת רואי החשבון היא גוף וולונטרי שהוקם לפני למעלה מ־90 שנה. כל בעלי התפקידים שם עובדים בהתנדבות מלאה. לא אני, לא קודמיי ולא אלה שאחריי חשבו לבקש שכר.

"מעולם לא עלה בדעתי בכלל לדרוש גמול, כי הגעתי לשרת את המקצוע ואת ציבור החברים. הנוהג הזה קיים 90 שנה בלשכת רואי החשבון", הוסיף שיף.

גם רו"ח יוסי שחק, שכיהן כנשיא הלשכה בין השנים 1988 ל־1992, ביקר את שרייבר. "בשום מקום בעולם לא לוקחים שכר על התפקיד הזה", ציין. "הבקשה מהווה זילות של תפקיד הנשיא והלשכה. אם הוא רוצה להרוויח, שיהיה מנכ"ל. ראש מקצוע ראיית החשבון בישראל זה לא מנכ"ל בנק. אתה מייצג ציבור. גם עצם השוואה לשכר חברי כנסת היא מביישת. אנחנו לא חברי כנסת. אנחנו אנשי מקצוע למען ראיית החשבון".

גם רו"ח אלכס הילמן, נשיא הלשכה בין השנים 1997 ל־2000, לא חסך בביקורת על שרייבר. "לשנות תנאי העסקה של נשיא לשכה מכהן בתקופת כהונתו הוא מהלך לא מוסרי. זה עלה בעבר ולא שללתי, אבל ראיתי לנגד עייני החזרי הוצאות וסכומים נמוכים שלא דומים למה שמבקש חן שרייבר לעצמו. ההנמקה של שרייבר תמוהה. פתאום הוא גילה כמה התפקיד קשה ותובעני?".

מחן שרייבר נמסר בתגובה: "למי שאכפת מעתיד מעמד המקצוע ברור כיום שהתפקיד מחייב עיסוק בנושא במשרה מלאה. לאור זאת, הסכמתי לוותר על עיסוקיי הפרטיים ולהירתם לאתגרים החשובים, בכדי שהמקצוע יתקדם עם נשיא במשרה מלאה״.