בעל חברה שמייבאת פלדה: "ישראל מעצמת הייטק? הטופסולוגיה פה מתנהלת כמו במדינת עולם שלישי"

דורון הלפרן • בני עייש • נשוי פלוס 5 • מנכ"ל חברת הל־דור לייבוא פלדה • "העלאות הריבית מקשות על עסקים. כשנלחמים באינפלציה חשוב לא לשפוך את התינוק יחד עם המים" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

דורון הלפרן, מנכ''ל חברת הל־דור לייבוא פלדה / צילום: רמי זרנגר
דורון הלפרן, מנכ''ל חברת הל־דור לייבוא פלדה / צילום: רמי זרנגר

בשנת 1992 ייסד דורון הלפרן את חברת הל־דור לייבוא ושיווק ברזל בע"מ, על בסיס עסק שהקים אביו בשנת 1942. כיום, הל־דור נחשבת לאחת היבואניות הגדולות של פלדה לישראל והיא מספקת 60,000 טון פלדה בשנה עבור עשרות מפעלים, חברות בנייה ופרויקטים תשתיתיים. החברה מעסיקה 22 עובדים בפארק ראם, סמוך לבני עייש.

מנהלת משאבי אנוש בפנגו: "תמיד היו התפטרויות שקטות"
בעל חברת התיירות שעדיין לא התרגל לבירוקרטיה: "המדינה לא מכירה בהוצאות השוטפות ומכבידה במסים" 

מאז פרוץ מלחמת רוסיה־אוקראינה, החברה חווה לא מעט אתגרים. "נוצר בעולם מחסור גדול בפלדה והמחירים עלו בצורה תלולה. כמו כן, מחירי התובלה הימית והיבשתית עלו במאות אחוזים וכתוצאה מכך פרויקטים תשתיתיים רבים ופרויקטים של בנייה למגורים מתייקרים ומתעכבים", מספר דורון.

אך המלחמה היא לא הצרה היחידה של דורון. "אני וחבריי היבואנים מתמודדים בישראל עם כאוס מוחלט אצל מספר רשויות שהתפקוד שלהן התדרדר מסיבות שונות. בנמלים נוצרו פקקים בלתי נגמרים, ולעיתים צריך להמתין כ־60 יום עד לפריקת הסחורה - עיכוב שגורם לפגיעה נוספת בתעשייה ובענף הבנייה.

"כל התהליכים האדמיניסטרטיביים והטופסולוגיה הם מיושנים, ידניים ובלתי מעודכנים, כאילו שאנחנו לא מדינת הייטק אלא מדינת עולם שלישי. לדוגמה, מכולה שלי הגיעה לנמל ופשוט הלכה לאיבוד, גיליתי על קיומה 3 חודשים אחרי שהגיעה לארץ ורק אחרי שהתברר שהדואר לא מסר את המסמכים המקוריים. כתוצאה מכך התעכב פרויקט תשתיתי לאומי חשוב".

גם הרגולוציה לא פוסחת על העסק שלו. "אני ויבואנים נוספים נאבקים עם רגולציה מיושנת שגוזלת עשרות שעות בחודש וממש שמה מקל בגלגלי העסק. המדינה הבטיחה להקל ברגולציה אך לא מצאה שיטה יעילה לעשות זאת וכל בדיקה של סחורה מעכבת מאוד את מסירתה ללקוחות".

דורון אף מתייחס להעלאת הריביות של בנק ישראל. "הדבר מקשה על יותר ויותר עסקים להשיג מימון להמשך הפעילות, שלא לדבר על הרחבתה. רבים מהם ממש נקלעים לקשיים. כשנלחמים באינפלציה באמצעות העלאת ריבית חשוב לא לשפוך את התינוק יחד עם המים".

אם זה לא מספיק, גם שירותי התחבורה הציבורית מערימים קשיים. "פארק ראם המאכלס עשרות מפעלים, לרבות החברה שלי, שוכן ליד העיר גדרה. מסיבה לא ברורה אין כל תחבורה ציבורית לאזור זה ואני נאלץ לממן מכיסי הסעות יקרות לעובדים. תחבורה ציבורית סדירה היא שירות בסיסי חיוני ואין שום סיבה למנוע אותה דווקא מאזור תעשייה".

לסיום ולמרות כל הקשיים, דורון מנסה לשמור על אופטימיות. "אני והחברה שואפים להמשיך לסייע למשק לצמוח באמצעות ייבוא פלדה סדיר. בתקווה שהרשויות הרלוונטיות יתייעלו, ישחררו את הפקקים המיותרים ויסייעו יחד אתנו למשק לצמוח".

עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל atzmaim@globes.co.il