ותודה לפוטין: הגרמנים קונים טילים ב-2 מיליארד אירו מישראל, וזו רק ההתחלה

הערכה במערכת הביטחון: הרכישה בהיקף של 2 מיליארד אירו היא סנונית ראשונה המבשרת על עסקאות ביטחוניות ישראליות נוספות באירופה, ברקע הפלישה הרוסית • אם היא תצא לפועל, היצוא הביטחוני יזנק לפחות ל־15 מיליארד דולר עד סוף 2022, עלייה של 33% ביחס לשנה שעברה

ראש הממשלה יאיר לפיד וקנצלר גרמניה אולף שולץ / צילום: קובי גדעון, לע''מ
ראש הממשלה יאיר לפיד וקנצלר גרמניה אולף שולץ / צילום: קובי גדעון, לע''מ

"להחלטה המסתמנת של ממשלת גרמניה לרכוש מערכות חץ 3 להגנה מטילי שיוט בליסטיים יש משמעות רבה על התעשיות הביטחוניות הישראליות", כך אמר גורם בכיר העוסק ביצוא הביטחוני הישראלי.

כפי שדווח השבוע, ממשלת גרמניה תרכוש את מערכת ההגנה מטילים של התעשייה האווירית במחיר התחלתי של כ־2 מיליארד אירו. לדברי אותו גורם ישראל, היא צפויה להוביל לעסקאות נוספות ברחבי אירופה, במיוחד ברקע המלחמה באוקראינה וההתייצבות מול רוסיה. על הפרק: רכישת מערכות הגנה מפני טילים, כטב"מים, אמצעי סייבר ועוד. בשלב זה מערכת כיפת ברזל אינה בתוך המשוואה, זאת בשל התנגדות הממשל האמריקאי וגורמי ביטחון ישראלים.

זינוק משמעותי בהיקף היצוא הביטחוני

העסקה עם גרמניה, אם אכן תתממש, תהיה הפעם הראשונה בה נמכרת מערכת חץ 3 מחוץ לישראל, והיא צפויה להתפרש על גבי ארבע עד חמש שנים. על פי ההערכות, היא תכניס עוד מאות מיליוני דולרים לתעשייה האווירית, ועוד כמה מיליונים לחברות הנלוות המשתתפות בפרויקט. היקף המכירות של התעשייה האווירית בשנה שעברה הגיע ל־4.5 מיליארד דולר, ובמחצית הראשונה השנה הסתכמו המכירות בכ־2.36 מיליארד דולר.

על פי הערכות של גורמים ישראלים, היקף היצוא הביטחוני של ישראל צפוי לגדול בלפחות בשליש בשנה הנוכחית, בין השאר לאור העסקה מול גרמניה, ולהגיע לסכום של כ־15 מיליארד דולר. לשם השוואה, בשנת 2021, הוא הסתכם ב־11.3 מיליארד דולר, עלייה של 30% לעומת 2020 (8.55 מיליארד דולר).

 
  

שינוי בגישת ארה"ב והיחסים עם רוסיה

לעסקה יש משמעויות כלכליות, מדיניות ופוליטיות נוספות עבור ישראל. ראשית, העסקה משקפת שינוי בהלך הרוח האמריקאי, שנובע בעיקר בגלל המלחמה באוקראינה. בעבר, ארצות-הברית התנגדה לעסקאות רכש דומות, כמו המכירה של מערכת כיפת ברזל לפולין בשנת 2018, שלבסוף נמנעה בעקבות לחץ אמריקאי.

כעת, בעסקת המכירה של חץ 3 לגרמניה, ארצות-הברית לא צפויה להביע התנגדות, וייתכן שמדובר בפתח לעסקאות ביטחוניות ישראליות עתידיות באירופה, בה האמריקאים רואים בעלת ברית מרכזית במאבק מול רוסיה. מדינות נוספות בצפון מזרח אירופה, בעיקר המדינות הבלטיות, צפויות לרכוש רק את סוללות הטילים המיירטים שיחוברו למערכת המכ"ם שתוצב בגרמניה. על הפרק לפחות ארבע מדינות כאלה, ביניהן פולין ורומניה. כך תהפוך מערכת ישראלית לחלק מקו ההגנה האירופי מול רוסיה.

לעסקה יש גם משמעויות עבור צה"ל. על פי פרסומים קודמים בגרמניה, בעיתון בילד, הגרמנים ירכשו את המערכת בשלמותה - לרבות את המכ"ם המתקדם, היכול לכסות חלקים נרחבים מצפון מזרחה של אירופה, ואת סוללות החץ 3 עצמן. לשם כך, קיימת סבירות שיבנה מפעל ייצור למיירטים בגרמניה עצמה, כך שהמכירה עשויה להוזיל את עלות המערכת והטילים המיירטים גם עבור צה"ל.

לצד זאת, המשמעויות הנלוות עשויות להקשות על ישראל. ראשית, האמריקאים יכולים להשתמש בהיתר המכירה כדי ללחוץ בנושאים מדיניים או פוליטיים, כמו בסוגיה הפלסטינית.

משמעות נוספת לעסקה היא פגיעה ביחסים של ישראל עם רוסיה, בדגש על התיאום הביטחוני הנדרש לצורך חופש הפעילות של חיל האוויר הישראלי נגד מטרות איראניות וחיזבאללה בסוריה. לדברי גורם ישראלי בכיר, פגיעה כזו אפשרית, אך מינורית לאור העובדה שרוסיה עצמה מוכרת נשק התקפי והגנתי לאויבותיה של ישראל. עם זאת, לא מן הנמנע שהעסקה תאיץ מכירת סוללות נגד טילים S400 לאיראן - סוללות העשויות להקשות על מתקפה אווירית אפשרית של ישראל באיראן.

שולץ שואף להרחיב את הרכישות הביטחוניות

פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר האחרון זעזעה את מנהיגי אירופה כולה ואחת מההחלטות המרכזיות שהתקבלו בשל הפלישה הייתה הגדלת תקציבי הביטחון באופן משמעותי. דרישתה של ארצות-הברית, ובעיקר של הנשיא הקודם דונלד טראמפ, הייתה לתקציבים בהיקף של 2% מהמת"ג של כל מדינה החברה בנאט"ו. אולם, רובן המכריע לא עמד בכך.

תקציבה הביטחוני של גרמניה בשנת 2021 עמד על 53 מיליארד אירו, כ־1.5% מהתמ"ג, והשנה הוא צפוי לעלות ל־60 מיליארד. בנאום שערך בפברואר קנצלר גרמניה בפני הפרלמנט, הודיע אולף שולץ כי גרמניה תעמוד ביעד שהציב הממשל האמריקאי עד סוף 2024, ובמקביל תקים קרן השווי 100 מיליארד אירו לחיזוק הצבא בשנים הקרובות. זאת, ברקע דבריו של רמטכ"ל צבא גרמניה, שמתח ביקורת פומבית על חוסר המוכנות הצבאית של המדינה ועל צמצום הדרגתי בתקציב הביטחון.

באותו נאום הצהיר שולץ כי גרמניה תרכוש גם מל"טים חמושים - כטב"מים. הצבא הגרמני חוכר כיום מהתעשייה האווירית הישראלית שבעה מל"טים מסוג Heron TP, בעסקה ששוויה כמיליארד אירו. על פי הערכות, עסקת החכירה תהפוך לרכישה ותתרחב למל"טים החמושים לסוגיהם שנעשה בהם שימוש נרחב במלחמה באוקראינה.

חץ 3: מערכת חדשנית המגנה מפני טילים ארוכי טווח 

מערכת חץ 3 נחשבת לאחת מהמערכות מהמתקדמות בעולם ליירוט טילי שיוט מחוץ לאטמוספירה. היא פותחה עם חברת בואינג האמריקאית והממשל בוושינגטון מימן חלק ניכר מהפיתוח.

המערכת מורכבת ממערכת המכ"ם "אורן ירוק" של אלתא מבית התעשייה האווירית ומסוללות טילים של תע"א. תומר, החברה הביטחונית הממשלתית, פיתחה את המנועים, ואלביט אחראי תעל מערכת ניהול ובקרה מבצעית "אתרוג זהב".

מערכת חץ 3 הייתה מערכת ההגנה המבצעית הראשונה בעולם כנגד כל סוגי הטילים הבליסטיים. עוד בשלבי הניסוי, היא הוכיחה יכולות גילוי, מעקב, יירוט והשמדה של טילים בליסטיים הנושאים מגוון רחב של ראשי קרב מסוגים שונים מעל תוואי שטח נרחב, ובכך מעניקה הגנה כוללת על מתקנים רגישים או אזורים מיושבים. טיל היירוט מסוג חץ 3 תוכנן ליירט ולהשמיד איומים מהסוגים החדישים ביותר ובטווחים ארוכים מאוד, ובמיוחד יעיל כנגד נשק להשמדה המונית.