סכסוך משפטי בין שתי חברות חושף את המציאות הקשה בענף הקנאביס

קנטק הייתה סופר-גרופ מבטיח בתחום הקנאביס • התביעה שהגישה לבית המשפט, בבקשה לשחרר את הסחורה שלה ממחסני פנאקסיה, חושפת כי היא הגיעה לחדלות פירעון • כעת נשאלת השאלה מה הסיכוי של החברות הקטנות בענף להמשיך לפעול בו באופן עצמאי ואף להציג רווחים

חממות של שתילי קנאביס / צילום: אופיר פרץ
חממות של שתילי קנאביס / צילום: אופיר פרץ

לפני כשנתיים הצגנו בגלובס את קנטק, "הסופר-גרופ של הקנאביס", חברה בעלת צוות מוכר בתחום, מודל עסקי מעניין, נכסים חשובים כמו חווה ומפעל בהקמה, חברת שיווק ומועדון מטופלים, ובעיקר - הסכם יבוא בלעדי עם חברת אורורה, מהמובילות בעולם בתחום הקנאביס הרפואי.

● לאחר ירידה של כ-70%: הבורסה מבטלת את מדד הקנאביס 
● חווה, מפעל ושני בתי מרקחת: הכירו את ה"סופר-גרופ" של עולם הקנאביס 
● הוגה מיזם קנאביס נושל מהפרויקט. מה קבע בית המשפט?

בקשה שהגישה לאחרונה קנטק לבית המשפט המחוזי בירושלים באמצעות עורכי הדין רמי קוגן, אורלי עוז רבינוביץ וסיון פרנג'י ובסיוע סמנכ"ל הכספים של החברה רו"ח אהוד בר, חושפת עד כמה גדול עשוי להיות הפער בין התוכניות בתחום הזה לבין הביצוע. קנטק נמצאת בתהליך של חדלות פירעון, ממנו היא מנסה להיחלץ. במסגרת הליך זה הגישה בקשה למחוזי בירושלים שהיא מעין תביעה. התביעה שלה היא נגד חברת פנאקסיה , שמחזיקה אצלה קנאביס שקנטק ייבאה מאורורה, ובין הצדדים ישנה מחלוקת למי שייכת הסחורה. בסופו של דבר הגיעו הצדדים לפשרה בדבר חלוקת חלק הסחורה והתמורה לה, והן מתדיינות על הנושאים בהם טרם הושגה הסכמה. אולם, הסיפור המעניין לא פחות הוא, איך בעצם הן הגיעו למצב הזה?

נחזור תחילה ל-2020, אז נחשפה קנטק לראשונה. קנטק המקורית הוקמה על-ידי מספר אנשי עסקים, בהם שמואל קפואנו, אחד המייסדים של חברת הסיגריות האלקטרוניות גרין סמוק, שנמכרה ב-2014 לתאגיד הטבק אלטריה תמורת 110 מיליון דולר - כך שהיה לחברה כיס מרופד להתחיל ממנו. היא נוהלה על-ידי איש העסקים נצח ישראל.

כבר בתחילת דרכה החליטה קנטק לעשות את מה שעשו החברות הבולטות בתחום מאוחר יותר: לחלוש על כל שרשרת הערך. היא רכשה חווה בכפר הס, הקימה מפעל על בסיס מתקן ייצור ותיק של חברת תרימה, החזיקה בעצמה שני בתי מרקחת, בתל אביב ובפרדס חנה, הקימה פעילות שיווקית בגרמניה וגם התאחדה עם חברת קנאביסנדק, שהייתה אמורה להביא את הלקוחות. קנאביסנדק היא פעילות שבראשה עומד שלומי סנדק, מחלוצי משתמשי הקנאביס הרפואי בארץ וממייסדי מפלגת "עלה ירוק". סנדק הפך ליועץ בתשלום למטופלים שרצו להשיג רישיון ("הרב פירר של הקנאביס"). קנטק ביקשה להפוך את הידע והקשרים שלו למעין מועדון לקוחות לתחום הקנאביס.

בכלל הפעילות הזו הושקעו, לדברי החברה באותו הזמן, כ-45 מיליון שקל. על פי מסמכים שהגישה החברה לאחרונה במסגרת הליכי הפירוק שלה, התברר שהושקעו בחברה עד היום כ-100 מיליון שקל, מהם 75 מיליון על-ידי משפחת קפואנו.

בתי המרקחת לא רכשו את הסחורה

אבל, כפי שמעידה קנטק עצמה בבקשה, תהליך קבלת האישור הרגולטורי, הן לחווה שלה והן למפעל שהקימה, התעכב כפי שקרה לחברות רבות בתחום. לכן החליטה לתת לחברת פנאקסיה, שהיו לה כבר האישורים, להיכנס במקומה לחוזה מול אורורה, משלב היבוא עד שלב השיווק, וזאת בתמורה למחצית מהרווח. בתחילה הכול הלך כשורה, עד כדי כך שהצדדים חתמו על שני חוזים נוספים כאלה.

אולם, המשלוח השני מאורורה כבר הגיע לשוק שהלך והשתנה, ונעשה תחרותי יותר, ולא לכל סחורה שהובאה מחו"ל הייתה אותה רמת ביקוש. אפילו לסחורה של מותג חזק כמו אורורה, אם הוא לא עומד בדרישות ובטעמים של הקהל המקומי.

לטענת קנטק, "פנאקסיה התקשתה לעמוד בהתחייבויותיה לעיבוד ואריזת התפרחת, ולפיכך לא יכלו החברות לעמוד בהתחייבויות שלהן מול בתי המרקחת". לדברי קבוצת החברות של קנטק, השם הטוב שלהן נפגע.

פנאקסיה לעומת זאת אומרת כי קנטק הציגה בפניה הסכמים חתומים עם בתי המרקחת סופר פארם וגבעול, לפיהם אלה מעוניינים לרכוש את הסחורה במחיר שיספק לשתי החברות רווח, אולם ההסכמים הללו כללו רכיב שאפשר לבתי המרקחת לחזור בהם, ורכיב זה לא הוצג לפנאקסיה. עוד לטענתה, קנטק אף הייתה ערבה לכך שיימצא קונה לסחורה, בערבות שגובהה עד 20 מיליון דולר.

הסחורה לא נמכרה בסופו של דבר לסופר פארם וגבעול, ולטענת פנאקסיה היא מנסה זה כשנה למכור את הסחורה הזו ללא הצלחה. קנטק מנגד טוענת כי פנאקסיה מכרה את המוצרים במחירי הפסד, כדי להימנע מלחלוק איתה ברווח. פנאקסיה אומרת כי לא ניתן היה למכור את הסחורה ברווח, וכי היא היחידה מבין הצדדים שעשתה מאמץ כלשהו למכור אותה.

לטענת קנטק, כאשר התקבל המשלוח השלישי, פנאקסיה כבר פעלה כדי לחתוך את קנטק החוצה מההסכם ולפעול ישירות מול אורורה, בניגוד לתנאי הבלעדיות שנקבעו. כן נטען כי החברה ביקשה לקבל בחזרה את הסחורה כדי לשווק אותה בעצמה, אך פנאקסיה סירבה. פנאקסיה טוענת כי בשלב זה, קנטק כבר לא החזיקה מערך שיווק ולא עשתה כל מאמץ למכור את הסחורה, ולכן לא הייתה לה ברירה אלא להתקשר ישירות מול אורורה, כדי למכור את הסחורה בעצמה ולנסות להקטין את הנזק. כעת, במסגרת הפשרה, אולי יימצא קונה לסחורה ושני הצדדים יחלקו בסכום המכירה, שככל הנראה לא יאפשר רווח, אך עשוי לכסות חלק מהחובות של קנטק. פנאקסיה עצמה השקיעה ביבוא הסחורה כ-30 מיליון שקל ובעיבודה עוד 4 מיליון, וגם לה יש בעיה של רווחיות, כך שגם מבחינתה המהלך הזה לא השתלם.

הצרכן הישראלי הפך להרבה יותר בררן

ההליך המשפטי נותן הצצה לשוק הקנאביס המקומי. הרגולציה עיכבה פעילות של חברות רבות, באופן שבו עד שהצליחו להקים מערך של חווה, מפעל ומערך הפצה או מכירה כלשהו, כבר פגשו שוק אחר לגמרי מזה שבו התחילו. גם טעמי השוק השתנו. קנטק דווקא זיהתה את נטיית השוק הישראלי למוצרים מיובאים, אולם מרגע שהחלה להיכנס לשוק הסחורה מחו"ל בכמויות גדולות, הצרכן הישראלי נעשה הרבה יותר בררן.

הדברים נכונים גם ליצוא. הרגולציה, תחילה הישראלית ואחר כך האירופאית, עיכבו את האישור של המוצרים שנועדו לצאת מישראל, וממילא השתנו טעמי השוק, כך שלמוצרים הישראלים היה פחות יתרון. שוק הקנאביס הישראלי, דווקא מוסיף עוד מטופלים ונחשב לאחד התוססים בעולם. אולם ריבוי המתחרים מבפנים ומבחוץ הוביל לירידת מחירים וקושי להרוויח. חלק מהחברות הגיבו בקונסולידציה של שרשרת הערך - רכישה של מערכי הפצה וקמעונות בנוסף לחוות ומפעלים, מה שהקשה עוד יותר על האחרות לפעול. מספר חברות זיהו את התהליכים, או שהיו במקום הנכון בזמן הנכון, וכרגע הן שולטות בשוק הישראלי. אינטרקיור היא המובילה והיחידה שמשגשגת ממש, וגם חברת שיח בנתה עסק שנראה יציב. מבין הציבוריות פנאקסיה, BOL, IMC ותיקון עולם-קנביט דומיננטיות, אבל כמעט כולן חוו הפתעות במישורים הרגולטוריים או בטעמי השוק, ויצטרכו להוכיח עצמן. חברות קטנות יותר יצטרכו לעשות מאמצי-על להישאר במשחק, או להימכר לגדולות. כך, חברת אינטליקנה כבר הודיעה השבוע שהיא מרימה ידיים ודיווחה על מו"מ למיזוג פעילות נדל"ן לחברה. אלו משלמות את מחיר ההתלהבות משוק בבנייה, שבסופו של דבר התייצב לא בהכרח במקום שאליו כיוונו. במקרה של קנטק, כגודל ההשקעה, כך האכזבה. 

קנטק - תעודת זהות

תחום עיסוק: גידול, יבוא, שיווק וייעוץ למטופלים בתחומי הקנאביס
היסטוריה: הוקמה בשנת 2019, בין מייסדיה בני הזוג שמואל ושירי קפואנו המחזיקים בשליטה בה
נתונים: ההשקעות בחברה עד היום כ-100 מיליון שקל, בשיאה העסיקה 55 עובדים