היכן מסתתרת העיר האבודה של הסופר ס.יזהר ודוד המלך?

הספר "ימי צקלג" שכתב ס. יזהר ב־1958 ושזיכה אותו בפרס ישראל, מתאר את הקרבות בנגב במהלך מלחמת העצמאות סביב מִשלט בראש גבעה. ברזילי, אחד הלוחמים, חובב ארכיאולוגיה ותנ"ך, מזהה את הגבעה כצקלג המקראית, העיר אליה ברח המלך דוד מפני שאול המלך. ברזילי מבין במהרה שעשה טעות בזיהוי, אבל זה כבר מאוחר מדי כי הזיהוי והשם כבר התקבעו ברחבי הגדוד.

הבריחה של דוד לצקלג

העיר המקראית צקלג מופיעה לראשונה בתנ"ך כחלק מרשימת הערים שהובטחו לנחלה לשבט יהודה: "וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה" (יהושע, ט"ו, ל"א). בספר יהושע, צקלג מופיעה גם ברשימת הנחלות של שבט שמעון, שהיתה מובלעת בתוך נחלת יהודה.

האזכור הנרחב והידוע ביותר של העיר הוא בסיפור התנכ"י על דוד הצעיר, שבורח מהמלך שאול הרודף אחריו, אל צקלג הנמצאת בגבול נחלת יהודה עם ארץ הפלישתים ("גויי הים"), לא הרחק מהעיר הפלישתית הגדולה גת:

"וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל לִבּוֹ עַתָּה אֶסָּפֶה יוֹם אֶחָד בְּיַד שָׁאוּל אֵין לִי טוֹב כִּי הִמָּלֵט אִמָּלֵט אֶל אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְנוֹאַשׁ מִמֶּנִּי שָׁאוּל לְבַקְשֵׁנִי עוֹד בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל וְנִמְלַטְתִּי מִיָּדוֹ. וַיָּקָם דָּוִד וַיַּעֲבֹר הוּא וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר עִמּוֹ אֶל אָכִישׁ בֶּן מָעוֹךְ מֶלֶךְ גַּת... וַיִּתֶּן לוֹ אָכִישׁ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת צִקְלָג לָכֵן הָיְתָה צִקְלַג לְמַלְכֵי יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (שמואל א, כ"ז, א'-ו).

מצקלג יוצא דוד להימשח למלך בחברון, ובהמשך מתחולל בה קרב גדול עם העמלקים שפשטו עליה.

השם צקלג מספק רמז

לא רק ס. יזהר והלוחם ברזילי ניסו לזהות את צקלג. גם בכירי הארכיאולוגים בישראל מנסים לזהות אותה מזה עשרות שנים.

הטקסט המקראי רומז שצקלג נמצאת בטריטוריה פלישתית, לא הרחק מהעיר הפלישתית הגדולה גת; עיר שהפכה בהמשך, עם העלמות האוכלוסייה הפלישתית, ליישוב שהיה חלק מממלכת יהודה הקדומה.

השם יוצא הדופן צקלג מהווה רמז משמעותי בדרך, בהיותו שם היישוב היחיד במקרא שמקורו מאזור הים האגאי, מקום מוצאם של הפלישתים, "גויי הים". זאת בעוד לחמשת ערי סרני הפלישתיים - גת, עקרון, אשדוד, עזה ואשקלון - שמות עם מקור כנעני־שֵׁמי, שמלמד על יישוב מוקדם יותר לפני שנכבשו על ידי הפלישתים. לכן ניתן לומר, בזהירות, שהשם עצמו מלמד על כך שלהבדיל מערי הפלישתים האחרות, צקלג הוקמה על קרקע פנויה, ולא על שרידים משמעותיים מתקופות קודמות כמו הברונזה המאוחרת.

האם צקלג היא בתל שרע?

פרופ' יוחנן אהרוני מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' בנימין מזר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מבכירי הארכיאולוגים בישראל, זיהו את צקלג בתל שֶׂרע (תל א־שריעה בערבית), שהיה מיושב באופן רציף מהתקופה הפלישתית ועד הערבית (מהמאה ה־12 לפני הספירה ועד המאה ה־7 לספירה). התל, כ־20 דונם שטח, מתנשא לגובה של כ־170 מ' מעל פני הים, וממוקם בסמוך לנחל גרר בנגב הצפוני, המזוהה כנחל גרר המקראי.

 תל שרע / צילום: ויקיפדיה

זיהוי זה, שנעשה על בסיס גיאוגרפי-היסטורי, נתמך בהמשך בממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו בחפירות, לרבות קרמיקה פלישתית. בעקבות הזיהוי ועדת השמות הממשלתית הסירה את השם "צקלג" מקיבוץ להב בצפון הנגב, שזוהה עד אז כ"צקלג".

בשנת 2020 פרסם הפרופ' משה גרסיאל מהמחלקה לתנ"ך באוניברסיטה העברית, הוכחה נוספת לזיהוי המיקום, הנעוצה בשם התל והוואדי למרגלותיו, "א־שריעה", שמשמעותו בערבית "חוק ומשפט", שמנציחים, לפי פרופ' גרסיאל, את החוק והמשפט שעשה דוד המלך בחלוקת השלל מהמלחמה בעמלק שפשט על העיר.

 תל שרע

או שצקלג נמצאת בח'ירבת א־ראעי?

לזיהוי של תל שרע קמה ב־2019 תחרות מאתר ח'ירבת א־ראעי, הממוקם בשפלת יהודה, כשלושה קילומטרים מצפון מערב לתל לכיש.

פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בעזרתו של סער גנור מרשות העתיקות, חשפו בחפירותיהם בח'ירבת א־ראעי משנת 2015 שתי שכבות יישוב משמעותיות. הראשונה כללה ממצאים המאפיינים את התקופה הפלישתית מהמאות ה־12 וה־11 לפני הספירה, והשנייה מתקופת שלטונו של דוד המלך, מהמאה ה־10 לפני הספירה.

 ח'ירבת א־ראעי

גרפינקל וגנור טוענים כי ח'ירבת א־ראעי היא צקלג, גם בגלל מיקומה הסמוך לעיר גת, בהתאם לטקסט המקראי, וגם בגלל שכפי שמלמד השם צקלג - החפירה אכן חשפה שכבה פלישתית ללא שכבות משמעותיות מוקדמות יותר מתחתיה.

ככל הנראה, במהלך המאה ה־7 או ה־6 לפנה"ס צקלג חרבה על ידי האשורים או יורשיהם הבבלים, ויושבה מחדש במאה ה־5 לפנה"ס, בתקופת שיבת ציון, בהנהגת עזרא ונחמיה. אזכורה האחרון בתנ"ך הוא בספר נחמיה "וּבְצִקְלַג וּבִמְכֹנָה, וּבִבְנֹתֶיהָ" (נחמיה, פרק י"א, כ"ח).