יו"ר ארגון רופאי המדינה: "ישראל היא במקום הרביעי באספקת רופאים למערכת הבריאות האמריקאית"

"אין דילמה האם קיצור תורנויות המתמחים צריך לקרות", אמרה היום (ד') בוועידת ישראל לעסקים של גלובס ד"ר הדס מלדה-מצרי, מומחית ברפואת משפחה, כללית מחוז דרום ואקטיביסטית לקידום בריאות יוצאי אתיופיה. "זה לא אנושי, ורווחת הרופא לא פחות חשובה מכל דבר אחר". מדלה-מצרי אמרה את הדברים בפאנל "קידום מעמד הרופא והצוותים הרפואיים", שהנחתה כתבת גלובס הילה וייסברג.

"כן, יש המון מורכבויות, אבל יש גם מספיק מודלים בעולם, וכן, אפשר לקצר את התורנויות באופן דיפרנציאלי, בין המקצועות השונים, או בין בתי חולים שונים. לא חייבת להיות נוקשות או אחידות. באופן כללי - חסרה לנו גמישות במקצוע. גם הכשרה ניתן לקבל בכל מיני דרכים - בסימולטורים, במציאות מדומה, בלמידה בשעות גמישות", הוסיפה ד"ר מלדה-מצרי.

את אותה גמישות היא מחפשת גם סביב הקידום של רופאים. לדבריה, "צריכים להיות מסלולי קידום ואופק לא רק בתחום הניהולי, אלא גם בחדשנות, במחקר. לא סתם יש זליגה של רופאים להייטק. השכר שלנו מאוד נמוך יחסית להכשרה. אנחנו מתחילים לראות שכר נורמלי רק בגיל 45, ודי, זה בלתי אפשרי. אנחנו דור אחר".

כאילו כדי להוכיח שמדובר בדור אחד, סיפר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירו-כירורגיית ילדים בשיבא ויו"ר ארגון רופאי המדינה, על שגרת העבודה שלו. "אני בן 65, עובד 13-16 שעות ביום, לא בתורנויות, אלא כל יום. אם מתמחה שלי מנתח בערב, אני בא לנתח יחד איתו, וממשיך לעבוד כרגיל למחרת". אך הוא הודה שהמודל הזה לא יישים עבור רוב הרופאים. "הרכבת הזו כבר יצאה".

"מערכת הבריאות שלנו מתאימה ל-5 מיליון איש", הוסיף פלדמן בצער. "הצפיפות היא בכל מקום. התורים ארוכים. כל זה תוצאה אך ורק של חוסר התאמה. מדינת ישראל העשירה עם הת"לג הגבוה לנפש, מוציאה רק 7.5% מהתל"ג שלה על בריאות, לעומת 9%-10% במדינות דומות לנו".

לגבי מחסור הרופאים אמר פלדמן: "נעלמו לנו 3,500 רופאים, שעברו הכשרה פה ולא עובדים במערכת. ישראל היא במקום הרביעי באספקת רופאים למערכת הבריאות האמריקאית".

אחת התשובות לבעיה, לשיטתו, היא העלאת שכר. וייסברג שאלה מה יחשב בעבורו שכר סביר, ופלדמן ענה: "לא אתן לך מספר. אבל מספיק כדי שרופאים לא יעברו לחו"ל".

"יהיה קשה גם לנהל את מערכת הבריאות במחסור הולך וגדל"

ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא), אמרה כי משרד הבריאות החל לעבוד על תוכנית משמעותית ומוצלחת להוספת רופאים למערכת הבריאות. מלדה-מצרי ציינה כי אחד האתגרים הגדולים הוא להתנהל עד שיגיעו אותם רופאים נוספים, תהליך שיארך שנים. יהיה קשה גם לנהל את מערכת הבריאות במחסור הולך וגדל (גם אם יש תקווה באופק), וגם להקצות משאבים להכשיר את הרופאים הבאים. הפתרונות המוצעים הם לשלב בהכשרה את רפואת הקהילה ואת בתי החולים הפרטיים.

וייסברג העלתה את האפשרות של עוזרי רופא, וציינה כי בעבר שמעה על האפשרות הזו ביקורת דווקא מן הצוות הסיעודי. הדוברים הסכימו כי יש מספיק עבודה לכולם, גם לצוות הסיעודי, גם לעוזרי הרופא וגם לרופאים. "אבל", אמר פלדמן, "אני לא רוצה שמשרד הבריאות או האוצר יגידו לי מה זה תפקיד של רופא ולא של רופא".

"האם הרופאים הקיימים תומכים בתוספת הרופאים? האם זה לא יפגע בפוטנציאל ההשתכרות במקצועות מבוקשים, שבעצם נובע גם מהמחסור?".
פלדמן: "אנחנו חד משמעית רוצים שיהיו יותר רופאים. למה לא גם רופאים וגם שכר גבוה? ולא באופן שיוביל לכך שהרופאים המומחים יגיעו לתקרת השכר שלהם במהירות, כי אז אנחנו מאבדים אותם. אנחנו צריכים שהשכר יעלה בכל רמות הוותק".

ויסברג שאלה גם על לקחי מגיפת הקורונה. אסנת לבציון קורח ענתה כי "בשיא המגפה היו לי 7-8 מחלקות קורונה בנוסף למחלקות הרגילות שלי. הצוותים נשחקו מאוד, וסוחבים מאז מצוקה. זה חלק ממה שיוצר את המחסור". היום, היא אומרת, מתחילים לדבר על עלייתה של האבולה באפריקה, וכולנו תקווה שלא תגיע, אבל אם תגיע, היא אומרת - עדיף שנהיה קצת יותר מוכנים לכך".

ההחלטה הטובה של בית החולים, אומרת לבציון קורח, הייתה להסתמך בעיקר על עצמו לתקצוב ולרכש.

ענבל רואי, רכזת בריאות, אגף שכר והסכמי עבודה משרד האוצר מסכימה כי "התכנון המרכזי היה בתחילה בעורכינו. למשל, ניסו לעשות את כל בדיקות הקורונה במעבדה אחת קטנה, שמייד קרסה. מנגד, היו בתי חולים שחוו עומס רב ואחרים שלא חוו עומס, ובמקום הזה היה צריך אולי דווקא יותר תכנון מרכזי. אנחנו צריכים לחשוב קדימה על תכנון מרכזי יותר, אבל גם גמיש יותר".

מלדה-מצרי הסבירה כי הקורונה עזרה מעט לצמצום פערי נגישות לרופאים בין מרכז ופריפריה. "אך מצד שני, רופאים ומתמחים הבינו שהם לא יכולים להמשיך ככה. יש שחיקה, יש פוסט טראומה, אבל הצד הטוב הוא שהקורונה גם הוציאה לפועל את מאבק המתמחים", אמרה.

*** הוועידה בשיתוף בנק הפועלים, בחסות הפניקס, אמדוקס, BDO, HOT, ג'ילי, שופרסל, אל על, תנובה, פרופימקס, ההסתדרות הרפואית, מיי דסק, קונטיגו, סיסקו ובהשתתפות מקורות, רשות החדשנות, מובילאיי, Start Up nation central, נמל אשדוד וחברת חשמל