איך לנווט מדינה במשבר פוליטי? לחזק את המשילות ולייצב את המינהל הציבורי

מנכ"לי משרד ראש הממשלה לשעבר ובהווה פירטו בשולחן עגול מיוחד בוועידת גלובס את אתגרי התפקיד בצל אי היציבות הפוליטית, והדגישו את החשיבות של גיוס הון אנושי איכותי למגזר הציבורי • וגם: נדרש תיקון נוסף במערכת היחסים בין הדרג הנבחר לדרג המבצע

יאיר פינס, רענן דינור, יוסי קוצ'יק, נעמה שולץ, איל גבאי / צילום: כדיה לוי
יאיר פינס, רענן דינור, יוסי קוצ'יק, נעמה שולץ, איל גבאי / צילום: כדיה לוי

במתח שבין תחזוקה שוטפת למשימות בעלות חשיבות לאומית, משרד ראש הממשלה מנסה לנווט את הספינה. בוועידת ישראל לעסקים של גלובס כינסנו את מנכ"לית המשרד וחמישה מנכ"לי עבר כדי לשרטט תוכנית עבודה למנכ"ל הבא שייכנס לנעליהם לאחר הבחירות.

עוד בסדרהלכל הכתבות

הצג עוד

מה תפקידו של מנכ"ל משרד רה"מ?

אבל ראשית, מה הוא בכלל תפקידו של מנכ"ל משרד רה"מ? השישה הסכימו שמאחר שראש הממשלה עסוק בשגרת יומו בסדר היום המדיני־ביטחוני, על מנכ"ל משרדו מוטלים הנושאים החברתיים־כלכליים. יו"ר קבוצת שמיר ומנכ"ל משרד רה"מ לשעבר בתקופת אהוד ברק, יוסי קוצ'יק, הבחין בין 20 השנים האחרונות, לתקופה המוקדמת יותר במשרד: "בהתחלה היה מנכ"ל יותר מדיני־ביטחוני, וב־20 השנים האחרונות המודל הוא מנכ"ל כלכלי־חברתי".

התל אביבים אדישים והסקרים תמיד טועים? צללנו לנתונים מהבחירות הקודמות 
לא רק ימין ושמאל: מה מאפיין את המחנות השונים בפוליטיקה הישראלית 

מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר, בתקופת של נפתלי בנט, יאיר פינס, אמר כי שלושה מבין הסובבים את השולחן עיצבו את התפקיד אליו נכנס. "רענן דינור (היה המנכ"ל בתקופת אולמרט שא"כ) יזם שינוי ארגוני במשרד, יוסי קוצ'יק גיבש אותו מבחוץ, ואיל גבאי (כיהן תחת בנימין נתניהו בשנים 2009-2011 שא"כ) הוציא אותו לפועל", אמר פינס. "זה מה שיצר את התשתית שקיימת במשרד רה"מ - מטה חברתי כלכלי. השאלה מה עושים בתפקיד מנכ"ל משרד רה"מ מזכירה לי את החידה 'איפה אריה הולך לישון בג'ונגל', איפה שבא לו. מה שמדהים בתפקיד הזה הוא שאתה יכול לעסוק במה שאתה רוצה: חינוך, בריאות או דיור".

 
  

רענן דינור, שכיהן בתפקיד תחת אהוד אולמרט וכיום משמש כיו"ר פילת ויו"ר המרכז האקדמי רופין, לא הסכים עם ההגדרה הזו: "משרד רה"מ כל הזמן עוסק במתח בין הדחוף לפשוט. לרוב אתה עוסק בהרבה מאוד תחזוקה של הדחוף".

בעוד פינס טען לסמכות מנכ"ל שהיא נגזרת של מודל עבודה שיתופי מול משרדי הממשלה האחרים, קוצ'יק טען כי סמכותו היא נגזרת של סמכות ראש הממשלה. "זה לא דיר בלאק", אמר גבאי, "זה יותר מהכיוון של 'אתה תעזור לי ואני אעזור לך' והאיום המרומז שאתה אף פעם לא משתמש בו הוא ראש הממשלה".

בשלב הזה הזכירה נעמה שולץ, מנכ"לית המשרד כיום, תחת ראש הממשלה יאיר לפיד, כי בשנה וחצי האחרונות, בהן ראש הממשלה לא הגיע מהמפלגה הגדולה ביותר, היכולת להפעיל את הממשלה בסמכות העומד בראשה השתנתה. "בתקופה שלי ושל יאיר (פינס) לא ניתן היה לשאוב את הכוח של מנכ"ל המשרד מראש הממשלה ולכן לא דפקנו עם פטיש על השולחן. אמרנו 'בוא נרתום אותם'. החיינו את פורום המנכ"לים, והצלחנו להוביל מהלכים ביחד לא מתוך כוח, אלא על ידי רתימה".

מה התוכניות החשובות שהייתם מניחים על שולחן מנכ"ל משרד רה"מ הבא?

יו"ר קופת חולים מאוחדת ומנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת נתניהו, איל גבאי, השיב כי "אם הייתי חוזר למשרד הייתי לוקח לקדנציה הקרובה את הטיפול בציות לחוק ובמשילות. בהרבה נושאים במדינה כמו מס הכנסה, החוק נאכף על אזרחים נורמטיביים, ולא על מי שלא נורמטיבי והייתי חוזר לעסוק בנושא ההתיישבות הבדואית בנגב שקידמתי". לצד אלו, מנה גבאי שני נושאים דחופים נוספים: שדה תעופה משלים לנתב"ג וקיצור שבוע העבודה. "עוד 10 שנים אנחנו נבכה שלא פתרנו כבר את נושא שדה התעופה", הוא אומר.

שולץ אמנם מסכימה עם סוגיית שדה התעופה, אבל טוענת כי "האתגר הבסיסי בעיניי הוא ההון האנושי בשירות הציבורי. יש לנו בעיה למשוך הון אנושי איכותי שיבוא לעבוד ולייצר לו ערך. זה מגיע מהרבה סיבות - שוק מאוד תחרותי, אופק קידום, אנחנו לא יודעים להציע כסף. אפילו ביחידות העילית באגף תקציבים התחילו לכופף את התנאים, אם זה יהיה הפוקוס שלנו אולי לא נקצור פירות מיד, אבל זה יעזור גם באמון הציבור בטווח הרחוק".

"יש למנות מנכ"לי משרדים ל־3 שנים"

קוצ'יק לעומת זאת, לוקח את הדיון לארגון מחדש של כוח האדם במשרדי הממשלה נוכח המשבר הפוליטי: "אנחנו לוקחים את חוסר היציבות הפוליטית כנתון שיישאר ואנחנו יודעים שכל ביצוע של תוכנית ממשלתית לוקח לנו בין 5 ל־15 שנה. כדי לייצר יציבות במינהל הציבורי ועבודה עקבית יש למנות מנכ"לי משרדים לתקופה של שלוש שנים". גבאי התנגד מיד לרעיון: "זה קידום של שלטון הפקידות ועריצות על פני הדמוקרטיה. למנכ"ל יש הזדהות אידיאולוגית עם השר או רה"מ והיא מכתיבה את מאות או אלפי הפעולות שאנחנו עושים בלי שאפילו ידענו.

"צריך להגיד את האמת… אם יקחו לשרים ולרה"מ את המנכ"ל, הם יכולים לדפוק את הראש בקיר. 90% מהזמן ננהל את המדינה יופי, אבל בנושאים שאנחנו רוצים. אני כל יום קמתי לעבודה כשהשם שלי לא הופיע על אף פתק. זה מפתה, אבל כשהתווכחתי עם ראש הממשלה בחדר סגור, ידעתי שבסוף הוא נבחר על ידי הציבור".

לדברי פינס הבעיה היא לא באנשים ובתוכניות, אלא בביצוע. "כל ראש ממשלה שייכנס לתפקידו יגיע למשרד ויימצא ארסנל של שינויים מבניים ורפורמות, כי הממשלה מצטיינת בגיבוש צעדים. כולם יודעים מה הפתרונות לבעיות המרכזיות של המדינה, הבעיה היא ביישום. לכן הדגש על כל ממשלה שתקום הוא דווקא להתמקד בביצוע".

לפעמים כשהממשלה לא מחליטה אנחנו מרוויחים

בדקות האחרונות של הדיון קוצ'יק הזכיר הצעה שהוא הגה, במסגרת ועדה מייעצת בה השתתף בתקופת ממשלת נתניהו. במרכז ההצעה, שנבלמה לבסוף, עמד עיבוי הסמכויות בחוק למנכ"לי משרדי רה"מ והאוצר. "אין ספק שמשרד רה"מ הוא הגורם היחיד שמסוגל לתכלל את העבודה", הוא אומר. וגבאי מוסיף: "בהצעה שלנו, במקרה שבו הממשלה הטילה על מנכ"ל משרד רה"מ משימה, כל החלטה שלו בתחומה תהיה מחייבת וניתן יהיה לערער עליה רק לממשלה. בזמנו נתניהו אמר לי שזו 'אחלה הצעה, אבל גם ככה חושבים שאני אימפריאליסט'".

פינס סיכם באופטימיות (ובמעט ציניות): "סה"כ המערכת עובדת ועבדה גם לפני הממשלה הנוכחית. אגב, הממשלה מקבלת גם החלטות רעות, ולפעמים כשהיא לא מחליטה אנחנו דווקא מרוויחים".