באוצר רוצים להגביל את הפנסיה הצבאית לאנשי קבע שמוצאים קריירה שנייה במגזר הציבורי

במשרד האוצר זוכרים עדיין את כאב הבטן שחשו כשהתבשרו על אחת הכוונות הראשונות של הממשלה היוצאת. שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ ניסו אז, לפני יותר משנה, להכשיר את התוספות השנויות במחלוקת לפנסיות הצבאיות, למורת רוחם של פקידי המשרד הפעם, במשרד לא ממתינים למינוי השרים החדשים ומקדימים תרופה לדיוני התקציב הקרובים.

●  חוק הפנסיות של גנץ: הפשרה החדשה יכולה לשים סוף לעיוות היסטורי | דעה 
● חובות המדינה לבעלי פנסיה תקציבית חצו את רף הטריליון שקל 
● שוב: בג"ץ החליט לא לעצור את "הגדלות הרמטכ"ל" בפנסיות הצבאיות

סקירה חדשה, שפרסמה היום (א') הכלכלנית הראשית באוצר, מבקשת להמחיש את האבסורד שמאחורי התנפחות הפנסיות ליוצאי הצבא לחבות אסטרונומית של 285 מיליארד שקל - ומרמזת על כוונות האוצר בנושא.

באוצר מנסים להפריך את התזה לפיה פורשי צה"ל נזקקים לפנסיות חריגות ברמתן בשל קשיים בהשתלבות בשוק התעסוקה לאחר פרישתם. הנתונים מראים כי רוב אנשי הקבע (76%) ממשיכים לעבוד לאחר שהם עולים על אזרחי ומשתכרים 21,400 שקל בחודש בממוצע - בנוסף לפנסיה שמשלמת המדינה.

לפי הסקירה, קיימים פערים רחבים בין רמות השכר בקריירה השנייה של אנשי הצבא. בעוד שבעשירון הנמוך עמד השכר על 3,500 שקל בלבד, המרמז על העסקה במשרה חלקית, מגיע השכר בעשירון העליון ל-85,000 אלף שקל בממוצע. מהעשירון השישי ומעלה, שכר פורשי צבא הקבע גבוה מהשכר הממוצע במשק.

"כך מתקבל שככל שהפנסיות הגבוהות יותר של פורשי צבא הקבע, ביחס לפנסיות של כלל פורשי שירות המדינה, נועדו לפצות על סיכויי השתלבות נמוכים בשוק העבודה עם תום שירות הקבע, הממצאים בעבודה זו מלמדים כי דווקא הפנסיות הגבוהות משולמות למי שנהנים מרמות שכר גבוהות משמעותית מהממוצע במשק", כתבו באוצר.

מהנתונים עולה כי קצין ותיק הזכאי לפנסיה תקציבית - שלא ניתנת לקצינים חדשים ב-20 השנים האחרונות - יזכה לאורך השנים לקצבה ממוצעת של 8.7 מיליון שקל. סכום זה גבוה ב-437% מהממוצע בקרב כלל עובדי שירות המדינה. נגד יקבל 6.1 מיליון שקל בממוצע במשך תוחלת החיים. הפערים הגדולים לעומת יתר עובדי המדינה נובעים בין היתר מגיל הפרישה הנמוך בצה"ל - גיל 45 בממוצע לקצין וגיל 50 לנגד.

בתוך הסקירה מסתתרת שאיפה של אנשי המקצוע באוצר, שלא מן הנמנע שעוד תונח על שולחן המשא-ומתן מול משרד הביטחון: החזרת מנגנון "קופה ציבורית" שקבע בעבר הפחתה בגובה הקצבה עבור מי שהועסקו לאחר פרישתם מצה"ל בשירות המדינה ברמות שכר גבוהות. בהתאם, מתמקד המסמך בתופעה ארוכת השנים של גיוס יוצאי צבא למשרדים ממשלתיים, חברות ממשלתיות ומוסדות מדינה אחרים.

הצדקה לקופה ציבורית? יוצאי הצבא זוכים למשכורות גבוהות יותר במגזר הציבורי

קרוב לרבע (22.3%) מיוצאי הצבא שנכנסו למשרה חדשה, מצאו אותה במגזר הציבורי. רמות השכר שלהם גבוהות בכ-43% מאשר של חבריהם מהשירות אשר נקלטו במגזר הפרטי - כ-30,000 שקל בשירות המדינה לעומת כ-21,000 שקל בשוק הפרטי.

באוצר מפרטים את רשימת מקומות העבודה השכיחים ביותר בקליטת פורשי צבא במגזר הציבורי: התעשייה האווירית, עיריית תל אביב (כולל בית החולים איכילוב) ומשרד החינוך. שכיחות יחסית גבוהה נמצאה גם בקרב עובדי מערכת הבריאות ויתר העיריות.

וכאן מגיעים באוצר לפואנטה: "על רקע רמות השכר הגבוהות יותר להם זוכים פורשי צבא הקבע שנקלטו במגזר הציבורי, זה המקום להזכיר כי בעבר היה קיים מנגנון קופה ציבורית". באוצר מדגישים: "לו היה קיים מנגנון זה גם כיום, היו נחסכים סכומים משמעותיים מהחבות האקטוארית בגין פורשי צבא הקבע".

המשא-ומתן הקואליציוני בין סיעות גוש הימין עדיין נמשך ומלאכת חלוקת התיקים טרם הושלמה. אבל כבר עכשיו נשקף מחלונות משרד האוצר צונאמי מתקרב של דרישות תקציביות. המשוואה לפיה "אם מכפילים את התקציבים לאברכים - אז למה לא לאנשי צבא"? עשוייה להדהד ולחזור על עצמה עם דוגמאות מתחלפות, מצד כל שר חדש שייכנס לתפקיד ויציג את תוכניותיו השאפתניות בחודשים הבאים לאנשי אגף תקציבים.