קמעונאיות המזון מסכמות רבעון סוער ומחפשות דרכים חדשות לייצר רווחים

טלטלות, זעזועים, התייקרויות, מחאות, חקירות בגין חשדות לתיאום מחירים, חילופי מנכ"לים, פיטורים, כניסת רשתות בינלאומיות ותוכניות התייעלות - תשעת החודשים הראשונים של 2022 היו סוערים בענף קמעונאות המזון, ונראה כי גם העתיד הקרוב יהיה סוער לא פחות.

מעל כל אלה בולטות שתי רשתות שעברו בשנה האחרונה סוג של לידה מחדש. שופרסל ביצעה חילופים בהנהלה, ויינות ביתן מתכוננת להשקתה מחדש במחצית הראשונה של 2023 כקרפור ישראל, מה שהוביל את שתיהן לבצע תוכניות התייעלות נרחבות.

מאז פרוץ הקורונה נהנו כל הרשתות מתוצאות טובות במשך שנתיים, ולאחר מכן הגיעה שנה שבמהלכה נרשמה חזרה ל"שגרה" שהובילה לירידות. הרבעון השלישי של 2022 היה אמור לשקף עבור קמעונאיות המזון סוג של התאזנות, אלא שאז גורמים חדשים־ישנים נכנסו לתמונה. 

● המאבק על המחיר: הסיבה שאף קמעונאית לא מחרימה את תנובה חוץ משופרסל 
● מפולת בקמעונאות: המניות של החברות הגדולות צנחו, ואלו הסיבות | ניתוח
● מנכ"ל קרפור ישראל חושף את ביצועי המותג הפרטי וטוען: "כל השוק בעקבותינו"

לקראת סוף הרבעון החלו הודעות הספקיות על העלאת מחירים, מה שהוביל את הרשתות להשקיע יותר במותגים הפרטיים. כך, בשופרסל גדל נתח מכירות המותג הפרטי ברבעון השלישי לכ־27% מסך מכירות המזון, לעומת כ־26% ברבעון המקביל אשתקד. המותג הפרטי של רמי לוי טיפס ל-22.4% מסך המכירות, בהשוואה לכ-20% ברבעון השלישי ב-2021. ביינות ביתן חל גידול משמעותי בנתח של מוצרי קרפור הצרפתית בקטגוריות רבות, וביוחננוף מציינים כי הם עובדים על הרחבת המותג הפרטי של הרשת.

התוצאות מראות כי שופרסל ויינות ביתן מסיימות את הרבעון בהפסד, ואילו טיב טעם, ויקטורי ויוחננוף מסיימות ברווח נמוך - המשקף ירידה לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

שני סימני שאלה עיקריים מרחפים כעת מעל הענף: האם רשתות המזון והצרכנים יצליחו למנוע או למתן את ההתייקרויות מצד הספקיות, או שרשתות מזון נוספות ובראשן שופרסל ייכנעו ויסכימו להתייקרויות - אחרי שיראו את הלקוחות נוטשים לטובת רשתות שכן מוכרות את המוצרים שבהם הם מעוניינים, גם אם במחירים גבוהים יותר. 

  

שופרסל: משקיעים בהתייעלות

עבור מנכ"ל שופרסל  אורי וטרמן, שמכהן בתפקיד ארבעה חודשים, ויו"ר החברה איציק אברכהן שעזב את תפקיד המנכ"ל בעקבות סכסוך עם היו"ר הקודם יקי ודמני, וחזר אליה חודשים מספר לאחר מכן כמחליף שלו - העת הנוכחית היא שעת מבחן.

המשימה העיקרית של השניים היא לשפר את הרווחיות של רשת קמעונאות המזון הגדולה בארץ, שבעקבות הטלטלות בצמרת ההנהלה, דעיכת מגפת הקורונה והעלייה באינפלציה ובתשומות הציגה תוצאות חלשות ברבעונים האחרונים. משימה נוספת היא לשדר שההנהלה מתנהלת ביציבות ובשיתוף־פעולה.

הכנסות הקבוצה ברבעון השלישי הסתכמו בכ־3,810 מיליון שקל, גידול של כ־0.2% (כ־9 מיליון שקל) לעומת כ־3,801 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי ברבעון השלישי הסתכם בכ־115 מיליון שקל, בהשוואה לכ־186 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מסבירים כי הקיטון קשור, בין היתר, להתייקרות תשומות והשפעת האינפלציה.

ההפסד הנקי של החברה עמד על 96 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי של כ־82 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021, והוא מיוחס בעיקר לגידול בהוצאות בסך של כ־170 מיליון שקל בגין תוכנית ההתייעלות של החברה ולשיערוך נכסי נדל"ן להשקעה בסך של כ־34 מיליון שקל, שהחברה מסבירה בעיקר מהשפעת עליית מדד המחירים לצרכן.

תוכנית ההתייעלות כוללת פיטורים של כ־100 עובדים, בחיסכון מוערך של כ־60 מיליון שקל. כמו כן ייסגרו 25 סניפים (14 סניפי שופרסל ו־11 סניפים של תת־הרשת Be) ומחסני האונליין, בעקבות פתיחת מרכז השילוח האוטומטי במודיעין במהלך 2023, מהלך שאמור לחסוך לרשת כ־100 מיליון שקל. לצד זאת תצמצם החברה את ההוצאות התפעוליות, מה שעשוי להביא לחיסכון של כ־90 מיליון שקל. בסך־הכול אמורות הפעולות להביא לחיסכון של כ־250 מיליון שקל ב־2023.

מנוע צמיחה משמעותי של שופרסל לצד הפעילות הקמעונאית הוא מגזר הנדל"ן, שיוקם כחברה נפרדת שבראשה יעמוד אורן הוד. החברה תתמקד בתחום הנדל"ן המניב ותעסוק בהשבחת נכסים קיימים וחדשים. אחד הכיוונים שנשקל הוא הכנסת שותף או משקיע, או בחינת הנפקתה של שופרסל נדל"ן. על כל פנים, הנדל"ן הקמעונאי של החברה (כלומר הסניפים שהיא שוכרת מצדדים שלישיים) ינוהל בנפרד. 

יינות ביתן: המחיר הצרפתי 

אלקטרה מוצרי צריכה  מתכננת פריסה רחבה ומהירה של רשת קרפור בישראל, כך עולה מדוחותיה לרבעון השלישי. החברה רשמה ברבעון זה הפרשה של 52 מיליון שקל במסגרת רה־ארגון נרחב שהיא מבצעת ביינות ביתן, לצורך הכנת הסניפים של הרשת הצרפתית וגם הכרה בהוצאות פחת.

אלקטרה צריכה, המנוהלת על־ידי צביקה שווימר ונשלטת על־ידי אלקו של האחים זלקינד, פועלת בארבעה תחומים: יבוא ומכירת מוצרי חשמל, רשתות שיווק למוצרי חשמל, קמעונאות מזון ונדל"ן להשקעה.

בתחום קמעונאות המזון, מכירות יינות ביתן ומגה קטנו ברבעון השלישי של שנת 2022 בשיעור של כ־4.6% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, וזאת בעיקר בעקבות סגירת סניפים לצורך שיפוץ והסבת סניפי הרשת לסניפי SUPER - זאת עד להשקת קרפור בישראל. אלקטרה חוזה כי בתוך שלוש שנים תהפוך קרפור לרשת השלישית בגודלה בישראל, עם מחזור הכנסות של 4.3 מיליארד שקל בשנה ורווח תפעולי של 160 מיליון שקל.

שווימר אומר לגלובס כי "מרגע שהמותג קרפור נכנס לחנויות יינות ביתן, הוא רושם ביצועים טובים ומשיג נתחי שוק חזקים במכירות בתחומים כמו תה, קפה ושמן זית, ובמחירים זולים מהמתחרים. ברה־ארגון שביצענו הקדמנו את ההוצאות. אנחנו יודעים שנשפץ את החנויות הרלוונטיות, ולכן רשמנו את ההוצאה וגם הקדמנו את הוצאת הפחת לרבעון הנוכחי".

בחברה מציינים כי הרה-ארגון כולל גם התייעלות תפעולית בסניפים ובכוח־אדם, סגירת חמישה סניפים מפסידים, שיפור תנאי סחר ושיפוץ סניפים והסבתם לסניפי קרפור.

ברשת נערכים להאצת הסבת הסניפים ולהשקה של עד 50 סניפי קרפור חדשים במחצית הראשונה של 2023. זאת על־מנת לייצר פריסה ארצית, והשקת שלושה פורמטים קמעונאיים: היפר, מרקט וסיטי. עד כה הוסבו 12 סניפים, ועד סוף השנה יעברו עוד שמונה תהליך דומה. 

 אורי קילשטיין, מנכ''ל קרפור ישראל / צילום: סיון פרג'

בחברה צופים כי יישום תוכנית ההתייעלות ישפר את ה־EBITDA (רווח לפני פחת מסים והפחתות) של מגזר המזון החל מהרבעון הרביעי של 2023 ויגדיל את הפדיון בחנויות המוסבות. לפי הערכותיהם, ב־2023 יירשמו הכנסות של כ־3.3 מיליארד שקל, ב־2024 ל־3.9 מיליארד שקל, וב־2025 כאמור ל־4.3 מיליארד שקל.

התכנון הגרנדיוזי של החברה הוא להשיק 40-50 סניפים ביום אחד לאחר שייצבעו בצבעי קרפור: שלושה סניפי היפר, 25 סניפי מרקט ו־18 סניפי סיטי. 

יוחננוף: משקיעים בנדל"ן ובסטוקים 

רשת יוחננוף  רושמת ברבעון השלישי של השנה הכנסות של 963 מיליון שקל, עלייה של כ־4.1% לעומת הכנסות של כ־926 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, שמוסברת בעיקר בשל פתיחת חנויות חדשות, גידול במכירות בחנויות הזהות ומכירות רשת הדיסקאונט זול סטוק שבה רכשה את השליטה (50.1%) בשנה שעברה. הרווח הנקי הסתכם בכ־33 מיליון שקל, לעומת כ־29 מיליון שקל ברבעון המקביל ב־2021.

גם ברשת של איתן יוחננוף, המנכ"ל ומבעלי השליטה, דואגים להרחיב את הפעילות מעבר למגזר קמעונאות המזון. זאת באמצעות חיזוק רכישות הנדל"ן, השקעות בטכנולוגיות כמו חברת העגלות החכמות A2Z וכאמור רשת זול סטוק, שהשנה פתחה לראשונה "חנות בתוך חנות" - כלומר מחלקות זול סטוק בתוך סניפי יוחננוף. 

 איתן יוחננוף - בעלים של רשת שיווק מזון יוחננוף / צילום: איל יצהר

ביוני רכשה החברה בשיתוף עם מליסרון  שטח של כ־24 אלף מ"ר ביבנה להקמת מרכז מסחרי, שבו ייפתח סניף של הרשת על פני כ־5,000 מ"ר. הרווחים מהפעלת המתחם שינוהל על־ידי מליסרון יחולקו בין הצדדים, בהתאם לשיעור החזקותיהם. נכסים נוספים שרכשה החברה השנה הם מגרש באור יהודה בשטח של כ־31 דונם וכ־10 דונם באשדוד המיועדים למסחר ותעסוקה.

"בחודשים האחרונים חווה ענף הקמעונאות אתגרים משמעותיים, בין אם התייקרות חומרי הגלם והתשומות ובין אם במודעות אצל הצרכן הישראלי", אומר יוחננוף. "על אף זאת, הרשת ממשיכה במגמת התרחבות, המתבטאת בין היתר בצמיחה במכירות ופתיחת סניפים חדשים ומושקעים, תוך שמירה על מחירים תחרותיים ומוצרים זמינים.

"בהקשר זה, השקנו השנה מוצרים איכותיים במגוון קטגוריות, תחת המותג הפרטי ובמחירים זולים משמעותית מהמותגים המובילים בכל קטגוריה. במקביל אנו מרחיבים את זרוע הנון־פוד של החברה ומשלבים מחלקות במחירי דיסקאונט בסניפים נוספים. אנו מצפים להמשך הצמיחה של הרשת, שתבוא לידי ביטוי בתוצאותיה הכספיות". 

ויקטורי: מפתחים את הסיטי

התרחבות ואסטרטגיית הטמעת תת־רשת חדשה היא גם מנת חלקה של רשת ויקטורי , בהובלת המנכ"ל והבעלים אייל רביד. הרשת רשמה ברבעון השלישי הכנסות של 599 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות של 588 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, והרווח הנקי עמד על כ־11.5 מיליון שקל, בהשוואה ל־12.6 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

בחברה מסבירים כי הקיטון נובע בעיקר מהגידול בהוצאות מכירה ושיווק, הוצאות הנהלה והוצאות מימון נטו. הרווח התפעולי עמד על כ־23 מיליון שקל, לעומת רווח תפעולי של כ־24 מיליון שקל ברבעון המקביל - מה שמשקף ירידה של 4.6%.

ויקטורי, שהשיקה השנה את תת־הרשת ויקטורי סיטי בתל אביב, פתחה כבר ארבעה סניפים וחתמה על הסכמים לפתיחת שלושה סניפים נוספים. בכוונת החברה להגיע לכ־30 סניפים ברחבי גוש דן, שלפי הצפי שלה יתרמו כ־250 מיליון שקל למכירות וישפרו בצורה ניכרת את הרווחיות הגולמית. בנוסף צפויים להיפתח שבעה סניפים חדשים בפורמט הרגיל של הרשת - חלקם עוד השנה, וחלקם במהלך השנה הבאה.

רביד, מהמשקיעים הבולטים בענף בטכנולוגיות, הגדיל ברבעון האחרון את השקעתו בחברת דריל שפיתחה טכנולוגיה המסייעת לקמעונאים לנתח את קבלת ההחלטות של הלקוח בנקודת מכירה פיזית. במהלך הרבעון השקיעה ויקטורי כ־4 מיליון שקל בחברה, והיא מחזיקה בכ־13% מהון המניות של דריל, שהמערכות שלה מוטמעת בכל סניפי הרשת.

לדברי רביד, "אנו ממשיכים בצמיחה המבוססת על פתיחת סניפים במיקומים אטרקטיביים, שמחזקת את יכולת הסחר וצפויה לתרום לשיפור הרווחיות הגולמית של הרשת. אנו פועלים לספק לצרכנים מחירים הוגנים, על אף שבשוק אנו עדים למגמה של עליית מחירים. בהסתכלות קדימה, בכוונתנו להמשיך לשמר את צמיחת הרשת עם נזילות גבוהה ותזרים מזומנים חזק, על־מנת לנצל הזדמנויות בשוק". 

טיב טעם: בונים על הרשת העירונית

גם בטיב טעם , רשת המרכולים הלא כשרה, מבינים את הפוטנציאל בסניפים העירוניים ולאחרונה הכריזו כי ישדרגו את 20 סניפי In The City ויפתחו שלושה נוספים בשנה הקרובה.

סך הכנסות הקבוצה ברבעון השלישי של השנה הסתכמו בכ־400 מיליון שקל, לעומת כ־411 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, קיטון של כ־2.8%. בחברה מסבירים כי הדבר נובע מעיתוי חגי תשרי, שהשנה רק חלקם חלו בספטמבר, כאשר ברבעון המקביל נחגגו כולם בחודש זה, וכן מאדי השפעות מגפת הקורונה.

הרווח הנקי הסתכם בכ־12.5 מיליון שקל, בהשוואה לכ־19 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2021, מה שהמהווה קיטון של כ־34%. עם זאת, בחברה מעריכים כי ברבעון הרביעי של השנה הרווחיות תעלה על זו שהייתה ברבעון המקביל אשתקד, תוך ציון העובדה שהפדיון בסניפים הזהים עד למועד פרסום הדוח עלה בכ־8%. 

רמי לוי: מותג פרטי ורחפנים

דוגמה מרובת זרועות נוספת לרשת קמעונאות מזון שפועלת במספר מגזרי פעילות נוספים היא רמי לוי  שיווק השקמה, שמפעילה בין היתר את גוד פארם, רשת בתי הקפה והמרכולים קופיקס, זרוע תקשורת וסלולר והשקעות באגרוטק וברחפנים.

הכנסות הרשת ברבעון השלישי צמחו בכ-8% לכ-1.7 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.6 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הצמיחה בהכנסות ברבעון נבעה מפתיחת סניפים חדשים ומעלייה בפדיון חנויות זהות בשיעור של כ-3.3%. הרווח הנקי נחתך בכ-43% הסתכם בכ-24 מיליון שקל, בהשוואה לכ-42 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בחברה מסבירים את הירידה ברווח הנקי, למרות הצמיחה בהיקפי הפעילות, בהעמקת המבצעים לצד הגידול בהוצאות המימון נטו בעקבות הירידה בשווי הוגן של תיק ניירות ערך סחירים בשל הירידות בשווקים. הרווח התפעולי הסתכם בכ-63 מיליון שקל, בהשוואה לכ-68 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

גם המותג של רמי לוי מראה צמיחה, עם גידול בשיעור המכירות לכ-22.4% מסך המכירות, בהשוואה לכ-20% ברבעון המקביל, הוכחה נוספת לכך שהצרכנים מנסים למצוא פתרונות זולים יותר בסביבה האינפלציונית, ומעניין יהיה לראות מה יגלו דוחות הרבעון הרביעי של השנה בגזרת המותג הפרטי בתקופה זו של יוקר המחיה והעלאות המחירים, כשצרכנים רבים מחפשים אחר פתרונות זולים יותר מהמותגים שהתייקרו.

במקביל לאישור הדוחות, הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד בסך של כ-36 מיליון שקל, המתווספת לחלוקת דיבידנד של כ-208 מיליון שקל במהלך השנה האחרונה.