שלוש חברות פרטיות צומחות בגדול למרות המשבר הגלובלי. כך הן עושות את זה

 החברות הצומחות בישראל

המתודולוגיה: כך דורגו 100 החברות הצומחות במשק

"החברות הצומחות בישראל" היא רשימה של 100 פירמות המבוססת על צמיחה שנתית ממוצעת בהכנסות (CAGR) בין השנים 2018־2021. גלובס מפרסם זו השנה השנייה את דירוג החברות הכי צומחות בישראל של סטטיסטה. אלו הקריטריונים וכך נאסף המידע.

הקריטריונים

כדי להיכלל בדירוג החברות הצומחות ביותר בישראל, על החברה לעמוד בתנאי הסף הבאים:

■ הכנסות של 300 אלף שקל ויותר ב־2018
■ הכנסות של 3 מיליון שקל ויותר ב־2021
■ החברה עצמאית (אינה חלק מקבוצה המאחדת את הדוחות הפיננסיים שלה או מהווה סניף או משרד של חברה בינלאומית)
■ מטה החברה ממוקם בישראל
■ הגידול בהכנסות בין 2018 ל־2021 היה ברובו אורגני, כלומר לא נבע מרכישות ומיזוגים לדוגמה
■ אם החברה היא ציבורית והונפקה לפני 2018, שווי מניותיה לא ירד ב־50% או יותר מ־2020.

איסוף המידע

איסוף המידע נעשה בשני מסלולים. בראשון, ביוני השנה פורסמה באתרי גלובס בעברית ובאנגלית הזמנה להירשם כמועמדים לדירוג. הרישום נסגר בסוף אוגוסט. במקביל, ביצעה סטטיסטה מחקר שוק לאיתור חברות רלוונטיות ופנתה אליהן אקטיבית. בשלב הבא, גובשה על ידי סטטיסטה רשימה של 1,000 חברות שזוהו כבר בשלב זה, עוד בטרם חשפו את נתוני ההכנסות, כבעלות סבירות גבוהה לצמיחה גדולה בהכנסות. החברות שהסכימו לחשוף את הכנסותיהן נדרשו לספק את הנתונים בכתב, ובחתימת בכיר או בכירה בחברה (בדרך כלל מנכ"ל או סמנכ"ל כספים). בנוסף, ניתחה סטטיסטה את הדוחות הכספיים של 536 חברות ציבוריות שהמטה שלהן בישראל, מתוכן נבחנו לעומק 150 חברות אשר הכנסותיהן צמחו מעל 8%.

חישוב שיעור הצמיחה

חישוב הצמיחה הממוצעת בהכנסות (CAGR) - נעשה על סמך נתוני החברות ובמטבע הנקוב (שקלים או דולרים). לצורך ההשוואה, כל הסכומים הומרו לשקלים לפי השער הממוצע שדווח על ידי החברה. ה־CAGR המינימלי השנה בדירוג הוא 11.7%.

  

הכירו את סטטיסטה 

הסקר בוצע על ידי חברת המידע הבינלאומית Statista, מפלטפורמות המידע המובילות בעולם לניתוח שוק אסטרטגי, סטטיסטיקה ועריכת תוצאות מחקרים.

החברה, שמרכזה בגרמניה, פועלת מ־2007, ומעסיקה יותר מ־1,000 עובדים ב־12 ערים בעולם. מחלקת Statista Research & Analysis מבצעת ניתוחים ומחקרים עבור לקוחות, בהם תאגידים רב־לאומיים, יותר מ־2,000 אוניברסיטאות ובתי ספר טכניים, משרדי ייעוץ ניהולי מובילים, משרדי פרסום, בנקים ומוסדות פיננסיים, וגופים רבים נוספים. בענף העיתונות והתקשורת, ל־Statista יש שותפות, בין היתר, עם The Financial Times ,Forbes , Insider ,LinkedIn.

***גילוי מלא: בגיבוש דירוג "החברות הצומחות ביותר בישראל" נעשו מאמצים גדולים להגיע למרב המידע על חברות הראויות להיכלל ברשימה. למרות מאמצים אלה, הדירוג אינו מתיימר להיות שלם. חברות רבות בחרו לא לפרסם בפומבי את נתוניהן ואחרות לא השתתפו מסיבות אחרות.

קשה למצוא חברות שלא מרגישות את המשבר של 2022 בכיס. האינפלציה המזנקת והעלאות הריבית של בנקים מרכזיים ברחבי העולם דוחקות גם את החברות הגדולות ביותר לקיצוצים. אבל יש חברות שמצליחות לצמוח למרות, ואולי אפילו בגלל המשבר. שלוש מתוכן, שנכנסו לדירוג 100 החברות הצומחות בישראל של גלובס בשיתוף סטטיסטה, עשו זאת עם מכנה משותף אחד - כולן מציעות ללקוחות שלהן התייעלות.

דאטהריילס: חיסכון בכוח אדם

דאטהריילס (Datarails) עושה זאת בצורה הקלאסית ביותר. הסטארט־אפ שהתברג למקום ה־12 בדירוג החברות הצומחות בישראל חוסך לסמנכ"לי כספים עבודה ידנית רבה באמצעות הפלטפורמה שפיתחה לניתוח ותכנון פיננסי למשתמשי אקסל במחלקות כספים. למרות קיצוצי הענק בתקציבי החברות והקפאת המשרות, הביקוש לתוכנות ומערכות כמו זו של דאטהריילס גבוה, מאחר שהיא מסייעת לחברות לחסוך אפילו יותר - גם בכוח אדם. הפלטפורמה של דאטהריילס מחליפה מנהלי כספים זוטרים ואנליסטים בכך שהיא מייתרת עבודה ידנית של הזנת נתונים לטבלאות האקסל.

 דידי גורפינקל, אייל כהן, עודד הר-טל, מייסדי datarails / צילום: שני צידקיהו

זו כנראה הסיבה שהחברה הכפילה את ההכנסות שלה למרות המשבר הכלכלי. על פי הנתונים של סטטיסטה, החברה, שזכתה בשנה שעברה במקום הראשון בדירוג הסטארטאפים המבטיחים של גלובס, צמחה בממוצע ב־108% מ־2018 ועד 2021, אותה סיימה עם הכנסות של 9.7 מיליון שקל (קרוב ל־3 מיליון דולר). להערכת גלובס, את 2022 צפויה החברה לסיים עם סך הכנסות של כ־35-41 מיליון שקל (10-12 מיליון דולר) - קצב צמיחה נאה של פי 3.5, אך עדיין לאט יותר מזו של השנה שעברה, אז צמחה החברה פי 5.

ולמרות הצמיחה, גם בדאטהריילס נקטו במספר אמצעים על מנת לחסוך בהוצאות. סמנכ"ל השיווק אביב כנעני, מספר כי אסטרטגיית השיווק שונתה מקצה לקצה, מה שחסך לחברה הון. "במקום אירועי ענק והעסקת צבא של מנתבי שיחות, החברה עברה למודל של קמפיינים דיגיטליים ממוקדים כמו למשל הקמת עמוד לינקדאין פופולרי לאנשי כספים, ופודקאסט המיועד לקהל היעד", הוא אומר. "במקביל, העבירה החברה את מחלקת אנשי ניתוב השיחות לפיליפינים וצמצמה גיוסים של אנשי מכירות חדשים".

בי־הירו: מזהים את הלקוח שמוכן לשלם

אבל יש גם חברות שמציעות התייעלות מסוג אחר - הגדלת התפוקה. כזו היא בי־הירו (BeeHero), למשל, שמציעה טכנולוגייה לכוורות דבורים והתברגה במקום ה־3 בדירוג החברות הצומחות בישראל. בימים אלו עומרי דוידי, מנכ"ל החברה, לא מפסיק להתרוצץ בין מטעים ושדות חקלאיים ברחבי העולם במטרה לעודד את לקוחותיו, החקלאים, להגדיל את שטח ההאבקה שהם פותחים עבור הדבורים שלו. הוא יודע שאסור לו להישען על שנת הצמיחה שעברה על החברה ולכן מנסה להגדיל את המכירות שהוא מייצר מכל לקוח קיים, מה שבהייטק מכנים "אפסלינג", הדרך הבדוקה והידועה להתנהלות פיננסית בזמן משבר כלכלי עולמי. רבות מהחברות ששרדו את משבר הדוט קום לפני 20 שנה השתמשו באותה השיטה.

 מייסדי החברה; מימין: עומר דוידי, איתי כנות ויובל רגב / צילום: Bartzi goldblat

בזכות הטכנולוגיה שפותחה בבי־הירו, התקן אלקטרוני המונח בכוורות דבורים, סורק אותן ומאתר אנומליות. 30% מהחקלאים, לקוחות החברה, הכפילו את שטח השדות שהם נותנים לחברה הישראלית לצורך האבקה בשנה האחרונה. דבר זה סייע לה להכפיל את ההכנסות מ־24.3 מיליון שקל (7.5 מיליון דולר) בסוף 2021 לקצב הכנסות שנתי של כ־58 מיליון נכון להיום (17 מיליון דולר). זו כנראה הסיבה שהשבוע, גייסה החברה 42 מיליון דולר בהובלת קונבנט קפיטל וג'נרל מילס.

אולי יותר מהפתרון המהפכני להצלת הדבורים ותפוקת הדבש וההאבקה, המודל העסקי של בי־הירו הוא סוד ההצלחה שלה. במקום לפנות לדבוארים שירכשו את הטכנולוגיה של החברה, בי־הירו הציעה להם שותפות: תשתמשו במערכות הבקרה שלנו, ואנחנו נשלם לכם על השירות שאתם מציעים לחקלאים - הלקוחות הישירים של החברה. בי־הירו זיהתה את מחסום הפריצה של טכנולוגיות חדשות בקרב קהל הדבוראים ולכן העדיפה לסמן דווקא את החקלאים כקהל היעד שלה. כך, הדבוראים נהנים מכוורות אפקטיביות יותר ומחיסכון בעלויות, והחקלאים נהנים משירותי האבקה ביולוגיים מהסוג שהולך ונכחד ברחבי הגלובוס. זו הסיבה שדוידי מתהדר בתואר מנכ"ל חברת ההאבקה הגדולה בארה"ב, אם לא בעולם, באמצעים טבעיים.

בבי־הירו לא מלקקים דבש. המשבר בשרשרת האספקה והסגרים בסין מקשים עליה לרכוש שבבים, רכיבים חשמליים והתקנים אלקטרוניים החיוניים לשירות שלה. המלחמה באוקראינה והאינפלציה הגואה פוגעות במוטיבציה של חקלאים להיפתח לטכנולוגיות חדשות. אבל בחברה מאמצים נרטיב שיווקי לפיו השירות שהם מציעים יסייע ללקוחותיהם ולדבוראים להרוויח: "דבוראים שעובדים איתנו במשך תקופה רואים עם הזמן הכפלה ויותר בתפוקת הכוורת שלהם - כך ניתן לעשות שימוש בפחות כוורות כדי להגיע לאותה התפוקה, ובפחות משאבים מצדם להאביק את אותם שטחי החקלאות - זה מאפשר לנו להינות משולי רווח של 50%", אומר לגלובס המנכ"ל עומר דוידי.

איך מכפילים הכנסות פי שלושה בזמן משבר כלכלי? לדברי דוידי: "הנקודה העיקרית במודל שלנו הוא שאין כאן משחק של סכום־אפס: הטכנולוגיה שלנו משפרת את התפוקה הכללית של כולם. הדבוראים מצמצמים את תמותת הדבורים ומייצרים כוורות איכותיות יותר, והחקלאים מקבלים את ההאבקה שהם רוצים. ככל שאתה עובד זמן רב יותר בתעשייה בעלת חסמי כניסה גבוהים, קל לך יותר להרחיב את המכירה".

אינואיטיב: מציעים חלופה זולה יותר

הכנסות חברת שבבי הרובוטים אינואיטיב (Inuitive) של היזם הסדרתי שלמה גדות נחשפות גם הן לראשונה ברשימת סטטיסטה וגלובס: מעבד הראייה התלת מימדית הממוחשבת של החברה הישראלית, המשובץ ברובוטים ורחפנים בסין ובארה"ב, הכניס לחברה קרוב ל־20 מיליון שקל בשנה שעברה, צמיחה של 118% ביחס להכנסות ב־2018 שהכניסה אותה למקום ה־53 בדירוג.

עם זאת, לגלובס נודע כי החברה תסיים את 2022 עם הכנסות של 80 מיליון שקל (כ־24 מיליון דולר). בהתחשב בעובדה ששווי החברה מוערך בכ־700־900 מיליון דולר, נראה כי החברה מוערכת בשווי גבוה על ידי המשקיעים 7Main של משפחת ורטהיימר, דויטשה טלקום, משפחת חורש, פוקסקון הטייואנית ואיניו הסינית.

יכול להיות שמדובר בשריד מההשקעות המנופחות של 2021, אבל ייתכן גם שלא. גדות הוא יזם סדרתי שהקים ומכר במאות מיליוני דולרים כמה חברות שבבים בתחום התקשורת, בהם מודם ארט ופרסלו. שותפו לחברה הוא דור צפניוק, לשעבר בכיר בפריימסנס, חברת הראייה הממוחשבת שנמכרה לאפל ועומדת לפי ההערכה הרווחת מאחורי טכנולוגיית זיהוי הפנים של מכשירי אפל. לא לחינם מכונה אינואיטיב כ"פריימסנס החדשה", המוצר שלה מזכיר את החזון המקורי של החברה הוותיקה: אינואיטיב מפתחת שבבים המתמחים בראייה סטריאוסקופית ממוחשבת ובינה מלאכותית, המוזילה מאוד את פעולת עיבוד התמונה וזיהוי עצמים במרחב. כיום משובצים השבבים שלה ברחפנים בסין, רובוטים מנקי־בתים ורובוטים המותקנים במסעדות ברחבי סין בהפניית המנות מהמטבח לדלפק. כביכול, מדובר במוצר לעידן של מותרות, אך בפועל, השבב הישראלי חוסך למפעילות הרחפנים והרובוטים לא מעט כסף, גם כי הוא מאריך את חיי הסוללה, וגם כי הוא מייתר כוח עיבוד יקר יותר הנעשה בדרך אחרת באמצעות הענן.