מה ההשלכות של הפסקת עבודות התשתית בשבת, ומה עומד מאחורי סערת החשמל

אם יתממשו, לדרישות הקואליציוניות של מפלגת יהדות התורה עלולות להיות השלכות ארוכות טווח • הדרישה לנציג הרבנות בוועדה המאשרת עבודות תשתית בשבת עשויה לגרור כאוס בקידום מיזמים כמו המטרו והרכבת הקלה, השבתת מערך הרכבות, ופקקי ענק בעלות משקית אסטרונומית • וגם: הדרישה למנוע חילול שבת בייצור חשמל וההשלכות של קבורת שדה לכולם

משה גפני / צילום: איל יצהר
משה גפני / צילום: איל יצהר

ביהדות התורה דורשים במשא ומתן מול הליכוד להכניס נציגות מטעם הרבנות הראשית לוועדה להיתר עבודות בשבת. ככל שהדרישה תענה, יהיו לכך משמעויות נרחבות על מיזמי התשתית בישראל. הוועדה שמאשרת היתר לעבודות תשתית בשבת נמצאת בזרוע העבודה במשרד הרווחה, והיא בוחנת כל בקשה של גוף ביצוע לעבודות בשבת - לרבות חשמול הרכבות, טיפול תחזוקתי בתשתיות הגז, החשמל והמים וכן חפירות תת־קרקעיות במסגרת הקמת הרכבת הקלה ועבודות רבות נוספות.

פסקת ההתגברות תידחה, הפרדה מגדרית בחוץ: הסכם הליכוד עם יהדות התורה | בלעדי
תיק פלילי יוצא דופן: מאחורי הקלעים של פרשת גניבת הסודות מחברת האנרגיה
גלגל הצלה? קרן פורטיסימו מתעניינת ברכישת מפעל טכנולוגיית להבים | בלעדי

שוב עבודות התשתית בעין הסערה

ככל שהדיווחים נכונים, ושהדרישות יתקבלו, וככל שהנציגות המתוכננת תעצור עבודות שמבוצעות בשבת מזה שנים, לדבר תהיה משמעות משקית ותחבורתית עצומה: מאות אלפי אנשים שלא תהיה להם רכבת באמצע שבוע וכאוס בכבישים כתוצאה מכך, ועיכובים מצטברים רבים במיזמי תשתית שעולים מיליארדים למשק.

אף שעבודות תשתית מבוצעות בשבת מזה שנים, מפעם לפעם הן נופלות קורבן לעימותים פוליטיים. בשנת 2019 העימות הפוליטי על העבודות בשבת על גשר יהודית בתל אביב הגיעו עד לבג"ץ שאישר את העבודות. הפסיקה הגיעה בעקבות שיבושי התנועה המשמעותיים בגוש דן שמשליכים על המשק כולו, וההבנה שעצירת העבודות בשבת תגרור חסימה של נתיבי איילון בימים העמוסים של אמצע השבוע.

המפלגות החרדיות צפויות לדרוש מימון ציבורי ל"חשמל כשר"

"הממשלה תפעל לפתור את חילול השבת בייצור חשמל" - זו הדרישה של יהדות התורה מהליכוד בהסכמים הקואליציוניים המתגבשים. ראש הממשלה המיועד, בנימין נתניהו, פיזר ביום שלישי מסרי הרגעה לציבור החילוני בנאומו בכנסת כשאמר: "יש ויהיה חשמל בשבת". ואולם, לגלובס נודע כי משמעות ההסכם תהיה, בסבירות גבוהה, דרישה כספית של המפלגות החרדיות למימון ייצור "חשמל כשר".

"זה עלול ליצור מדרון חלקלק", אומר לגלובס גורם שהיה מעורב בדיונים בנושא. "יכול להיות שבהתחלה יידרשו את זה רק בבני ברק ובכמה שכונות חרדיות - וכל הציבור ישלם על זה. אבל בהמשך, ייתכן שראשי המפלגות החרדיות לא ידעו שובע, ויירצו חשמל כשר בעוד ועוד מקומות ברחבי הארץ".

זו לא הפעם הראשונה שסוגיית החשמל בשבת עולה על שולחן מקבלי ההחלטות. הנושא נידון במספר מקרים בשנים האחרונות. חשמל כשר הוא למעשה חשמל שמיוצר בהליכים אוטומטיים לחלוטין, ללא מגע יד אדם. ברמה הארצית, הדבר אינו ריאלי. מערכת החשמל מנוהלת בזמן אמת, גם בשבתות וחגים, על ידי החברה הממשלתית נגה. בנוסף, תקלות מתרחשות ומתוקנות גם בימים הקדושים.

הלכות כשרות חשמל נוגעות לא רק להפקת האנרגיה עצמה, אלא גם למערכת הגז הטבעי. כ־78% מהחשמל בארץ מיוצר באמצעות הגז המוזרם מהאסדות, גם בשבת ואוטומציה מלאה של משק החשמל אינה ישימה. בפועל, כיום נעשה שימוש בשכונות חרדיות שונות בגנרטורים מקומיים לאספקת צורכי החשמל בשבת. פעמים רבות, תוך חיבורי כבלים פיראטיים לבתים. בעבר נידונה יוזמה בקרב הרגולטורים למסד את ייצור החשמל הפיראטי אך העלויות היו גבוהות מדי, הלוגיסטיקה הסתבכה, והמחלוקות מול חברת החשמל התרבו.

אבל כעת כבר מדברים על טכנולוגיות מודרניות יותר. בשנתיים האחרונות מתכננים פיילוטים במזרח בני ברק ובאלעד להקמת מערכות אגירת חשמל שכונתיות שנמצאות עדיין בתחילת דרכן והן יקרות מאוד.

השאלה הגדולה היא מי יממן את זה? כיום תעריף החשמל נקבע במשק סגור, אבל יש דרך למימון נקודתי של הפרויקטים. במסגרת אסדרת משק החשמל, יכולים יזמים בתחום האגירה להציע לשכונות חרדיות חשמל כשר בשבת - תמורת תוספת מחיר. אלא שהמפלגות החרדיות צפויות לדרוש שכלל הציבור יממן את העלות באמצעות חשבון החשמל החודשי, בהיקף התחלתי של עשרות מיליוני שקלים בשנה.

​עלויות מוערכות במיליונים

כרגע לפי הערכות ראשוניות, העלות העודפת למשק החשמל ב"הכשרת" שכונה, מסתכמת במיליוני שקלים לשנה. אלא שגורמים המעורבים בנושא חוששים מקביעת תקדים, שיאפשר להרחיב את "הפיתרון לחילול השבת בייצור החשמל" גם מחוץ לישובים החרדיים.

אורן דורי

גם בשנת 2017 השר דאז יעקב ליצמן איים לפרק את הממשלה בשל עבודות הרכבת בדרום בשבת. לבסוף הוסכם על עבודות של לא־יהודים בקו. בשנים האחרונות גם עיריית בני ברק התנגדה לחפירות מערכת ה־TBM שחופרת ומדפנת בבטון את מנהרות הרכבת הקלה, עד שהדבר הגיע שוב להכרעת בית המשפט. וזו כמובן לא הייתה הפעם הראשונה, או האחרונה. לאורך השנים שוב ושוב הגיעה סוגיית עבודות התשתית בשבת לבתי המשפט וגררה משברים פוליטיים.

הדרישה תחייב השבתה של הרכבות

כך תשומת הלב הפוליטית מופנית בעיקר לעבודות הקשורות בתחבורה. כעת, העבודות שנמצאות בסיכון נוגעות בעיקר להקמת הרכבת הקלה בגוש דן ובירושלים ולעבודות הנמרצות לשיפור רשת הרכבות.

חלק מקווי הרכבת כבר עברו להנעה חשמלית, וכעת מתבצעות עבודות לחשמול יתר הקווים, אלא שעבודות התשתית הללו לא יכולות להתבצע ליד רכבות נוסעות וקווי חשמל פעילים ולכן לקבלנים יש חלון זמן צר לעבודה: בלילות ובסופי השבוע. אם הוועדה בהרכב החדש לא תאשר את העבודות בשבת, הן יעברו לאמצע השבוע, והמשמעות היא השבתה מוחלטת של תנועת הרכבות במשך 24 שעות בכל פעם.

ולא מדובר רק על הקו בו מתבצעת העבודה. ביטול נסיעה במקטע מסוים יחייב גם ביטול מקטעים נוספים באפקט דומינו. עיקר החשמול מבוצע כרגע על קו החוף, המבוקש ביותר ברכבת - וגם בכבישים. השבתת הנסיעות בו באמצע השבוע תוביל לפקקי ענק חמורים הרבה יותר מאלה שהתרגלו אליהם בכבישי האורך במדינה. תוסיפו לאלה את העבודות הדומות שנעשות בדרום והובלת המטענים שם, מה שידרוש הובלת מטענים במשאיות נוספות על הכביש - וקיבלתם פגיעה משמעותית בתפקוד המשק.

לא רק במפלגות החרדיות: גם באוצר מעדיפים קבורת שדה, בינתיים

הדרישה של יהדות התורה בהסכמים הקואליציוניים, לאפשר לכל דורש קבורת קרקע מתעלמת מהמאפיינים הייחודיים של ישראל. מדובר בפתרון נורא, ודאי במדינה צפופה ומעוטת שטחים פתוחים כמו ישראל; ובמדינה שבה חלקת קבר מוקנית לנו לצמיתות (בניגוד ללונדון למשל, שם ניתן לחפור ולקבור מחדש אחרי 75 שנה באותה חלקת הקבר, כשממילא אף אחד לא פוקד יותר את הקבר הקודם); או במדינה שבה, מסיבות תרבותיות ודתיות, לא ניתן לאמץ את השיטה הפופולארית בעולם להיפרד מהנפטרים (שריפה).

למעשה, עבור 9.5 מיליון הישראלים שחיים פה כעת, נצטרך שטח קבורה כגודלה של פתח תקווה (בחישוב של 250 קברים לדונם), אם נרצה כולנו להיקבר באדמה.

ועם זאת, צריך גם להודות על האמת. גם ללא דרישות החרדים, קבורת שדה היא גם היום פתרון כמעט יחיד לקבורה במדינת ישראל. למרות החלטת ממשלה עוד מ־2004 שקבעה כי "לפחות 50% מהשטחים המיועדים לקבורה ישמשו לקבורה רוויה (קבורה בקומות ד"מ)", בפועל רק כ־20% מהישראלים שנפטרו מאז נקברים כך. ברוב בתי הקברות בישראל, כ־1,000 בתי עלמין, אין בכלל אופציה אחרת מקבורת שדה.

הפתרון התנ"כי שעל השולחן

צחוק הגורל המייאש הוא שקבורת שדה היא גם פתרון מאוד מאוד זול, בינתיים. לא רק החרדים אוהבים אותו, אלא גם פקידי האוצר. קבורה כזו דורשת כמה מאות שקלים עבור מעדר, חופר, וכמה עבודות תשתית. בו בזמן שאת המחיר האמיתי - אובדן קרקעות יקרות ונדירות - קשה לאמוד ולתמחר. וכשמנגד, הקבורה הרוויה, כמו זו שעושה צעדים ראשונים בירושלים או בפתח תקווה, עולה לתקציב המדינה הון עתק - לפחות 15 אלף שקל לכל חלקת קבר. ל־45 אלף ישראלים שנפטרים בשנה, צריך להקצות 675 מיליון שקלים לפחות.

וכמו תמיד, האויב של הטוב הוא המצוין. גם במשרד האוצר לא ששים לתקצב בניית קברים ברבי קומות. הם מעדיפים פתרון זול בהרבה - ליקוט עצמות לחלקה משפחתית אחת גדולה כמו בימי התנ"ך. זאת, למרות שאין סיכוי שהציבור והממסד הרבני יזרמו עם זה בקרוב. ובינתיים, אברהם מנלה, מנכ"ל חברה קדישא תל אביב, הודה בכנס שערך מינהל התכנון, כי אולי טעה כשהחליט להיות חלוץ ולהשקיע בבית העלמין ירקון כמיליארד שקל בהקמת עשרה מבני ענק לקבורה רוויה. "לא מבינים שגם הקבורה הרוויה נמצאת בשלב הפיילוט ושהיא לגמרי על כרעי תרנגולת", הוא אמר. "אז עכשיו מנסים ללכת הלאה לאקסטרים? אני כמנכ"ל לא אוכל להשקיע מיליארדים בהקמה של קבורה רוויה, כשבאופק מדברים על פתרון חדש (ליקוט העצמות ד"מ)".

הפתרון היחיד הוא כמובן לעצור את קבורת השדה, ולא להמשיך בחלוקה שמפרידה כרגע בעיקר בין עניים לעשירים. אבל בחולשת המשילות בישראל, סביר שנמשיך לסתום את המדינה האהובה בקברים.

דרור מרמור

נוסף על עבודות החשמול, מבוצעות ברכבת ישראל עבודות נוספות כמו שדרוג מערכת האיתות ותחזוקת המסילות, שתחייב אף היא את הפסקת התנועה באמצע השבוע. הדבר קריטי במיוחד בישראל שכן רשת הרכבות מוגבלת מראש ואין כמעט מסלולים חלופיים. לכן, עבודה על המסילה באמצע השבוע גוררת כמעט תמיד השבתה של הרכבות. ברבעון השלישי השנה, ברכבת ישראל דיווחו על כ־237 אלף נסיעות ביממה, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה עמד מספר הנסיעות על כמעט 39 מיליון - כל אלו משפיעות על ביקושים ואוכלוסיות שהולכים וגדלים. שיבושים בתנועת הרכבות תשליך לא רק על העומס בכבישים, אלא על העדר מענה לאותן אוכלוסיות.

המטרו והרכבת הקלה יתעכבו?

בעת חפירת התוואי התת־קרקעי של הקו האדום, בשנת 2018, התפתח עימות בין החברה המבצעת לעיריית בני ברק שדרשה את הפסקת העבודות בשבת. בסופו של דבר, העבודות נמשכו שכן המכונה בה משתמשים לחפירות, ה־TBM, חייבת לעבוד מסביב לשעון ללא הפסקה מסיבות בטיחותיות. הפסקת פעילותה עלולה לסכן את המנהרה, את האנשים העובדים בה, ואת העוברים ושבים בסמוך לה.

כעת, הסיפור עלול לחזור על עצמו. גם לאחר הפעלת הרכבת הקלה בחודשים הקרובים, יידרשו עבודות תחזוקה בשבת. אם אלו לא יאושרו, העבודות יצטרכו להתבצע באמצע השבוע ולפגוע בתנועה הסדירה. בנוסף, חפירות כאלו אמורות היו להתחיל (ונמצאות בפיגור בלוחות הזמנים) גם בתוואי התת קרקעי של הקו הירוק משדרות הר ציון בדרום תל אביב ועד לצומת הרחובות אבן גבירול נורדאו בצפון העיר.

החפירות המשמעותיות ביותר יתחילו בשנים הקרובות, על פי ההבטחות, עם תחילת ביצועו של פרויקט המטרו. במסגרת המיזם, יחפרו שלושה קווי רכבת תחתית מהירה שירשתו 24 רשויות מקומיות בגוש דן. תוכניות הקווים אושרו על ידי הממשלה למעט קו M2 שאמור לעבור בבני ברק או ברמת גן. החלופות השונות הוצעו ברקע מחאות העבר על עבודות בשבת בבני ברק, למרות שמבחינה תחבורתית וגם חברתית עדיף שהקו יעבור בעיר החרדית.

אם המטרו לא יעבור בבני ברק, המפסידים הראשונים יהיו תושבי העיר עצמם, אלה שנסמכים על תחבורה ציבורית. מעבר לכך, המטרו ייתן אלטרנטיבה לרכב הפרטי במרכז ויספק דרך עוקפת לפקקים וביתר שאת בבני ברק שתמשיך להצטופף גם בעתיד. לאחר שנים של הזנחה ולקראת שנים שבהן המדינה תצטופף באופן משמעותי, המחיר של עצירת העבודות בשבת עשוי להיות גבוה משנראה.

ההשלכות הכלכליות יהיו כבדות

ההשלכות הכלכליות של איסור על עבודות בשבת רבות: בעלויות הישירות יצטרכו במשרדי הממשלה לפתוח את ההסכמים הקיימים מול הקבלנים, הסכמים של מאות מליוני שקלים בכל פרויקט שמבוצע בשבת ולאפשר חלונות עבודה בזמנים אחרים כדי לצמצם את החשיפה המשפטית מולם. ההשפעות עדיין לא ידועות והן תאורטיות בשלב זה, אך עלולות לכלול גם דחייה של ביצוע הפרויקטים שכן חלונות הזמן שיתאפשרו לעבודות באמצע השבוע לא בהכרח יוכלו להספיק לביצוע העבודות בלוחות הזמנים שסוכמו. למשך העבודות, שינוי אופיין ומועדן השפעה כלכלית על עלות הפרויקט ועל זמן ביצועו. בנוסף, חלק מהעבודות לא ניתן לבצע בסופי שבוע - כך למשל אם בשבת מטופלת תקלה ברכבת הקלה כדי להכינה לנסיעה במוצאי שבת, המשמעות של איסור העבודה הזו היא אי מתן שירות במוצאי השבת.

מעבר לעלויות הישירות, מדובר בעלויות משקיות עצומות - אומדן הנזק הכלכלי של הפקקים רק בגוש דן מוערך בכ־10 מיליארד שקל בשנה, אלו יוחמרו ככל שכלי התחבורה המיועדים להסעת המונים יושבתו באמצע השבוע. הנזק הכלכלי המשקי יבוא לידי ביטוי גם בהתארכות משך ביצוע שיכול להגיע לכדי מיליארדי שקלים נוספים.