הימין המתון נמצא בקרב הישרדות כלל עולמי. מה יקרה בעתיד?

ד"ר נעם גדרון, מרצה בכיר במחלקה למדעי המדינה ובתוכנית פכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה) באוניברסיטה העברית, תופעת ההתחזקות של הציונות הדתית, של איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', בבחירות 2022 דורשת הסבר. נדמה לי שלפי המחקרים שלך, זו תופעה שלא מוגבלת לישראל, ולא כזאת ייחודית לנו.

"יש הרבה מאוד מאפיינים של מפלגת הציונות הדתית ומנהיגיה, שמאוד ייחודיים למציאות הישראלית. בן גביר הוא דמות שנוכחת תקופה ארוכה בציבוריות, בפוליטיקה הישראלית, וכשאנשים מסתכלים עליה עולים זיכרונות ותמונות מאוד קונקרטיים למציאות הישראלית.

"אבל אפשר להסתכל על התחזקות המפלגה הזאת בהקשר רחב יותר. למשל, סוג היחסים שראינו במערכת הבחירות בין הליכוד לציונות הדתית: מצד אחד הליכוד, כמפלגת מיינסטרים־שלטון של הימין, והציונות הדתית כמפלגה שהיא בתוך גוש הימין, אבל יותר פופוליסטית ומאתגרת את הסדר הפוליטי הקיים. וזה דפוס שאפשר לראות בהרבה מדינות אחרות, וחקרו אותו בצורה מאוד ברורה בעולם.

"ואם שואלים איך קרה שבסיבוב הזה הציונות הדתית התחזקה, אין פה משהו כל כך שונה ממה שראינו בהרבה מקומות אחרים: כאשר מפלגות המיינסטרים של הימין נעות לעבר מפלגות הימין הפופוליסטי, הן בסופו של דבר מחזקות אותו, והרבה פעמים זה על חשבונן - כלומר הבוחרים שלהן הם שעוברים למפלגות הפופוליסטיות".

לפני שנעמיק בדפוס הזה, רציתי להתעכב על משהו שאתה כותב באחד המחקרים שלך ושמעתי אותך מדבר עליו עוד לפני הבחירות: באקדמיה ובעיתונות עוסקים הרבה בשמאל, ולא מקדישים מספיק תשומת לב למה שקורה בימין.
"גם בתקשורת וגם באקדמיה יש הרבה אנשי שמאל שאוהבים להתעסק במשבר של הסוציאל־דמוקרטיה, להבין למה מפלגות שמאל מתקשות ומה הן צריכות לעשות יותר טוב. ויש גם המון תשומת לב לעליית מפלגות הימין הפופוליסטי: הן נתפסות כמאתגרות את המערכת, הן אולי מגיעות מהשוליים, והרבה פעמים כוללות דמויות שמסקרנות תקשורתית.

ובתווך, יש לנו את מפלגות הימין־מרכז או הימין־מיינסטרים, שמקבלות הרבה פחות תשומת לב. זה חבל מאוד כי הן שחקניות מרכזיות בפוליטיקה העולמית, וכמובן גם בהקשר שלנו בישראל, והן מילאו תפקיד מפתח בעבר".