האנטישמיות במכללות בארה"ב גוברת, וסטודנטים יהודים מתמודדים עם עוינות

עדינה פינסקר נוסעת לאוניברסיטת ראטגרס בניוארק, ניו ג'רזי, כדי ללמוד ניהול שרשראות אספקה. כמו כן היא פעילה בהילל, הארגון היהודי הגדול ביותר בין הארגונים היהודים באוניברסיטאות.

כשהיא מגיעה לקמפוס, היא הולכת במסלול לא ישיר לכיתה ומחביאה את מגן דויד שהיא לובשת על צווארה בתוך החולצה. אלה צעדי זהירות, היא אמרה, להימנעות מהטרדות של סטודנטים שלא אוהבים את ישראל, תומכי ישראל, או גם וגם.

"בגדול דוחים אותנו", אמרה פינסקר, שמספרת שנאמרו לה דברים מעליבים בגלל אמונותיה. 

● "יש לנו עוד עבודה רבה": מה מתכננים בפד לשנת 2023? 
● קבוצות NBA, הרודס וסטארט-אפים ישראלים: מי את קרן העושר הקטארית?
● מחיר האנטישמיות: החברות שנוטשות את השותפות עם קניה ווסט 

הפעולות של פינסקר טיפוסיות ומייצגות את החשש הגובר בקרב סטודנטים יהודים בארה"ב, שהחלו להסתיר את זהותם הדתית ואמונותיהם הפוליטיות על־מנת להימנע מהטרדה וניכור גוברים, כך ניתן ללמוד מריאיונות עם עשרות תלמידים.

הקמפוסים של המכללות כבר זמן רב מארחים דיונים סוערים על הסכסוך הישראלי־פלסטיני. אבל כעת, אומרים הסטודנטים שרגשות אנטי־יהודיים נמצאים בעלייה: ישנה עלייה במספר התקריות האנטישמיות ומספר גדל של קבוצות בקמפוס אוסרות על סטודנטים התומכים בישראל להתבטא או להצטרף. 

ונדליזם, איומים וקללות

מעשי עוינות, כולל ונדליזם, איומים וקללות נגד סטודנטים יהודים בקמפוסים גדלו יותר מפי שלושה ל־155 תקריות ב־2021 בהשוואה ל־47 ב־2014, על־פי נתוני הליגה נגד השמצה, ארגון זכויות אדם יהודים מניו יורק העוקב אחר דיווחים של כמות התקריות האנטישמיות מאז 2014. בליגה רשמו 2,717 תקריות אנטישמיות בארה"ב שנה שעברה, עלייה של 34% לעומת 2020 ומספר התקריות הגבוה ביותר מאז 1979.

סטודנטים במוסדות כולל אוניברסיטת ורמונט, מכללת וולזלי ואוניברסיטת דפול הרחיקו סטודנטים יהודים שתומכים בישראל ממועדונים וקבוצות למידה, כך ניתן ללמוד מריאיונות עם הסטודנטים שהורחקו.

סטודנטים באוניברסיטת טאפטס, אוניברסיטת דרום קליפורניה ואוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, ניסו למנוע מחברים לכיתה יהודים מלכהן באיגוד הסטודנטים או ניסו לסלק אותם מתפקידים באיגוד בגלל תמיכתם בישראל, כך אמרו סטודנטים, אנשי מנהלה ודיווחים על המתרחש בקמפוס.

העלייה בכמות התקריות והמתחים בחלק מהקמפוסים קרתה כחלק מסדרה של שערוריות בפרופיל גבוה שמשכה תשומת־לב מחודשת לאנטישמיות. החודש טוויטר חסמה את החשבון של הראפר והיזם קניה ווסט - שכרגע מכנה את עצמו יה - לאחר שצייץ ל־32 מיליון עוקביו דימוי של צלב קרס משולב במגן דויד, שבוע לאחר שצייץ: "אני נכנס לכוננות מוות 3 נגד העם היהודי".

בקמפוס, סטודנטים אומרים שקללות אנטישמיות טיפוסיות מכוונות נגד יהודים, אבל שהרבה מהעוינות נובע מביקורת גוברת על הדרך בה ישראל מנהלת את הסכסוך הפוליטי והצבאי שלה נגד הפלסטינים על זכויות קרקע. סטודנטים אומרים שההטרדה גוברת לצד התגברות הביקורת נגד ישראל.

רוב היהודים האמריקאים מרגישים חיבור לישראל, אם כי לרבים יש ביקורת נגד הממשלה הישראלית, על־פי סקר מ־2021 של מכון המחקר פיו. 

הגדרות מתחרות של אנטישמיות ואנטי־ציונות

חלק מהסכסוכים בקמפוס נובעים מהגדרות מתחרות של אנטישמיות ואנטי־ציונות והמקום בו הן חופפות.

אנטי־ציונות היא עמדה פוליטית נפרדת מאנטישמיות, שהיא דעה קדומה, אמר דילן סבא, עורך דין במשרד המבוסס בניו יורק Palestine Legal, שפועל לתמוך בזכויות האזרחיות והחוקתיות של אנשים בארה"ב התומכים בפלסטינים. תומכים של ישראל מערבבים בין שני הדברים האלה כדי לערער את מבקריהם, הוא אמר.

גינוי ישראל אולי גורם לחלק מהסטודנטים היהודים לחוש לא בנוח, אבל זה לא הופך אותו לאנטישמי, אמר סבא. "כל מה שאנו מבקשים זה שוויון זכויות", הוא אמר.

במחלקת המדינה של ארה"ב כוללים בהגדרת האנטישמיות את הדעה "שקיומה של מדינת ישראל הוא מפעל גזעני" וכן את הפעולה של "השלכת אחריות קולקטיבית על יהודים לפעולות מדינת ישראל".

ב־2010, החל ארגון הילל להגביל שותפויות עם ארגונים אנטי־ציוניים - מה שהארגון מגדיר כהתנגדות לזכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית. המדיניות הזו הייתה מושא לביקורת של אנשים מחוץ לארגון.

הגדרת המשימה של הילל היא "לתת השראה לכל סטודנט שיהיה לו חיבור מתמשך לחיים יהודיים, לימוד יהודי וישראל", על־פי האתר של הארגון. בעוד שבהילל מקדמים דיון בברכה, הארגון מסרב לשתף פעולה עם ארגונים שעושים "דלגיטימציה, דמוניזציה או סטנדרט כפול כלפי ישראל".

בתחילת שנת הלימודים, גרפיטי בקמפוס של אוניברסיטת וויסקונסין־מדיסון הכיל רשימה של חמישה ארגונים יהודיים שנכתב בו שלכולם "יש דם על הידיים".

"כשאנשים רושמים כל ארגון יהודי בקמפוס כציוני, הם למעשה רק תוקפים אותם על היותם יהודים", אמרה רות צסיס, סטודנטית באוניברסיטה. 

הטיה אנטי־יהודית 

במשך ארבעה חודשים באביב 2021, 16 תלמידים במכללות בארה"ב אמרו שירקו עליהם בגלל שהם יהודים, על־פי סקר שנערך בקרב 1,027 חברי תאי סטודנטים יהודים עם סניפים ב־160 קמפוסים. הסקר נערך בחסות מרכז לואיס ברנדייס לזכויות אדם במסגרת החוק, התומך בזכויות אזרחים יהודים.

חצי מהמגיבים לסקר אמרו שספגו השפלות מילוליות והסתירו את זהותם הדתית מתוך חשש שיותקפו.

סטודנטים יהודים בקמפוסים ברחבי המדינה אמרו שבתגובה לתקריות הם נמנעים מחלקים מסוימים בקמפוס או מסתירים או מסירים פריטים כמו תכשיטים ובקבוקי מים שיש עליהם כתב בעברית. חלק אמרו שהם נמנעים מכל ביטוי תמיכה בישראל ברשתות חברתיות.

יותר מ־1,000 סטודנטים יהודים מ־550 מכללות ואוניברסיטאות בעיקר בארה"ב ובקנדה דיווחו על 2,208 חוויות שכללו הטיה אנטי־יהודית בשנתיים וחצי האחרונות לארגון שנקרא יהודים בקמפוס. ברבים מהדיווחים מסופר על סילוק מקבוצות לימוד או מועדונים אקדמיים בעקבות תמיכה ציבורית בישראל. בתגובה לתקריות, מאות סטודנטים ביטאו את חוסר הרצון שלהם להכיר באופן פומבי ביהדותם או להביע תמיכה בישראל.

"הם בוחרים להיות בשקט", אמרה ג'וליה ג'אסי, סטודנטים באוניברסיטת שיקגו שהקימה את ארגון יהודי בקמפוס.

נרדין קיסוואני, שסיימה לימודי משפטים בסיטי יוניברסיטי בניו יורק השנה ופועלת למען זכויות הפלסטינים בכמה בתי ספר הקשורים לאוניברסיטה, אמרה שאנטישמיות מזיקה לא רק ליהודים אלא גם למטרה הפלסטינית בגלל שהיא מעמעמת את העוולות שישראל עושה כלפי הפלסטינים.

"אין דבר שחותר תחת המאבק הפלסטיני יותר מאנטישמיות", אמרה. 

אוסרים על ציונים לדבר

באוגוסט, הארגון "סטודנטים לצדק בפלסטין" בבית הספר למשפטים של ברקלי העביר תקנה האוסרת על ציונים לדבר באירועים של הארגון. שמונה ארגוני סטודנטים אחרים בבית הספר למשפטים אימצו את התקנה הזו. מנהיגי ארגוני סטודנטים לא הגיבו לבקשות תגובה.

"הנרטיב בקמפוס הוא שאם אתה ציוני, אם אתה חושב בכל דרך שהיא שיש לישראל זכות קיום, אתה מקביל למי שתומך בטיהור אתני ורצח עם, ואתה כל־כך רקוב מבחינה מוסרית שאנשים אפילו לא צריכים לערוך איתך דיון", אמרה שרלוט ארון, תלמידה יהודייה שנה שנייה למשפטים שהתבטאה נגד ההגבלה הזו.

דיקן בית הספר למשפטים, ארווין צ'מרינסקי, תיאר את הכלל לאסור על ציונים מלדבר במועדוני סטודנטים כאנטישמי, אבל הוא תמך בזכותם לקבוע תקנה כזו. ביטול התקנה יהווה ביטוי כפוי והפרה של זכות הסטודנטים במסגרת התיקון הראשון לחוקה לדחות דעות שהם מתנגדים אליהן, כך אמר.

אנשי הנהלה באוניברסיטאות טאפטס, ורמונט, דפול, קליפורניה, לוס אנג'לס, דרום קליפורניה, רטגרס, וויסקונסין מדיסון ומכללת וולזלי אמרו בתגובה לפנייה של הוול סטריט ג'ורנל שהם מתנגדים לאנטישמיות אבל גם תומכים בחופש הביטוי. 

שורה של פוסטים אנטישמיים

באביב 2021 קאסי בלוטנר, סטודנטית לתואר שני בסטייט יוניברסיטי של ניו יורק, עזרה להקים קבוצה לקורבנות אלימות מינית עם חמש סטודנטיות אחרות. אחר־כך המייסדות האחרות הכריחו אותה לפרוש, כך אמרו לה, בגלל שתמיכתה בישראל לא תואמת את רוח הארגון.

מייסדות אחרות בארגון לא הגיבו לבקשות תגובה.

אחר־כך עלתה ברשתות חברתיות שורה של פוסטים אנטישמיים מאיימים, אמרה בלוטנר, ועד סוף סמסטר הסתיו שנה שעברה, היא הפסיקה להופיע לשיעורים. כעת האוניברסיטה הצמידה לה ליווי משטרתי בלבוש אזרחי כדי שתוכל ללכת לכיתה שלה בקמפוס.

"אנו מגנים באופן חד־משמעי כל מתקפה נגד סטודנטים של סטייט יוניברסיטי בניו יורק שהם יהודים, ולא נסבול הטרדה והפחדה אנטישמיות בקמפוס", אמרה כריסי ווילסון, דוברת האוניברסיטה.

בלוטנר אמרה שללכת לכיתה עם שוטר זה מוזר, אבל היא עדיין לא מוכנה לוותר על ההגנה הזו.

מוקדם יותר הסתיו, היא אמרה שהלכה הביתה ממסעדה לא רחוק מהקמפוס עם שני חברים, כשמישהו צעק ממכונית חולפת "יהודייה!"

"אין לי מושג מי זה היה", אמרה. "אבל זה היה מישהו שמכיר אותי".