להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
בשבוע שעבר, זמן קצר לאחר חילופי הממשלה, פרסם שר הביטחון היוצא, בני גנץ, ציוץ בטוויטר שהתהדר ב"משוואת התגובה הצבאית" שיצרה הממשלה הקודמת מול חמאס, ו"בתקופה השקטה בעוטף עזה מזה שנים", ובמקביל ביקר את הממשלה הנכנסת על כך שלא הגיבה לירי מהרצועה. בתגובה לכך כתב לו השר לביטחון לאומי הנכנס, איתמר בן גביר: "שבענו ממדיניות החנופה שלך לטרור. עלייה של 800% בפיגועים בשנה האחרונה רשומה על שמך. לך לנוח קצת, הגיע הזמן". הטענה של בן גביר לעלייה בפיגועים לא בהכרח סותרת כמובן את קביעתו של גנץ בנוגע לשנה השקטה בעוטף עזה, אבל מאיפה הגיע נתון העלייה של 800%?
פנינו לאנשיו של בן גביר, ואלה טענו בתחילה כי הכוונה הייתה לא למספר הפיגועים אלא למספר ההרוגים בפיגועים. כדי להצדיק את הנתון הזה הם הפנו אותנו לסיכום שנה שהוציא צה"ל והתפרסם באתרים שונים. כך, למשל, בכותרת משנה לכתבה באתר וואלה, שהתבססה על נתוני צה"ל, נכתב כי במהלך 2022 נהרגו "31 בני אדם בפיגועים בשטחים", "בהשוואה לארבעה הרוגים בשנת 2021". כלומר, עלייה של כ־700%. מה הבעיה עם הנתונים הללו? בעיקר שהם לא משווים בין תפוחים לתפוחים. הנתון של 31 ההרוגים מתייחס לכלל ההרוגים מטרור ב־2022 (אגב, מדובר בכלל ההרוגים בפיגועים בישראל ובשטחים, ולא בהרוגים "בפיגועים בשטחים"), בעוד שהנתון של 2021 לא כולל פרמטר מהותי מאוד, שמתקשר ישירות לדבריו של גנץ שכתב על התקופה השקטה בעוטף עזה "מזה שנים". הכוונה היא כמובן לאירועי "שומר חומות" ממאי 2021. לפי נתוני השב"כ, במהלך המבצע הזה נהרגו 13 בני אדם כתוצאה מירי רקטות מעזה (ועוד שניים באירועי טרור אחרים), ובשקלול הנתון הזה, סך ההרוגים מטרור ב־2021 עמד, על פי השב"כ, על 18 (לא מצאנו נתון רשמי של צה"ל לגבי סך ההרוגים מטרור ב־2021). כלומר, העלייה בין השנים במספר ההרוגים עומדת על כ־70%.
חזרנו עם הנתון הזה לאנשיו של בן גביר ואלה הפנו אותנו לשורה של נתונים אחרים שמופיעים בסיכום השנה של צה"ל שאכן מצביעה על עלייה חדה בפרמטרים שונים שנוגעים למה שאירע ביהודה ושומרון ב־2022. כך, למשל, באירועי ירי נרשמה עלייה של 367% (מ־61 ל־285). באירועי זריקת אבנים נרשמה עלייה של 37% (מכ־5,550 לכ־7,600) וכן הלאה. כלומר, גם אם מנסים לבודד את הבדיקה לסוגים ספציפיים של פיגועים לא ניתן לתמוך בטענה של עלייה בהיקף של 800%. בנוסף, יש גם פרמטרים שבהם נרשמה ירידה כמו כמות אירועי הדקירה. ומעבר לכך הנתונים הללו עוסקים רק בגזרה ספציפית - עיקרית אמנם - שהיא "שטחי איו"ש", כפי שמכנים זאת בצה"ל, ואין בהם ביטוי לגזרה המשמעותית של עזה, שאליה התייחס גנץ במקור, וגם לא לאזורים אחרים.
בשורה התחתונה: דבריו של בן גביר לא נכונים. בשנת 2022 לא נרשמה עלייה של 800% במספר הפיגועים בהשוואה לשנת 2021. לגבי מספר ההרוגים מטרור, בנתון זה אכן נרשמה עלייה משמעותית במהלך 2022, אך בשקלול ההרוגים ב"שומר חומות" מ־2021, מדובר בעלייה מ־18 הרוגים ל־31 - עלייה ששיעורה נמוך בהרבה מ־800%.
תחקיר: אורי כהן
לבדיקה המלאה לחצו כאן
שם: איתמר בן גביר, צביקה פוגל
מפלגה: עוצמה יהודית
תאריך: 3-4.1
ציטוט: "עליה של 800% בפיגועים בשנה האחרונה רשומה על [שמו של גנץ]". "22 יהודים נהרגו במדינת ישראל בשנה האחרונה. ובשנה לפני זה חמישה ובשנה לפני זה שלושה"
ציון: לא נכון
חברי מפלגת עוצמה יהודית התייחסו בימים האחרונים לכוונת ממשלתם החדשה להיאבק בטרור שהיכה בישראל בשנה האחרונה. חבר הכנסת צביקה פוגל טען בריאיון בגלי צה"ל ב-3.1 כי היו "הכי הרבה יהודים שנהרגו בתוך מדינת ישראל בשנה האחרונה, מאשר בשלוש, ארבע שנים… 22 יהודים נהרגו במדינת ישראל בשנה האחרונה. ובשנה לפני זה חמישה ובשנה לפני זה שלושה". יום למחרת צייץ ראש מפלגתו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, תגובה לשר הביטחון לשעבר בני גנץ, שביקר את הממשלה הטרייה על חוסר תגובתה לרקטה ששוגרה מעזה. "היי בני, כעת התפנה לך זמן, תוכל לארח יותר את אבו מאזן בביתך. שבענו ממדיניות החנופה שלך לטרור. עליה של 800% בפיגועים בשנה האחרונה רשומה על שמך. לך לנוח קצת, הגיע הזמן".
בדקנו את שתי הטענות: האם בשנת 2022 נהרגו 22 יהודים לעומת חמישה ב-2021 ו-3 ב-2020? והאם ב-2022 נרשמה עלייה של 800% במספר הפיגועים?
לגבי הטענה הראשונה, של פוגל, מובן מדבריו ומה הקשר המלא של השיחה כי התכוון להרוגים מפעולות טרור, ולא הרוגים יהודים באופן כללי בשנה החולפת. נבהיר ראשית כי בניגוד אליו, כל הגופים המוסמכים לבדוק את הנושא דוגמת צה"ל ושב"כ אינם מבדילים בין המוצא האתני או ההשתייכות הדתית של ההרוגים, אלא סופרים רק כמה ישראלים וזרים (בעיקר עובדים זרים) נהרגו מטרור. ואכן, על פי הדו"ח השנתי של השב"כ ל-2022, בו מובאים גם המספרים בשנתיים הקודמות, בשנה זו נרשמו 31 הרוגים, לעומת חמישה ב-2021 ו-3 ב-2020.
אלא שבדיקה בדו"חות קודמים של השב"כ מעלה תמונה שונה: בחודש מאי 2021, בו נערך מבצע שומר החומות בעזה, סיכם השב"כ כי בנוסף ליגאל יהושע ואבי הר-אבן שנהרגו כתוצאה של התפרעויות של ערבים ישראלי בלוד ובעכו בהתאמה, נהרגו גם 13 בני אדם נוספים כתוצאה משיגורי רקטות מעזה בזמן המבצע, בין אם מפגיעות ישירות ובין אם מחבלה בזמן ריצה למרחב מוגן. בסה"כ, אם מחשיבים את ההרוגים הללו כקורבנות טרור, כפי שעשה השב"כ באותה שנה, ובצירוף הרוגי טרור בשאר השנה, ב-2021 נרשמו 18 הרוגים. אגב, לפי נתוני הביטוח הלאומי, עוד שני ישראלים, רון ורד ויצחק לוי, מוגדרים חללי פעולות איבה בעת שומר החומות: ורד מפני שלקה בלבו בעת התראת צבע אדום, ולוי מסיבה לא ידועה.
כלומר, לפי נתוני שב"כ מהשנים האחרונות, ב-2021 נהרגו 18 אנשים מטרור, ולא חמישה. כשפנינו לפוגל עם המידע הזה, נאמר לנו כי הוא אכן נוהג להחריג את הנהרגים במהלך מבצעים צבאיים בעזה מנרצחי הטרור ברחובות.
באשר לבן גביר: פנינו אליו בניסיון להבין למה התכוון ב"עלייה של 800% בפיגועים בשנה האחרונה". גם שם הפנו אותנו תחילה לנתונים על מספר ההרוגים בשנים האחרונות (על אף שכאמור הציוץ התייחס למספר הפיגועים עצמם). כשהמשרוקית עימתה את דוברו של בן גביר עם המידע אודות הרוגי הרקטות בשומר החומות המוזכר לעיל, הוא שב לטיעון המקורי לגבי מספר הפיגועים, והשיב בשקופית שנלקחה מסיכום צה"ל לשנת 2022, המשווה את כמות אירועי הטרור בשנים האחרונות בגזרת איו"ש בלבד.
גם במקרה הזה, שכאמור מתייחס לגזרה אחת בלבד ומתעלם מתמונת הביטחון הכוללת של ישראל בשלל הגזרות האחרות - לבנון, עזה וכו' - לא ברור איך הגיע השר לנתון בו נקב, של זינוק ב-800% בפיגועים. ב-2022 נרשמו לדוגמא 7,589 אירועי זריקת אבנים באיו"ש, לעומת 5,532 ב-2021, כלומר עלייה של 37%. ב-2022 הושלכו 1,268 בקבוקי תבערה, לעומת 1,022 ב-2021: עלייה של 24%. הגידול במספר אירועי הירי היה הגדול ביותר: עלייה של 367%, מ-61 ב-2021 ל-285 אירועי ירי ב-2022, אך גם הנתון הזה רחוק מאוד מה-800% שטען בן גביר.
כאמור, בן גביר השמיט חלקים אחרים ממסמך הסיכום של צה"ל אותו ציטט בפנינו, בהם נרשמה דווקא ירידה. כמות אירועי הדקירה באיו"ש ירדה בכ-29%, מ-18 ב-2021 ל-14 ב-2022. מספר המסתננים מהשטחים צנח מעשרות אלפים למאות בודדות, זאת "תוך פחות משנה בעקבות המאמץ לחיזוק קו התפר" שנקטה ממשלת בנט-לפיד. גם מספר ניסיונות החדירה מרצועת עזה ירד מ-172 ב-2019 ל-29 בשנה החולפת.
בכל מקרה, נזכיר כי שר הביטחון לשעבר גנץ שימש בתפקיד זה החל ממאי 2020 ועד לדצמבר 2022 עת החליף אותו יואב גלנט. כלומר, אם לפי בן גביר העלייה במספר אירועי הטרור בשנה החולפת "רשומה על שמו", יש לייחס לו גם את הנתונים הנמוכים יחסית, אליהם משווה בן גביר, של שנת 2021.
לסיכום: בניגוד לדברי פוגל, ב-2021 נהרגו 18 ישראלים ועובדים זרים מטרור, ולא חמישה. בניגוד לדברי בן גביר, ב-2022 לא נרשמה "עלייה של 800% בפיגועים", אלא עלייה של עשרות בודדות של אחוזים ברוב האירועים בגזרה אחת בלבד, וירידה באירועים מסוגים אחרים באותה גזרה ובגזרות אחרות. לכן דבריהם לא נכונים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
