כאילו לא היה מס ממשלתי: המשקאות הקלים מדגימים עד כמה בעייתית מדידת המחירים של הלמ"ס

עד כמה מדידת האינפלציה בעייתית? דוגמה מצוינת לבעייתיות של הסטטיסטיקה ניתן למצוא בדיווח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עצמה. היא הצביעה על המוצר שרשם את העלייה הכי חדה בשנת 2022 - משקאות קלים, שמחירם זינק ב־19.9% בתוך שנה. הבעיה היא, שעליית המחירים היזומה והדרמטית הזו משפיעה כמובן גם על היקף הצריכה שלנו - וממילא גם על יוקר המחיה. אצלי בבית, למשל, הפסקנו לקנות קולה בשבתות ובחגים ועברנו למים (מהברז!). אבל מבחינת הלמ"ס, עלות קניית המשקאות שלי התייקרה - בשעה שהיא ירדה.

עדיין לא ברור לגמרי עד כמה הישראלים קנו פחות מהמשקאות המזיקים הללו בשנה החולפת, בעקבות החלטת הממשלה להעלות את המס החל משנת 2022 (כדי שנקנה מהם פחות). בנק ישראל הודה לאחרונה שהנתונים שפרסם על ירידה חדה של 31% בצריכה לנפש של משקאות עתירי סוכר היו ככל הנראה מוטים כלפי מעלה, אבל בוודאי שסל הקניות הממוצע השתנה. רק שמבחינת הלמ"ס, עדכון סל המוצרים הוא לא משהו שמשנים בספונטניות, כך שהעלייה השתרשרה לתוך האינפלציה שלנו - כאילו שתינו משקאות קלים כמו בשנת 2021.

ואם זה לא מספיק, האבסורד הגדול יכול להגיע בעוד פחות מחודש, אז תפרסם הלמ"ס, כמידי שנתיים, את עדכון סל המוצרים שירכיב את מדד המחירים החל משנת 2023, על בסיס סקר הוצאות משקי בית. יש סיכוי לא רע שנתח המשקאות הממותקים יירד (היום הוא תופס 0.6% מהסל), בין השאר בעקבות המס שהקפיץ לנו את המחיר שלהם. נכון, אותו מס בדיוק שהממשלה החדשה החליטה לבטל מיד עם כניסתה.