בית המשפט קבע: אקו"ם תשלם מס בגין הכנסות בהיקף מאות מיליוני שקלים

על אקו"ם לשלם מס בגין הכנסות בהיקף מאות מיליוני שקלים מגביית תמלוגים מיוצרים אותם היא מייצגת - כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר קיבל את עמדת רשות המסים לפיה התמלוגים אותם גובה אקו"ם ומחלקת ליוצרים מהווים הכנסה בידיה.

● הונאת משקיעים ושימוש במידע פנים: חקירות מרכזיות עוברות לפרקליטות
● המשכנתה הממוצעת בשוק החופשי ירדה מתחת למיליון שקל בדצמבר 

אקו"ם (אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים בישראל) היא ארגון לניהול משותף של זכויות יוצרים, אשר פועלת להגן על זכויות יוצרי המוזיקה והספרות. מטרותיה העיקריות הן ניהול משותף ואכיפת זכויות יוצרים, גביית תמלוגים בגין שימוש בזכויות אלה והעברת התמלוגים ליוצרים לאחר כיסוי הוצאותיה.

היקף התמלוגים הנגבים על-ידי אקו"ם מדי שנה הוא גדול מאוד. כך לדוגמה, בשנים הרלוונטיות, 2012 ו-2013, התמלוגים הגיעו לכ-350 מיליון שקל (ערעורים בגין חמש שנות מס נוספות הוקפאו עד לקבלת פסק דין בתיק זה).

במסגרת תפקידה, מצד אחד אקו"ם גובה כספים מידי המשתמשים ביצירות המוזיקליות, ומצד שני היא מחלקת כספים לידי היוצרים אותם היא מייצגת. היקף הכסף הנכנס לקופתה של אקו"ם - אף לאחר הפחתת הוצאות הפעלת המנגנון שלה - עולה על היקף הכסף היוצא אל היוצרים. ההפרשים הכספיים הללו הצטברו לסכומים ממשיים על פני השנים.

על הרקע הזה התעוררה סוגיית "זהות מפיק ההכנסה". במהלך כל שנות קיומה, אקו"ם לא דיווחה לפקיד השומה על התמלוגים המתקבלים מן המשתמשים כהכנסה ששייכת לה. נקודת המוצא הייתה כי הכספים הם הכנסתם של היוצרים השונים, ובהתאם לכך, בעת החלוקה של הכסף על-ידי אקו"ם לידי היוצרים יושמו הוראות ניכוי המס במקו,ר ובהמשך כל יוצר דיווח (או אמור היה לדווח) על ההכנסה המסוימת שהוא קיבל. לאורך השנים אף נעשו הסדרים עם רשות המסים, אשר התבססו על ההבנה שאקו"ם עצמה אינה נדרשת לשלם מס חברות.

המחלוקת הזו הגיעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. השאלה העיקרית שנדונה הייתה האם הכספים הנגבים מידי המשתמשים ביצירות המוזיקה הם הכנסה בידי אקו"ם לצורך יישום הוראות פקודת מס הכנסה.

הגישה החדשה של רשות המסים

רשות המסים, באמצעות עורכי הדין עדי חן וניר וילנר מהמחלקה הפיסקלית בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), טענה כי בשל מהות הפעילות של אקו"ם - נוכח הכספים המצטברים בקופתה של אקו"ם ואשר נובעים מהפער שבין היקפי הגבייה מחד והיקפי החלוקה, ובפרט נוכח העובדה שאקו"ם היא הבעלים של זכויות היוצרים - יש לראות החל משנת 2012 את ההכנסות שמקבלות בידי אקו"ם כחייבות במס.

לגישה חדשה זו של רשות המסים יש השלכה לעניין עיתוי גביית המס: לפי עמדת פקיד השומה כיום, מס חברות אמור להיגבות כבר בשנת קבלת הכספים בידי אקו"ם, ללא המתנה למועד החלוקה לידי היוצרים.

מנגד טענה אקו"ם, באמצעות עו"ד יוסי דולן, כי שיטת הדיווח המסורתית שלה היא הנכונה, מכיוון שאין היא בעלת ההכנסה, והזכאות לתמלוגים היא של היוצרים, שהם בעלי המניות בחברה, והיא רק משמשת צינור לצורך גבייתם.

בית המשפט: אקו"ם אינה צינור להעברת כספים

השופט הרי קירש מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה בפסק דינו את טענות אקו"ם בדבר היותה צינור בלבד לגביית והעברת הכספים ליוצרים מידי המשתמשים. השופט ציין כי "עיקרון יסוד בדיני מס הכנסה הוא ש'בעל העץ הוא בעל הפרי'", ועל-פי גישת המשפט הישראלי, "הכנסה" כמשמעותה בפקודה יכולה לנבוע רק מ"מקור" (עץ) - במקרה הזה אקו"ם.

השופט טען כי גם מול יוצרים ישראלים וגם מול יוצרים בחו"ל, "אקו"ם מחזיקה ב'עץ' שמסוגל להניב לה פירות - דהיינו, התמלוגים המשולמים על-ידי המשתמשים. כנגד קבלת העץ כאמור, מתחייבת אקו"ם לשלם למעבירים (או לארגונים הזרים המקבילים) את כל התמלוגים שהיא עצמה תגבה, בהפחתת הוצאות התפעול שלה ובהפחתת סכומים נוספים שאקו"ם רשאית להקצות בהתאם לתקנונה".

עוד קבע השופט כי הסמכויות של אקו"ם המשתקפות מהתקנון שלה ומההסכמים שלה עם משתמשים אינן מאפיינות גוף שכל תפקידו העברה טכנית של כספים. "אקו"ם מבקשת מבית המשפט להתעלם מן ההסדרים המשפטיים השונים המיושמים על-ידיה על-מנת לקבוע כי לצורכי מס יש לראות בה כנטולת זכויות ונטולת ההכנסה", כתב השופט, והוסיף כי "ניתן לתהות מה מבדיל בין אקו"ם וכל חברה בערבון מוגבל שחרטה על דגלה השאת רווחים לשם חלוקתם לבעלי מניותיה".

כמו כן, נקבע כי לא מדובר בכפל מס - מיסוי אקו"ם ומיסוי היוצרים - כיוון שהכנסתה של אקו"ם איננה אותה הכנסה אשר מתחלקת בין היוצרים. "הכנסתה של אקו"ם איננה אותה הכנסה אשר מתחלקת בין היוצרים (אף אם מקור המימון לתשלום ההכנסה האחרונה הוא בהכנסה הראשונה). הדבר איננו שונה מדוגמת ההשׂכרות: אין 'מיסוי כפול' כאשר משכיר המשנה מפיק הכנסה משכירות המשנה ומעביר את מרביתה לידי המשכיר הראשי (בעל הנכס). מדובר בשתי הכנסות שונות, שכל אחת מהן עשויה להתחייב במס בפני עצמה - בידי נישומים שונים".

רשות המסים רשאית לשנות שיטת גבייה

אקו"ם הוסיפה וטענה כי עמדת רשות המסים היום מהווה שינוי לעומת עמדתה בעבר, כאשר על פני עשרות שנים היא קיבלה את העמדה שהחיוב במס הכנסה ייעשה אך ורק במישור היוצרים ולא אצל אקו"ם עצמה - אך בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי רשות המסים יכולה לשנות את גביית המס במידה ומצאה טעות בגבייה.

"איני סבור כי המקרה הנדון שונה בהיבט זה מכל אותם מקרים אחרים בהם רשות המסים בוחנת מחדש את אופן דיווחיו של נישום ומגיעה למסקנה כי דרך המיסוי שננקטה בעבר הייתה שגויה, וכי יש להביט על הדברים באופן שונה (במקום "להנציח טעויות")", הסביר השופט קירש.

עם זאת, בית המשפט ביקר את ניסיונה של רשות המסים לגבות מס גבוה מדי מאקו"ם בעבור שנת המס 2012, לאחר שהרשות ניסתה "להעמיס" הכנסות משנים שהתיישנו על אותה שנה על-מנת להגדיל את חבות המס.

"לטעמי לא יצלח ניסיון המשיב לתרץ את גובה השומה לשנת המס 2012 על-ידי צביעת התמלוגים שחולקו ליוצרים באותה שנה (129.8 מיליון שקל) כנובעים אך ורק מתקבולים שנתקבלו ממשתמשים בשנים קודמות (כאשר היתרה הבלתי מחולקת לתחילת השנה עמדה על 132.4 מיליון שקל), ולא מתוך סכום ההכנסות מתמלוגים שהתקבלו במזומנים במהלך השנה (203.4 מיליון שקל)", ציין השופט, והוסיף כי "פקיד השומה מבקש לומר כי דווקא כנגד ההכנסות מן העבר עומדת הוצאה (בסך 129.8 מיליון שקל) ועל-ידי כך נמנעת בעיית התיישנות השומות. אולם כידוע 'לכסף אין ריח', ודומה כי קבלת גישת פקיד השומה כרוכה בהבאה בחשבון של נתונים משנות מס סגורות (הרי אם מנטרלים את יתרת התמלוגים שטרם חולקו לתחילת שנת 2012, לכאורה ההכנסה החייבת באותה שנה יכולה להגיע לכל היותר לכדי 44.4 מיליון שקל לפי הנתונים בדוחות הכספיים)".

לפיכך, השופט קבע כי יש להגביל את השומה לשנת 2012 לגידול השנתי ביתרת התמלוגים שטרם חולקו (נטו), בדיוק כפי שפקיד השומה עצמו ערך את השומות לגבי כל שאר שנות המס השנויים במחלוקת (2013 עד 2018). "אילו השומה לשנת 2012 הייתה נותרת על כנה כפי שפקיד השומה ערך אותה, היינו מכשירים למעשה מיסוי ערך מאזני (ולא תוצאתי), המגלם הכנסות שהופקו בתקופות קודמות שסמכות השומה לגביהן כבר התיישנה".

מבחינה כספית, יישום הוראה זו יצמצם באורח מהותי את היקף החבות במס לשנת 2012.