מחירי שירותי הסטרימינג יעלו: "מס הנטפליקס" חוזר לשולחן הממשלה

האם בקרוב נשלם יותר על דמי מנוי לשירותי הסטרימינג של נטפליקס וספוטיפיי, אחסון ענן בגוגל או על משחקים ואפליקציות בחנות הדיגיטלית של אפל?

הממשלה תקדם בחוק ההסדרים הקרוב את יוזמת "חוק הנטפליקס", שיחיל תשלום מע"מ על שירותים דיגיטליים הנמכרים באופן ישיר על-ידי חברות זרות. היוזמה קודמה בהתאם להמלצת ה-OECD גם בממשלות האחרונות, אך לא הועברה בסופו של דבר.

● דובי פרנסס למוסדיים: "במשמרת שלכם אסור שיוציאו כספים מהמדינה כדי לשרת אינטרסים פוליטיים" 
● מגוגל ועד פייבר: ה-AI משבשת את המודל העסקי גם של הגדולות ביותר

החוק הוצג כבר בטיוטת חוק ההסדרים ביולי 2021. מאחוריו עומדת הכוונה להשוות את תנאי המס על מוצרים ושירותים דיגיטליים כמו אפליקציות סטרימינג, שירותי תקשורת, תוכנות, ספרים ולמידה מרחוק הנמכרים בחברות זרות, לאלה הנמכרים בחברות הישראליות.

בין המוצרים שיתחילו לגבות מע"מ אם החוק יעבור: שירותי הסטרימינג של נטפליקס, אמזון ודיסני וכן ספרי קינדל של אמזון.

בין אלה שירוויחו מהמס החדש: אפליקציות מכירת ספרים ישראליות כמו "עברית" וכן חברות התקשורת הוט ו-yes שייהנו מהעלאת המחירים של המתחרות.

החקיקה החדשה היא תוצר של דיון בינלאומי שנכלל במסגרת המלצות ה-BEPS, המלצות המס הבינלאומיות שנועדו להגביר את יכולתן של רשויות ריבוניות לגבות מסים מתאגידים בינלאומיים המעבירים הכנסות ורווחים למקלטי מס ולהפחית הנזק הכלכלי הנגרם כתוצאה מתרגילי מס תאגידיים.

בעבר הפעילו תאגידי ענק אמריקאים את מה שזכה לכינויים "אירי כפול" ו"כריך הולנדי" - תכנון מס במסגרתו מקימות חברות אמריקאיות חברת-בת באירלנד שאוספת את מרבית ההכנסות מחוץ לארה"ב. בשלב הבא עברו ההכנסות לחברת-הבת בהולנד, ומשם לחברת-קש אירית הרשומה במקלט מס בקריביים. ממשלת אירלנד אומנם סתמה את הפירצה עד שנת 2020, אך בכך לא תמו תרגילי המס של התאגידים הבינלאומיים.

איך ימוסו חברות רב-לאומיות הפועלות ברשת?

ההתמודדות עם הכלכלה הדיגיטלית מזמנת לרשות המסים לא מעט אתגרים בעשור האחרון, ואחד המשמעותיים שבהם סובב סביב השאלה איך ימוסו חברות רב-לאומיות הפועלות ברשת ומספקות שירותים לישראלים, והאם יש לקבוע מע"מ על שירותים ומוצרים בלתי מוחשיים שמסופקים על-ידי חברות זרות.

מדובר באתגר מיסוי שנולד על רקע הצורך להשוות את המס בין שירותים שניתנים בישראל ומחויבים במע"מ, לבין שירותים שניתנים באמצעות אפליקציות שמספקות שירותי טלוויזיה או רדיו, ולמעשה כל השירותים האלקטרוניים, שירותי תקשורת, אספקת תוכנות, מוצרי בידור, ספרים, מוזיקה, הימורים, משחקים, תוכניות, סרטים, שידורי אינטרנט ושירותי הוראה מרחוק.

רשות המסים מנסה לסגור את הפירצה הזו במשך שנים, וכבר ב-2016 קידמה תזכיר חוק שלפיו חברות זרות המוכרות מוצרים וירטואליים או מספקות שירותים באינטרנט ללקוחות ישראלים, יחויבו במע"מ. גם ב-2019 עלה הנושא לדיון, כאשר מנהל רשות המסים, ערן יעקב, נדרש למצוא דרכים להתמודד עם הגירעון, והעלה שוב על השולחן את הצורך להטיל מע"מ על שירותים דיגיטליים. בראיון לגלובס בשלהי 2019 חשף מנהל רשות המסים כי בכוונתו לפעול למיסוי שירותים בלתי מוחשיים.

ואכן, כאמור, הנושא עלה לדיון בטיוטת חוק ההסדרים הקודם לשנים 2021-2022. באוצר העריכו אז כי המהלך לחיוב החברות הזרות בתשלום מע"מ צפוי להוביל להגדלת הכנסות המדינה בהיקף של כ-360 מיליון שקל בשנת 2022, ובהיקף של כ-380 מיליון שקל בשנה החל משנת 2023, אולם הסעיף ירד מהנוסח הסופי של חוק ההסדרים.