מערכת המשפט | טור סופ"ש

ככה לא בונים רפורמה: זו הדרך שבה הקואליציה מאבדת שליטה על דעת הקהל

לפעמים נדמה שהמטרה של הממשלה היא רק להטריל ולהרגיז • נראה שאין בור שהקואליציה לא קפצה אליו ברצון רב, בלב פתוח ובנפש חפצה, בכל הקשור לקידום הרפורמה המשפטית • מעין "אם פרסמת ועצבנת, כאילו שעשית" • אלא שלא מספיק רק לנצח בבחירות

חברי הקואליציה לאחר השבעת הממשלה ה-37. מאבדת שליטה על דעת הקהל / צילום: יוסי זמיר
חברי הקואליציה לאחר השבעת הממשלה ה-37. מאבדת שליטה על דעת הקהל / צילום: יוסי זמיר

דוקטרינת "אם פרסמת ועצבנת, כאילו שעשית" משתרעת על פני כל תחומי הממשל. קחו למשל את עניינו של תאגיד השידור הציבורי. שר התקשורת שלמה קרעי לפני חודש חשף את תוכניתו לקיצוץ בתאגיד השידור הציבורי במסגרת ראיון בתוכנית "פגוש את העיתונות". לדבריו, הוא יקצץ מאות מיליוני שקלים מתקציב התאגיד כבר בחוק ההסדרים הממשמש ובא. השרה גלית דיסטל-אטבריאן כבר לקחה את הדרמה 82 צעדים קדימה והכריזה שצריך לסגור כליל את התאגיד. לא להפריט, פשוט לסגור.

חשיפת גלובס: בתיווך הנשיא ובידיעת נשיאת העליון - מגעים לפשרה בנוגע לרפורמה המשפטית | בלעדי
"כאוס וברדק במשרד התחבורה": הרפורמות הגדולות של רגב עלולות להישאר בלי כיסוי תקציבי
בממשלה מאיימים לבטל את נבחרת הדירקטורים, ומייסדה מזהיר: "יגרום לנזק כספי ומערכת מושחתת"

תשאלו את עצמכם למה לסגור אם אפשר להפריט? ובכן, לכל שאלה - תשובה. בראיון לערוץ 14 הצהירה דיסטל-אטבריאן כי "האתגר הכי גדול של קרעי הוא 'shut down' מוחלט לתאגיד. אין ואקום בישראל. אין הפרטה בישראל. ברגע שאתה מפריט, השמאל מחלחל". כרגיל נוצרה סערה, והופ - נתניהו הורה ברגע האחרון לשר קרעי לעצור את ההכרזה הפומבית על הרפורמה שלו, כי במקביל יש סערות בחזיתות אחרות, ובראשן החזית המשפטית של יריב לוין.

תוך כדי שהממשלה מדממת לגיטימציה ציבורית לרפורמה של לוין, מכריזה ח"כ טלי גוטליב שהיא מאשימה את נשיאת בית המשפט העליון בפיגוע בירושלים. לא בגלל פסיקה כזו או אחרת, אלא שההתנגדות של אסתר חיות לרפורמה מעודדת את ארגוני הטרור להוציא לפועל פיגועים. סערת ענק. נתניהו מתנער, ואם צריך להוסיף חרוז - אין לתאר.

בתחרות "הטרל ככל יכולתך" כנראה ניצח חבר הכנסת חנוך מילביצקי, שתקף את השופטת דפנה ברק-ארז על החלטה שלה על עתירה בעניין נבצרות נתניהו, וקבע בטוויטר כי היא הבת של השופט אהרן ברק, שמונתה על רקע היותה הבת של הנשיא בדימוס. מה הפתרון של מילביצקי? קידום הרפורמה של יריב לוין.

רק בעיה קטנה - ברק-ארז היא לא הבת של אהרן ברק. גילוי נאות: היא גם לא אחותו הצעירה של אהוד ברק. על הדרך, מטרילים עם הודעות סרק על הצורך לפטר את היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה. לא שיש כוונה כזו, אבל מה זה משנה? באנו לפרסם. באנו לעצבן.

אפשר לתמצת את התנהלות הקואליציה באמצעות הציוץ האלמותי של אברהם יוסטמן, חבר צוות המשא-ומתן מטעם יהדות התורה: "מנסור עבאס, זוכרים? תקפצו לנו".

יוסטמן פרסם את הגיגו על רקע הפרסום בחדשות 12 על טיוטת ההסכם בין יהדות התורה לליכוד על ענייני דת ומדינה. התחוללה סערה, יוסטמן הציע שנקפוץ לו. הסערה רק התעצמה, ומאז שום דבר לא התקדם ולא נעשה. גם "סערת חוק הכותל" שעלתה לאחרונה לכותרות והסעירה מדינה שלמה, ירדה כפי שעלתה. הפחדנו אנשים, גרמנו להם לזעזוע, הלחצנו אותם ואמרנו להם "לקפוץ לנו" - כבר עשינו את שלנו.

 

לא רק טיימינג

אפשר לתת עוד ועוד דוגמאות. הכרזה בשטח דקה לאחר פיגוע על יציאה למבצע "חומת מגן 2", שבפועל לא יצא לאוויר העולם. אבל מה זה משנה? הכרזנו, עשינו קולות של עשייה - זה העיקר.

נראה כי אין בור שהקואליציה לא קפצה אליו ברצון רב, בלב פתוח ובנפש חפצה בכל הקשור לקידום הרפורמה המשפטית. הכול החל בהכרזה הדרמטית והתמוהה למדי של יריב לוין על הרפורמה רגע לפני הדיון בבג"ץ בעניינו של אריה דרעי. רגע לפני שבג"ץ ידון אם המינוי של דרעי לשר בממשלה הוא סביר, שר המשפטים מכריז על ביטול עילת הסבירות. אפילו עורך דינו של דרעי, נבות תל-צור, דיבר במבוכה על הכרזת לוין במהלך הדיון בבג"ץ בבוקר למחרת.

אבל זה לא רק העניין של הטיימינג. הממשלה עשתה הכול עקום. למעשה, ניתן לומר כי הליכוד והציונות הדתית הגיעו למלחמה פשוט לא מוכנות. למרות שהליכוד והציונות הדתית יחד עם השותפות הקואליציוניות הן אלה שבחרו את הטיימינג ואת שעת השין. תומכי הרפורמה הגיעו בלי שדאגו לקבל תמיכה מאנשי עסקים בכירים, הייטקיסטים, גורמים מתחום הבנקאות והרגולציה, אנשי ביטחון, כלכלנים, אנשי מדע ורוח, אקדמאים. כלום. הכול נוקז לשניים וחצי אנשים בפורום קהלת. הפורום היה גם היוזם, גם הלוביסט, גם החוקר, גם השדרה האינטלקטואלית, גם מנהל הקמפיין ואפילו בסופו של דבר ולמרבה האבסורד - גם מציע הפשרה.

זאת בזמן שהאופוזיציה הצליחה במהירות שיא לגייס 99% מהתקשורת ועצומות מכל הבא ליד. הפעילו אילי הון, את בכירי האקדמיה והמשפט, הייטקיסטים,ובעצם את מי לא? כל האליטות - אבל ממש כל האליטות - נעמדו דום והתחרו ביניהן מי מוציאה את העצומה ראשונה. השיא (הזמני) נשבר בעצומת הרופאים האונקולוגים, שהסבירו למה הרפורמה תפגע בחולי הסרטן. אל חשש, בהמשך הגיעו עצומות ביזאריות אף יותר מזו.

יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן, פעיל משילות נמרץ בעברו, גילה שהוא למעשה נותר לבד במערכה האינטלקטואלית. הוא כתב ספר שמסביר את עמדתו בנוגע להליך בחירת השופטים. עד שהספר הגיע לציבור, הצד השני כבר הצליח לחסל את האפשרות שהרפורמה תעבור כפי שהיא.

מעט מדי, מאוחר מדי

ראש הממשלה בנימין נתניהו התעורר מתוך שנת החורף זמן רב לאחר שהאירוע כבר יצא משליטה. במקום לנהל את האירוע, הוא נגרר אליו. אגב, יש אומרים שהוא עשה זאת בכוונה. על כל פנים, נתניהו נפגש עם אנשי עסקים כדי לנסות לשכנע אותם שהרפורמה לא מסוכנת ולא תפגע בכלכלה. הפגישה הזו לא הייתה הסופר-טנקר הנדרש. ככה לא בונים רפורמה.

"ישראל שלי", עמותה ימנית לאומית, נטלה יוזמה בשלב מאוחר והנגישה אתר המהווה זרוע ההסברה של הרפורמה המשפטית של לוין ורוטמן. המיזם יפה, אבל הוא בבחינת "מעט מדי ומאוחר מדי". האשמה כמובן לא מוטלת על כתפי "ישראל שלי", אלא על כתפיו של מי שיצא למלחמה הזו בלי לוודא שיש לו חיילים, נשק, אספקה, אורך נשימה ומטרה ברורה.

בחודשים האחרונים פורום קהלת הפך לשק החבטות של התקשורת הישראלית והשמאל הישראלי. מי שניזון מהתקשורת בטח מדמיין גוף רב-זרועות עם בניינים מפוארים, וילונות עשויים ארגמן על גלילי כסף ועמודי שיש, שולחנות משרדיים עשויים זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת. ובכן, ביקרתי בעבר במשרדים הללו. אני יכול להעיד שאכן יש במשרד קומקום ואפילו כיסאות ושולחנות. כאשר משווים את פורום קהלת לאין-ספור העמותות והגופים של המחנה השני, אי-אפשר שלא לגחך.

אבל למה יצא לפורום קהלת השם הזה? בכל שקר יש קצת מן האמת. והאמת היא שהפורום הוא כמעט הגוף הרלוונטי היחיד בימין. אותו גוף גם מוציא מתוכו את הפוליטיקאים, גם מהווה השכבה האקדמית, גם הספונסר, גם הלוביסט, גם חזית ההסברה. פורום רב-תכליתי.

הלקח הראשון מהרפורמה החבוטה שאני בספק רב מה בכלל ייצא ממנה בסופו של דבר, הוא שלא מספיק רק להשיג רוב בקלפי. הבחירות לכנסת הן אומנם תנאי הכרחי לקידום תהליכים ושינויים. אבל הן ממש לא מספיקות. אם המטרה היא רק לעצבן ולהלחיץ את המחנה היריב, אז אין ספק שהמטרה הושגה בהצלחה יתרה. אני מקווה שלא זו המטרה.