זה היה צפוי, ובכל זאת נדמה שגם בגזרה הזאת ההסלמה הייתה מהירה מהצפוי. מאז הוקמה הממשלה החדשה ההתנגשויות בינה לבין היועצת המשפטית לממשלה שמונתה על ידי הממשלה הקודמת הולכות ומחריפות. גלי בהרב-מיארה סירבה להגן על מינויו של אריה דרעי לשר (מינוי שאכן נפסל בבג"ץ), ביקרה את המהלכים לשינוי פני מערכת המשפט שמובילה הממשלה, והשיא כך נראה היה בהתנגשויות הישירות שלה עם ראש הממשלה: הדיווחים על כך שהיא שוקלת להוציא אותו לנבצרות (שהוכחשו) והאיסור שהטילה עליו לעסוק באותה רפורמה משפטית.
● שבוע תשיעי ברצף: המחאה נגד המהפכה במערכת המשפט ממשיכה
● המונולוג של אראל סג"ל חשף אמת מטרידה: החברה הישראלית מפולגת מאי פעם וכך זה נראה בשטח
"אני רוצה להאמין ולקוות שאולי תהיה התעשתות ואולי היועצת המשפטית בכל זאת תבין שתפקידה לא להכשיל את הממשלה אלא לסייע לה ולייעץ לה", השיב בשבוע שעבר שר המשפטים יריב לוין לשאלה האם בכוונת הממשלה לפטר את היועמ"שית על רקע האירועים שהוזכרו כאן. אמירה שיש מי שמצאו בה גם נימה של איום. עמיתו לממשלה, שר התקשורת, שלמה קרעי, היה נחרץ ובוטה יותר. "עמדתי היא שצריך לפטר (את היועמ"שית) השאלה היא איך ומתי".
השאלה שהזכיר קרעי היא אינה כה פשוטה כפי שאולי נדמה. האם שר המשפטים או הממשלה אכן יכולים לפטר את היועצת המשפטית לממשלה רק כי הם לא מרוצים מהעמדות שהיא מציגה? ובאילו תנאים עליהם לעמוד לשם כך? קו פרשת המים לגבי מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה הוא "פרשת בר-און חברון" מ־1997. הממשלה הראשונה שבראשה עמד בנימין נתניהו ביקשה למנות אז את רוני בר-און כיועץ המשפטי שלה, מהלך שלפי תחקיר של העיתונאית אילה חסון, היה חלק מעסקה עם ש"ס: בר-און, נטען בתחקיר, היה אמור לחלץ את אריה דרעי מההליך הפלילי שהתנהל נגדו, ובתמורה ש"ס הייתה אמורה לתמוך ביציאת כוחות צה"ל מהאזורים הפלסטינים בחברון, מהלך עליו התחייבה ישראל בהסכמי אוסלו (המשטרה אף המליצה להגיש כתבי אישום בפרשה, אך זו נסגרה לבסוף).
הביקורת הציבורית החריפה על המהלך הובילה לכך שבר-און התפטר מהתפקיד תוך יומיים, אבל גם להקמת ועדה בראשות נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס, מאיר שמגר. ועדת שמגר הוקמה על ידי ממשלת נתניהו, והגישה את המלצותיה עוד בתקופתה, אך מי שהפך אותן להחלטה ממשלה מחייבת - החלטה מספר 2274 - היא ממשלתו של אהוד ברק, שהגיעה בעקבותיה. ההחלטה היא זאת שהסדירה לראשונה את אופן מינוי היועמ"ש, וגם את הדרך לפיטוריו, ובאופן עקרוני הכללים שמופיעים בה תקפים עד היום.
המהלך צריך לעבור דרך ועדת איתור
אז מה נקבע שם שרלוונטי לענייננו? ההחלטה קובעת כי ישנן ארבע עילות להפסקת כהונתו של היועץ המשפטי לממשלה: אם קיימים חילוקי דעות מהותיים וממושכים בין הממשלה ובין היועץ המשפטי, היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל; אם היועמ"ש עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו; אם היועמ"ש אינו כשיר עוד לבצע את תפקידו; או אם מתנהלת נגדו חקירה פלילית.
קל לראות כי הסעיף הראשון שהזכרנו הוא זה שעשוי להיות הרלוונטי ביותר עבור הממשלה הנוכחית. אבל איך אמור להיראות הליך כזה? ומי יגדיר מהם חילוקי דעות מהותיים וממושכים? ראשית, כפי שנקבע בהחלטת הממשלה שהזכרנו, אם הממשלה מעוניינת לפטר את היועמ"שית, על שר המשפטים לפנות לוועדה שהוקמה כדי למנות אותה. מדובר בוועדה שכוללת חמישה חברים, ובראשה עומד יו"ר הוועדה, שהוא שופט עליון בדימוס, שממונה על ידי נשיא ביהמ"ש העליון בהסכמת שר המשפטים.
מיטיבי לכת בשדה האקטואליה אולי יזכרו כי הוועדה שמינתה את בהרב־מיארה ב־2021 היא ועדת גרוניס, שבראשה עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס. יחד איתו בוועדה, יושבים גם פרופ' רון שפירא (נציג הפקולטות למשפטים) ועו"ד תמי אולמן (נציגת לשכת עורכי הדין). בוועדה אמורים להיות גם שני חברים שממונים על ידי הפוליטיקאים: ח"כ שנבחר על ידי ועדת החוקה, ושר משפטים לשעבר או יועמ"ש לשעבר שמתמנה על ידי הממשלה.
לאחר הפנייה של שר המשפטים, הוועדה תזמן את היועמ"שית לשימוע, ותגבש את המלצתה. ומה אם הוועדה הזאת, שבה לקואליציה אין רוב, לא תקבל את המלצתו של שר המשפטים לפטר את היועמ"שית - התפתחות שעל פניה לא נראית בלתי אפשרית? כאן העניינים כמובן יתחילו להסתבך.
אומנם בג"ץ קבע בעבר כי גם במקרה שבו מסתייעים בוועדת מייעצת, על הגורם שההכרעה הסופית נתונה לו "להפעיל שיקול דעת עצמאי", אולם בפסק דין אחר שלו גם נקבע כי "למסקנותיה של ועדת איתור… משקל מיוחד", וש"רק בהימצא טעם מהותי לדבר, יוכל הגורם הממנה לסטות ממסקנותיה". כלומר, אף שסמכות ההכרעה בשאלת פיטורי היועמ"שית נתונה לממשלה, בית המשפט הכיר במשקלה הרב של המלצת הוועדה בבואו להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטה.
לנו אין כמובן דרך לדעת מה יפסוק בג"ץ במקרה כזה, אבל בואו נמשיך רגע עם השתלשלות העלילה ההיפותטית. מה אם בג"ץ יקבע שהממשלה לא יכולה לפטר את היועמ"שית במקרה שבו ועדת האיתור המליצה לה שלא לעשות זאת? גם זה לא חייב להיות סוף פסוק. הרי הכללים שאותם פירטנו כאן מבוססים על החלטת ממשלה משנת 2000, ואין ספק שממשלה יכולה לשנות או לבטל החלטות של ממשלות קודמות, וכך לשנות את הדרך למנות ולפטר יועמ"ש. לפי ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, גם אם הממשלה תבטל את אותה החלטה משנת 2000 ותחליף אותה בהליך אחר, המהלך עדיין יהיה כפוף לכללי המשפט המינהלי, כך ש"גם שיקול הדעת הניצב בבסיס החלטה כזאת" יצטרך כמובן לצלוח את מבחן בג"ץ. כלומר, אם שורת ההתפתחויות ההיפותטיות שהעלנו כאן תתממש במציאות, לא מן הנמנע שנחזה בתקדימים חדשים שיקבעו על ידי בג"ץ.
אגב, בישראל יש תקדים לפיטורי היועץ המשפטי לממשלה. ב-1986, על רקע חילוקי דעות עם הממשלה בעניין הטיפול ב"פרשת קו 300", פוטר היועמ"ש יצחק זמיר בהחלטת בזק שאושרה על ידי השרים פה אחד. אך כמובן שמהמקרה הזה, שהתרחש שנים רבות לפני שאומצו מסקנות ועדת שמגר שהזכרנו, לא ניתן להסיק לגבי המצב הנוכחי.
לפטר את המפכ"ל? זה קל
ומה לגבי פיטורים של מפכ"ל? מי ששמע השבוע את האיום הלא מרומז ששיגר ח"כ צביקה פוגל, חבר מפלגתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, לעבר המפכ"ל קובי שבתאי, יכול היה להבין כי גם ניסיון כזה עשוי להגיע בעתיד הלא רחוק. "לא באנו לפה בשביל להדיח או בשביל להעיף אנשים", ציין ח"כ פוגל, "אבל אם בסופו של דבר (המפכ"ל)... לא יהיה מוכן להתרגל לסגנון החדש, אז אין ברירה, במקרים האלה נפרדים".
כאן, לכאורה, ההליך אמור להיות פשוט יותר. לדברי ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, היות שהממשלה היא זו שממנה את המפכ"ל, היא גם מוסמכת לפטר אותו. אלא שגם בהליך המינוי הזה מעורבת ועדה - הוועדה המייעצת למינויי בכירים בשירות המדינה. האם יש לה חלק גם בהליך הפיטורים? גם זו קרקע בתולית, ולפי ד"ר שפירא "מדובר בשאלה פרשנית", מכיוון ש"הנושא מעולם לא הובא להכרעה משפטית. מצד אחד", הוא אומר, "בג"ץ אכן הכיר בחיוניותה של הוועדה בהליך המינוי, אולם מצד שני, תכלית הוועדה היא בחינה של טוהר המידות של המועמד - ושאלה זו פחות רלוונטית לעניין הפסקת כהונה". בנוסף, לדבריו, "מכיוון שבמקרה של המפכ"ל לא נקבע באופן רשמי שיש לוועדה תפקיד בהליך הפיטורים, סביר יותר להניח שלא יינתן לה תפקיד".
לקריאה נוספת:
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
