סרט על נסיכה אוסטרית מרדנית ותערוכה חדשה מציורי אורי ליפשיץ

סרט

"קורסאז"
Corsage

היכן הוא מוקרן: קולנוע לב
ז'אנר: דרמה היסטורית
משך הסרט: 112 דק'
בימוי ותסריט: מארי קרויצר
שחקנים: ויקי קרייפס, פלוריאן טייכטמייסטר, קתרינה לורנץ
שפה: הונגרית, אנגלית, גרמנית, צרפתית
מחיר כרטיס: 42-46 שקלים
ציון IMDB:
6.7/10 (מתך 5,600 קולות)
ציון Rotten Tomatoes:
85% - מבקרים, 58% - קהל

"קורסאז'", סרטה של מארי קרויצר, חוזר אל אליזבת, קיסרית אוסטריה (1837-1898) הידועה בכינויה "סיסי", ובוחן את מהלכיה ותפיסותיה שהקדימו את זמנם בעשרות שנים.

השחקנית הלוקסמבורגית, ויקי קרייפס, שזכתה בפסטיבל קאן על הופעתה בסרט בפרס השחקנית הטובה ביותר, מגלמת את סיסי, החוגגת את יום הולדתה הארבעים. היא עסוקה באובססיביות במראה החיצוני שנשחק עם השנים ובשימור התדמית הציבורית שלה, ובכניסתה לעשור חדש בחייה היא מבקשת להרחיב את השפעתה על הממלכה. במסע חוצה מדינות היא מבקרת מאהבים, משפחה וחברים, ושוברת את המוסכמות להן היא מחויבת מתוקף מעמדה הרם.

ההקשר למציאות

למרות שאחותה הגדולה, הלנה, הייתה מיועדת להתחתן עם קיסר אוסטריה פרנץ יוזף, הייתה זו אליזבת שכבשה את ליבו, כשהייתה בת 15. מסופר שכבר מיומה הראשון בארמון, היא הפכה למושא הערצה בחברה האוסטרית, אך הרגישה כלואה בחיים שלא ביקשה. מות ביתה הראשונה, סופי, שנקראה על שם חמותה שהתנכלה אליה, החריף את מצבה הנפשי, והיא החלה לנסוע יותר להונגריה ולפתח תחביבים שאינם הולמים קיסרית כמו עישון ורכיבה על סוסים, שהפכו אותה לסמל לעצמאות נשית.

חלקים מעלילת הסרט תואמים את סיפורה האמיתי של סיסי, כמו העובדה שהייתה אובססיבית להיקף מותניה ולשערה הארוך וסבלה מדיכאון והפרעות אכילה. אך ישנם חלקים שהבמאית שינתה. המרכזי בהם הוא הדרך בה אליזבת, אשר נרצחה על גדות אגם ז'נבה על ידי מתנקש כשהייתה בת 60, מסיימת את חייה.

ההקשר הקולנועי

הקיסרית אליזבת היתה מושאן של יצירות רבות במאה ה־20. אחת מהבולטות שבהן היא טרילוגיית הסרטים שיצר הבמאי האוסטרי ארנסט מרישקה בין השנים
1955-1957, בהם גילמה השחקנית האוסטרית רומי שניידר את הנסיכה. בשנות החמישים גם התפרסם "סיסי", רומן מאת אליזבת בירנה, שהפך לרב מכר ותורגם לשפות רבות. בשנה האחרונה השיקה נטפליקס את המיני סדרה דוברת גרמנית "הקיסרית", המגוללת את סיפור חייה הסוערים.

2 דברים שכדאי לדעת

● פלוריאן טייכטמייסטר, המגלם את הקיסר פרנץ יוזף בסרט, מואשם בהחזקה של למעלה מ58,000 תמונות פורנוגרפיות של ילדים. בינואר האחרון בת זוגתו מצאה בטלפון שלו חלק מהתמונות ופנתה למשטרה. בעקבות האישומים רשת בתי הקולנוע הוותיקה באוסטריה, Cineplexx, הורידה את הסרט מלוח ההקרנות.

● כוכבת הסרט, ויקי קרייפס, היא זו שהציעה לקרויצר לעשות את הסרט על סיסי. בראיון ל"Los Angeles Times" סיפרה שבהתחלה קרויצר לא הייתה מעוניינת, משום שבאוסטריה, ארץ הולדתה, סיסי נחשבת לפריט מרצ'נדייז מהונדס. אך לאחר מפגשן קרויצר קראה על סיסי, והחליטה לכתוב את התסריט בסוד. כשסיימה אותו, שלחה אותו לקרייפס בצירוף גלויה עם הכיתוב "ובכן, אני מניחה שצדקת".

למה בחרנו בו?

"קורסאז'" הוא לא עוד סרט תקופתי. הוא לוקח את הצופה למסע היסטורי, תוך כדי שהוא משלב מוזיקה מודרנית עם צילומים המדמים את המאה ה־19. אבל נראה כי השפה הקולנועית בסרט הזה מהווה רק מעטפת למשחקה של קרייפס, שמחזיקה את הסרט על כתפיה בגאון ומצליחה להעביר בכל רגע את המרד, הכאב והמורכבות של הקיסרית האוסטרית.

תערוכה

"בעד ההזיה"
אורי ליפשיץ

מקום: בניין אורי ליפשיץ
כתובת: רח' אברבנאל 2, ת״א
שעות פעילות: חמישי: 16:00-20:00, שבת: 10:00-14:00
טלפון: 052-4268566
אתר: www.urilifshitz.com

בסוף פברואר נפתחה "בעד ההזיה", תערוכה מציורי אורי ליפשיץ (1936-2011), הכוללת עשרים ואחד יצירות של האמן - ציורים גדולים לצד עבודות נייר קטנות. ציוריו של אקספרסיביים ודרמטיים, והם מיטיבים לתאר מאבקים פיזיים ונפשיים, תוך כדי שילוב של תכנים פוליטיים. התערוכה נפתחה בבניין אורי ליפשיץ ברחוב אברבנאל בת"א. במקום זה שכן הסטודיו של האמן, וכיום הוא משמש כגלריה ומרכז מחקר ליצירתו. ליפשיץ הוא אחד האמנים הידועים, הבולטים והמשפיעים ביותר באמנות הישראלית, שהציג בכל הגלריות והמוזיאונים החשובים ביותר, היה פעיל במסגרות אמנותיות שונות, ביניהן "עשר פלוס", והשתתף בביאנלה של בסאו פאולו בשנות השבעים. כיום ציוריו כלולים באוספי מוסדות האמנות המרכזיים בארץ. מחיר עבודותיו נע בין 3,000 לכ־50,000 דולר.

 אורי ליפשיץ, ''רבינוביץ׳'', 1973 / צילום: אלעד שריג

ההשפעות הספרותיות על עבודותיו של ליפשיץ

התערוכה בוחנת את ההשפעה של ספרות על יצירתו של ליפשיץ. מוצגת בה דיוקנו של הסופר והמשורר יותם ראובני
(1949-2021) שהאמן צייר בשנת 1978, סמוך לצאת ספרו של ראובני של "בעד ההזיה", ששם התערוכה לקוח ממנו. הרומן נחשב פורץ דרך בספרות הישראל בשל עיסוקו הישיר בלהטב"ים, בתקופה בה קשר הומוסקסואלי היה אסור על פי חוק. באופן המזכיר את סגנון הספר, גם בציוריו של ליפשיץ הגוף, בו בזמן, ארצי ושמיימי, בשרני ודמיוני.