החברה הישראלית שגייסה מיליונים, ורכישת הענק של פייזר: השבוע בביומד

פתרון הוליסטי להזדקנות בריאה

התקופה הנוכחית, עוד לפני קריסת בנק סיליקון ואלי, לא הייתה מפנקת עבור חברות ביומד המחפשות מימון. ובכל זאת, חברות עם הכנסות מוכחות עשויות לגייס גם עכשיו. כזו היא חברת Assured Allies הישראלית הפועלת בארה"ב, שגייסה 42.5 מיליון דולר עבור פתרון בינה מלאכותית לתמיכה בהזדקנות בריאה.

את הסבב הובילו המשקיעים הקיימים הראל ביטוח ו-FinTLV Ventures, בהשתתפות משקיעים חדשים וקיימים, ביניהם Lumir Ventures, Hamilton Lane, New Era Capital Partners, MS&AD ventures, Core Innovation Capital , פועלים אקוויטי , EquiTrust Life Insurance Company, Akilia Partners, וסמסונג נקסט. עם הגיוס הנוכחי, מגיע סך ההשקעות בחברה ל-65 מיליון דולר, והחברה מעסיקה 90 עובדים, כמחציתם במרכז הפיתוח בישראלי, ומחציתם במשרדי החברה בבוסטון.

החברה נוסדה בשנת 2018 על ידי רועי נהיר, המשמש כמנכ"ל, וד"ר אפיק גל, נשיא ומנהל מוצר ראשי. נהיר, יוצא 8200, היה בעבר ממייסדי ומנכ״ל Adience שנמכרה לטדי שגיא, ויועץ בקרן הון סיכון kaedan capital. גל שימש בשירותו הצבאי כראש פיתוח אימונים בבית הספר לרפואה של צה"ל והוא ייסד וניהל סטארטאפים בתחום האנליזה והתוכנה בענפי הרפואה.

לדברי נהיר, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה: "הטיפול באוכלוסייה המבוגרת בארה"ב מגלגל טריליוני דולרים, יש בו כשלי שוק אדירים ובגללם, פתרונות טובים לא באמת מונגשים למבוגרים. המשקיעים התאהבו יחד איתנו בהגדרת התחום, ונתנו לנו את האישור שלהם לצאת לחפש את הפתרון".

אז מה בעצם אתם עושים?
"מערכת הבינה המלאכותית שלנו ממפה את כל המידע הקיים לגבי אדם מסוים ומנבאת את הסיכונים שהוא צפוי להתמודד איתם בעת הזדקנותו, כולל סיכונים רפואיים, פסיכולוגיים-חברתיים וסוציואקונומיים. אל מול הסיכונים, אנחנו מציעים פתרונות שיכולים לשמור על איכות החיים או לאפשר לאנשים להזדקן בבית.

"אנחנו מציעים לחברות הביטוח לממן את הטיפול המונע, רק עבור אותם אנשים שהסיכון שלהם הוא משמעותי. בעצם אנחנו מסתכלים על הסיכון בהזדקנות כבעיה אקטוארית. אם היא מציעה את הפתרונות הללו לכל לקוחותיה, ההשקעה בהם כנראה לא תחזיר את עצמה. אם הם בוחרים נכון את המטופלים לממן עבורם את ההטבה, זה כבר נהיה עניין של ווין-ויין".

הפתרונות עצמם לא חייבים להיות טכנולוגיים. "למשל פתרון לואו טק כמו מעקה למניעת נפילות במדרגות או במקלחת. לחברת הביטוח לא משתלם להתקין כזה לכולם, אבל ממש כדאי לה להתקין אותו על חשבונה עבור לקוחות מסויימים. אנחנו גם משדכים להם את הקבלן שיבוא ויתקין את זה". פתרונות נוספים הם למשל תרופות נגד דיכאון, או מכשירי שמיעה שיכולים למנוע התדרדרות קוגניטיבית בעתיד.

נהיר מציין כי הפתרון כבר נבדק אצל חברת ביטוח שהראתה כי הוא יכול לחסוך לה כ-20% מעלויות הסיעוד. "יש לנו שני מוצרים. אחד משולב בביטוח סיעודי, ואחד בביטוח פנסיוני, עוד לפני השלב הסיעודי. אנחנו גם בונים תוכנית תמריצים למטופלים במסגרתה אם הם אכן משתמשים בפתרונות שהותאמו להם אישית, הם מקבלים החזר יותר גדול בביטוח".

המוצר הושק לראשונה ב-2020. כיום, החברה אינה מציינת מה רמת הכנסותיה, אך כן ניתן לומר שהאלגוריתם שלה צפוי לבחון השנה כ-100 אלף איש.

● אבי המחקר המדעי של הקנאביס: פרופ' רפי משולם נפטר בגיל 92
●  יותר ויותר תרופות חסרות בשוק ואין פתרון באופק  
● להשמיע קול או לעזוב: התיאוריה שמחברת בין מחאה, התפטרות שקטה ועזיבת בנק 

פייזר משקיעה את כספי הקורונה בחברה בתחום הסרטן

חברת פייזר  הודיעה אתמול (ב') כי היא תרכוש את חברת Seagen מתחום הסרטן ב-43 מיליארד דולר. זוהי התשובה לשאלה שעלתה באופן קבוע מן האנליסטים של החברה: מה תעשה פייזר בהכנסות האדירות שלה מחיסוני הקורונה. סיג'ן כבר הביאה לשוק ארבע תרופות לסרטן, מהן רשמה הכנסות כוללות של 2 מיליארד דולר ב-2022. המוצרים שלה מבוססים על שילוב ייחודי בין נוגדנים שיודעים לאתר גידול סרטני לבין תרופות שיודעות להרוס את תאי הגידול ברגע שאותר. החברה הוקמה ב-1997, ונסחרת בבורסה מ-2001.

פייזר נתקלה בבעיה נפוצה יחסית עבור חברות פארמה מסחריות - מוצר אחד שהפך לרב-מכר, ובמקרה הזה למולטי-רב-מכר, אך רק לכמה שנים, עד שהפטנט עליו יפוג או, במקרה של חיסוני הקורונה, עד שיפחת משמעותית הצורך במוצר. אמנם יש לה עדיין הכנסות נאות גם מהחיסון וגם מהתרופה Paxlovid לקורונה, אבל לעומת הכנסות של כ-82 מיליארד דולר ב-2021 ושל 100 מיליארד דולר ב-2022, עבור 2023 היא צופה הכנסות של 67-71 מיליארד דולר "בלבד". זו גם הסיבה לכך שמניית החברה הגיעה לשיא בדצמבר 2021, ומאז ירדה 34%, למחיר המגלם לחברה שווי של 221 מיליארד דולר.

מה שיש לפייזר הוא הר של מזומנים, 36 מיליארד דולר נכון לסוף 2022, גידול של 21% לעומת התקופה המקבילה. פייזר הימרה עם כל הקופה, ועוד קצת, על סיג'ן. היא מעריכה כי ההכנסות ממוצרי החברה יגיעו ל-10 מיליארד דולר ב-2030.

העסקה תבוצע כולה במזומן, בפרמיה של 32.7% על מחיר הסגירה של מניית סיג'ן לפני ההודעה, וכ-42% מעל המחיר שבו נסחרה המניה בסוף פברואר, אז נפוצו לראשונה שמועות על העסקה. כמה חודשים לפני כן, נפוצו שמועות כי דווקא מרק היא זו שתקנה את סיג'ן, אבל בסופו של דבר העסקה נפלה, כנראה משום שהמחיר של 40 מיליארד דולר בערך, נראה למרק גבוה מידי. פייזר הסכימה לסדר גודל זה של מחיר, וזכתה בעסקה.

מניית פייזר הגיבה לעסקה בעליה של 1.1%, כלומר השוק מרוצה מן העסקה למרות הסכום הגבוה שצפויה החברה לשלם במזומן.

"אונקולוגיה היא עדיין התחום הצומח ביותר ברפואה והרכישה הזו תחזק את העמדה של פייזר בתחום החשוב הזה ותאפשר לנו לעמוד ביעדים ארוכי הטווח שלנו", אמר מנכ"ל החברה אלברט בורלא.

העסקה הזו לא תיכנס לרשימת מיזוג הפארמה הגדולים של כל הזמנים, אבל היא אכן אחת העסקאות הגדולות של העשור, לצד רכישות כמו סלג'ין על ידי BMS, אלרגן על ידי אבווי , שייר על ידי טקדה וג'ננטק על ידי רוש . בהדרגה, רוב חברות הביוטק שקמו בסוף המאה הקודמת, הופכות להיות חלק מחברות הפארמה הוותיקות.

● הלחץ להורדת מחירי התרופות בארה"ב מתחיל לפעול. איך זה ישפיע על חברות בארץ? 
● מחק הקסמים ומסך מפוצל: הפיצ'רים של אנדרואיד שכדאי להכיר 

מוכנים לתרום את דמכם והמידע שלכם לטובת הכלל?

לנשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג היו גם רגעי נחת השבוע, וביניהם השתתפותו בהשקה הרשמית של פסיפס, המיזם הלאומי לרפואה מותאמת אישית. המטרה היא לאסוף מידע גנטי וקליני מאזרחי ישראל, כדי לפתח בינה מלאכותית שתעזור באבחון מוקדם ומניעה של מחלות, גנטיות ואחרות. בשלב הפיילוט של המיזם כבר נאסף מידע מכמה מאות אזרחים, וכעת המיזם עובר לשלב הבא.

פרויקט פענוח הגנום האנושי שלכאורה הושלם בשנת 2000, השאיר שאלות פתוחות רבות לגבי הגורמים הגנטיים למחלות נפוצות. הסתבר כי קומבינציות הרבה יותר מורכבות של גנים ואינטראקציות מורכבת מאוד בין הגנים לסביבה, משפיעות על אופן התפתחותן של מחלות שונות.

הצעד הבא בפרויקט הגנום, שהפך למעשה ל"פרויקט הרפואה המותאמת אישית", הוא לקשר בין מידע גנטי לגבי כמות גדולה מאוד של אנשים, יחד עם מידע מהבדיקות הרפואיות שלהם, והכי חשוב - המידע על מה קרה להם בסופו של דבר מבחינה רפואית. כך אפשר יהיה להתחיל לפענח, באמצעות כלים של טיפול במידע עתק, את הקשר בין גנטיקה לבין תחלואה. המידע הזה יכול לעזור לאבחון מוקדם והתאמה של טיפול במחלות רבות.

מתנדבים פוטנציאיליים מוזמנים לפנות לאתר פסיפס באינטרנט כדי לקבל מידע נוסף. מתנדבים שישתתפו בפרויקט ישותפו במידע גנטי שקשור לדגימה שנאספה מהם.

את מיזם פסיפס, מובילים קופת חולים כללית, וכלל בתי החולים שבבעלותה לצד המרכזים הרפואיים שיבא, איכילוב, שערי צדק, הדסה והמרכז הרפואי לגליל. מיזמים דומים לפסיפס מתקיימים כבר במדינות כמו ארה"ב ובריטניה. המיזם הוא יוזמה של משרדי הבריאות והאוצר, מערך הדיגיטל הלאומי, רשות החדשנות ומשרד החינוך באמצעות הוועדה לתכנון ולתקצוב (הות"ת), ומנוהל באמצעות התאגדות של האוניברסיטאות המובילות בישראל. תקציב התוכנית לשנת 2023 עומד על 72.256 מיליון שקל. 

מובילי המיזם הדגישו כי ניתן דגש להקפדה על הזכות לפרטיות וסודיות רפואית, ומניעת אפליה בין אוכלוסיות. מתנדבים שכבר לקחו חלק במיזם יוכלו לבקש בכל שלב למחוק את נתוניהם. המיזם מלווה על ידי הרשות להגנת הפרטיות ומערך הסייבר הלאומי.

● בנתה עסק רפואי מרשים, אבל לא מצליחה להרוויח: מה עובר על אינסייטק