הקניונים קיבלו יחסי ציבור, אבל מה עם בעלי החנויות?

שביתות הן צעד לגיטימי וחשוב. די באירועי הימים האחרונים כדי להוכיח כמה הן אפקטיביות (ודאי אם נוגעים בפרה הקדושה מכולן - נתב"ג). אבל מי ששולף באומץ את נשק יום הדין, אמור לסכן את עצמו, או לפחות גם את עצמו, בשם אותם עקרונות חשובים. במקום זה, מרבית הקריאות להשבתה סיכנו בעיקר אחרים, כולל כמובן כאלה שאפילו לא נשאלו אם הם חלק מהעניין.

● האם ניתן לשבות נגד מהלכי הממשלה, ומהן זכויות העובדים? 
● חברות ההייטק, נתב"ג ומשרדי הממשלה: הרשימה המלאה של הגופים ששובתים כעת 
● על טעויות פוליטיות, סיקור חד ממדי ואפליה חמורה בחסות החוק 

בשולי היממה הסוערת שעברנו, השימוש בשביתה מוכרח להזכיר לנו עד כמה העסקים הקטנים בישראל שקופים וכמעט בלתי נראים (כמו אגב החולים האומללים, שסבלו ממתכונת שבת בבתי החולים). כשעזריאלי, מליסרון (קניוני עופר) או ביג, למשל, שולחים לתקשורת הודעות על סגירת מרכזי הקניות, כדאי לזכור שהם עצמם מעסיקים נורא מעט אנשים בכל קניון (יחסית כמובן). ושהם גם לא יוותרו בקלות על דמי השכירות ועל עלויות הניהול בתשלום הבא.

המאסה הגדולה, אלפי שוכרים ועשרות אלפי עובדים בחנויות השובתות, לא זכו לשום התעניינות, בזמן שמטה לחמם התמוטט, בינתיים לכמה שעות קריטיות. הקניונים קיבלו יחסי ציבור והראו עד כמה המדינה יקרה להם, ההסתדרות (שכמובן חיכתה לסיום המו"מ על הסכם שכר) גזרה קופון פוליטי ענק, בה בעת שהלב של אף אחד לא יצא לבעל החנות הקטנה.

ואלה לא רק ההוצאות השוטפות, שעוד יהיו בוודאי במוקד ויכוחים משפטיים כשהסערה תשכך (מי יישא בהוצאות הארנונה, השכירות, האחזקה וכו' על אותן שעות או ימי השבתה). לא פחות מכך, מדובר באובדן הכנסות בשבוע הקניות הכי קריטי במשק - רגע לפני פסח. כשהמלאים בשיא וכשמצבת העובדים מתוגברת.

אולי היחיד שהיה שותף לתוכניות ההשבתה הוא הראל ויזל בעלי פוקס, היחיד שהצליח במהלך השנים לייצר מאזן אימה אמיתי מול בעלי הקניונים הגדולים, שצריכים אותו לפחות כמו שהוא צריך אותם. אבל כל השאר? אם הם לא יישרו קו עם עזריאלי או מליסרון, אפשר פשוט להכניס במקומם עוד חנות מקבוצת פוקס (שאחראית גם לחנויות אמריקן איגל, ללין, מנגו, שילב, פוט לוקר ועוד).

הניסוח המשפטי הפתלתל

לא בכדי, אוזניים רגישות יכלו לחוש ביום שני את הניסוח המשפטי הפתלתל של בעלי הקניונים, שבוודאי לא רוצים לפתוח את הארנק ולעמוד מול בעלי החנויות האומללים כשידם על התחתונה. חי גאליס מנכ"ל ביג הודיע על סגירת כלל המרכזים, אבל אז הוא נקט בלשון בקשה משוכריו - "נא לסגור חניונים וחנויות".

אופיר שריד, מנכ"ל מליסרון, הוציא הודעה שהוא "קורא לשוכרים" לסגור את החנויות. רק דנה עזריאלי, יו"ר הקבוצה, הייתה היחידה שממש הודיעה על "סגירת הקניונים החל משעה 12 בצהריים". נראה שהנהלות הקניונים בעיקר ניסו לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. נסגור קניונים, אבל האחריות היא על החנויות עצמן. זה לא אנחנו, אלא אתם. נא לסגור חנויות ונא לספוג את ההוצאות ואת אובדן ההכנסות הכרוכים בכך.

אז נכון שאולי אין ברירה - השעות גורליות והמדינה זקוקה למכת חשמל לצורך הנשמה מחדש. השאלה היא האם שביתה היא באמת הצעד הכי נכון, או שהוא בעצם הכי קל.