כמעט 20 אלף ישראלים ביקרו בקהיר בשנה האחרונה. האם היא בדרך להחליף את שארם?

בשנה האחרונה עברו יותר מ־200 אלף ישראלים את הגבול למצרים • לצד התיירות המוכרת לחופי סיני, צומחת לה מתחת לרדאר תעשייה משגשגת של טיולים לעומק המדינה, מקהיר והפירמידות ועד לוקסור ואסואן • איך זה שאחרי עשורים של ניכור ופחד, דווקא עכשיו השכנה מדרום נפתחת מחדש?

הישראלים מגלים מחדש את מצרים / צילום: Associated Press, Amr Nabil
הישראלים מגלים מחדש את מצרים / צילום: Associated Press, Amr Nabil

אמ;לק

"ב-105 הימים האחרונים הייתי במצרים 56 ימים והדרכתי כ-140 מטיילים. זה מלמד משהו על הגברת הקצב. תחושת הביטחון השתפרה, ויש כאן עושר ארכיאולוגי שלא קיים בשום מקום אחר בעולם", מספר אייל אלכסנדר, מורה דרך שמוביל טיולים מאורגנים של ישראלים למצרים.

בשנה האחרונה יצאו בטיסה למדינה הדרומית כמעט 180 אלף ישראלים. אלא שאם עד לא מזמן רובם הגיעו לשארם למטרות בטן־גב, בחודשים האחרונים נראה שהישראלים נוהרים אחרי הפירמידות, הספינקס ושלל האתרים ההיסטוריים והתרבותיים שיש למצרים להציע.

"לא הרגשנו שום עוינות, והחוויה לא דומה לשום טיול באירופה, אפריקה או המזרח הרחוק", מספר המטייל אהרון אמויאל מילוא, שהיה שם בחודש שעבר. משטר א-סיסי ממשיך להשקיע מיליארדים במוקדי התיירות ובמשיכת מבקרים. אז איך זה מסתדר עם המשבר הכלכלי המתמשך והחובות הכבדים של המדינה?

אהרון אמויאל מילוא יצא בפברואר האחרון לטיול מאורגן עם עוד 30 ישראלים במצרים. כמה שעות לפני כן הוא קיבל טלפון מאחת המטיילות בקבוצה. "שמע, אהרון", היא אמרה לו, "יש לנו בעיה: אהוד יערי אמר עכשיו בטלוויזיה שהמצב הכלכלי במצרים כל כך רע שעלולות לפרוץ הפגנות אלימות". את אמויאל מילוא זה לא הרתיע, והוא גם דאג להרגיע את החברה: "אין סיבה להניח שדווקא אנחנו ניקלע להפגנות'".

המראיין שמצא את הדרך אל לבם של היזמים הגדולים בעולם - ועושה מזה מיליונים | ראיון
אחרי יותר משנה של מלחמה, הכלכלה הרוסית מתחילה להתפרק
"יחסי העבודה מתפוררים": החוקר שמדמיין רשת ביטחון סוציאלי חדשה | הצוללת

לבסוף, הוא מספר, "המצרים היו ידידותיים מאוד בבתי המלון, על הספינה שבה שטנו בנילוס ובכל מקום. היו סביבנו כל מיני שוטרי חרש, ואיש ביטחון היה צמוד אלינו, כך שהתחושה הייתה בטוחה מאוד. לא הרגשנו שום עוינות או סיכון".

נהר הנילוס בקהיר. מטיילים שטים בו למשך שבוע ימים עם עצירות באתרים מרכזיים / צילום: Reuters, Amr Nabil
 נהר הנילוס בקהיר. מטיילים שטים בו למשך שבוע ימים עם עצירות באתרים מרכזיים / צילום: Reuters, Amr Nabil

אמויאל מילוא (73) כבר טייל כמעט בכל העולם, "אבל אני יכול להגיד שהטיול במצרים פשוט מיוחד במינו. הוא מדהים בכל קנה מידה. חזרתי מבולבל מכל המקדשים שראינו במורד הנילוס, מהפירמידות, מפסלי הספינקס - כולם בממדים בלתי נתפסים. אתה מוצא את עצמך חושב שם: איך הם הצליחו לבנות מונומנטים כאלה לפני 3,000 שנה?

"היו לנו בקבוצה גם הרבה אנשי צבא, שלחמו במלחמת יום כיפור ורצו שנים לראות איך זה מהצד השני. אמנם לא היה קל לשבת במוזיאון הפנורמה ולראות חיזיון אור־קולי של כיבוש מוצבי קו בר לב, אבל זה גם מרתק. מבחינתם כל מה שקרה אחרי זה לא מעניין וגם לא מופיע שם, לא כיבוש העיר סואץ ולא צליחת התעלה או כיתור הארמיה השלישית. מבחינתנו, טיול כזה לא דומה לשום טיול שאפשר לעשות באירופה, אפריקה או המזרח הרחוק".

המוזיאון המצרי. היסטוריה של 5,000 שנה / צילום: Associated Press, Amr Nabil
 המוזיאון המצרי. היסטוריה של 5,000 שנה / צילום: Associated Press, Amr Nabil

30 המטיילים שיצאו עם אמויאל מילוא למצרים לא לבד. בשנה האחרונה ביקרו בה מאות אלפי ישראלים. לפי נתוני רשות שדות התעופה, כמעט 180 אלף נוסעים יצאו בטיסה למדינה הדרומית מאז פסח של השנה שעברה (ליעדים שארם א־שיח' וקהיר, היחידים שאליהם יוצאות טיסות). ברכב עברו את הגבול למצרים כמעט 30 אלף ישראלים בחודשיים הראשונים של 2023, זאת לעומת 12.8 בתקופה המקבילה 2022, כך לפי הלמ"ס.

"ב־105 הימים האחרונים הייתי במצרים 56 ימים והדרכתי כ־140 מטיילים. זה מלמד משהו על הגברת הקצב", מספר אייל אלכסנדר, מורה דרך שמוביל טיולים מאורגנים למצרים. "זה קורה בעיקר בגלל שתחושת הביטחון שם השתפרה. אני לא מתעסק בזה בכלל. אנחנו מדברים שם בעברית ולא מסתירים את הנוכחות שלנו. אני גם לא חושב שהמצרים מתעסקים בזה, יש להם מדינה שכל הזמן קולטת תיירים ופחות מעניין אותם מאיפה הם באים. הם לא רוצים שאף אחד ייפגע במצרים, גם לא תייר ישראלי".

ובאמת, ניכר שבמצרים משקיעים מאמצים רבים כדי למשוך מבקרים, ובשבוע שעבר אף הכריזו רשמית על צעדים להגברת התיירות, בהם תמיכה בתעופה וחיזוק אקלים ההשקעות. זאת לאחר המכה ההגונה שספגה המדינה הדרומית בקורונה, אז צנח מספר המבקרים מ־13.9 מיליון ב־2019 ל־3.7 מיליון בלבד ב־2020. כך, תחת משטרו של הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי, נוקטים שם פעולות שמטרתן להגביר את תחושת הביטחון האישי של המבקרים וגם משקיעים רבות בתשתיות ובאתרי מורשת. זה הוביל אותם לנתון מרשים של 11.7 מיליון תיירים ב-2022, וב־2023 כבר צפויים לבקר במצרים כ־15 מיליון תיירים.

"מערכת היחסים עם השכנים שלנו משמעותית לשני הצדדים", אומרת טלי נוי, סמנכ"לית שיווק ומכירות באיסתא. "הישראלים מקבלים אלטרנטיבה לנופש קרוב, זול וברמה גבוהה, והמצרים מקבלים הכנסה מתיירות. חשוב לשמור על זה דווקא עכשיו, במיוחד ביעדים כמו שארם שהם לא מובנים מאליהם ולקח לישראלים הרבה זמן לחזור אליהם".

אחד היעדים המועדפים על הישראלים הוא שארם א־שיח', שבדיוק לפני שנה נפתח הקו הישיר מנתב"ג אליו. באפריל 2022 נרשמו 31 טיסות שהביאו לשם 3,953 נופשים, ובמרץ האחרון הנתונים כבר מזנקים ל־90 טיסות חודשיות וכ־11 אלף נופשים. בשנה שעברה טסו לשארם כמעט 20 אלף ישראלים באוגוסט. השנה, לפי כל ההערכות, השיא הזה יישבר בקלות.

"הטיסות הישירות לשארם פתחו את היעד הזה לקהל הרחב", אומרת טלי יטיב, בעלים ומנכ"לית של חברת התיירות ספיריט. "פתאום אנחנו רואים קהל שלא בא לו לעמוד בגבול ולהיכנס במונית. זה קהל יותר יוקרתי, בוגר ועשיר, שלא רק מחפש תחליף זול יותר לאילת, אלא רוצה חופשת בטן־גב איכותית בטיסה יחסית קצרה מהארץ. אנשים חוזרים מרוצים מאוד, המצרים אדיבים, מסבירי פנים ושירותיים. לכן השנה, לקראת החגים, אני מעריכה שהביקוש רק יגדל.

"אנשים גם מרגישים הרבה יותר בטוח להגיע בטיסה ישירה של שעה וחצי מהארץ היישר לבתי מלון של הרשתות הבינלאומיות. רואים גם הרבה הרבה תיירות צוללנים. במאי־יוני, לפני שמתחיל החום הכבד, הביקושים ממש מזנקים".

"יש לנו ארבע טיסות לשם בשבוע", מציינת הילה הרמולין רונן, סמנכ"לית שיווק ומכירות בישראייר. "להרבה ישראלים שארם מזכירה את פעם, אנחנו רואים הרבה מאוד משפחות והרבה מבוגרים שחוזרים לראות איך זה נראה היום לעומת מה שהיה. אנשים רוצים להעביר את הזיכרונות הטובים שיש להם לילדים".

7,500 מבקרים ישראלים בקהיר מתחילת השנה

אלא שאם עד לא מזמן רוב הנופשים הישראלים במצרים ייעדו את החופשות שלהם בעיקר לבטן־גב בחצי האי סיני, בחודשים האחרונים מסתמנת מגמה אחרת. "הם מחפשים תיירות של היסטוריה, אמנות וארכיאולוגיה", מסביר יניב קסטן, בעלים ומנכ"ל של חברת תיירות היוקרה הדסים. "מי שרוצה לטייל בקניון או להצטלם על חוף הים, שייסע לדובאי. אנחנו מדברים על קהל יותר משכיל וליברלי, שיש לו יותר כסף ופחות מחסומים לנסוע למדינות ערב".

אחד היעדים שמספקים את אותה חוויה שקסטן מדבר עליה הוא קהיר, שגם מקבלת טיסות ישירות מהארץ. בשלושת החודשים האחרונים יצאו לבירה המצרית 7,500 ישראלים, לעומת 2,500 בתקופה המקבילה אשתקד, שמתעניינים במצרים עצמה ובאוצרות ההיסטוריים והארכיאולוגיים שלה - במוזיאונים ובאטרקציות כמו הפירמידות, לוקסור, שיט על הנילוס, סכר אסואן ועוד.

ארון המתים הירוק. סרקופג שנשדד ב-2008, הוצג במוזיאון הטבע ביוסטון וכעת הושב למצרים / צילום: Associated Press, Mohamed Salah
 ארון המתים הירוק. סרקופג שנשדד ב-2008, הוצג במוזיאון הטבע ביוסטון וכעת הושב למצרים / צילום: Associated Press, Mohamed Salah

"המצרים מבינים כבר 200 שנים שזה הערך המוסף האמיתי של המדינה שלהם", אומר אלכסנדר. "הם מבינים שפירמידות ואתרים ארכיאולוגיים כמו שיש להם אין לאף אחד. מלבד זאת, אם בעשרות השנים האחרונות ערים כמו פריז, לונדון וניו יורק הציגו תערוכות עם ארכיאולוגיה מצרית ומשכו אליהן מיליוני תיירים, עכשיו המצרים באים ואומרים שהם רוצים להציג את זה אצלם. כשאני מראה למטיילים את האובליסק מול המקדש בלוקסור, אני מסביר להם שאובליסק שני, זהה במראהו, נגנב מכאן וניצב כיום בכיכר קונקורד בפריז. יש היסטוריה עולמית של לפחות 2,000 שנה של לקיחת אוצרות ממצרים, ועדיין העושר הארכיאולוגי שיש כאן לא קיים בשום מקום אחר בעולם".

"הקבר של סאדאת הוא אחד המקומות הכי מרגשים"

מצרים היא כל כך הרבה יותר מחופי סיני המדהימים. יש לה היסטוריה של 5,000 שנה, שחלקה נשמר באופן מפליא, וחיים בה גם כמעט 110 מיליון תושבים, מה שהופך אותה למדינה הערבית הגדולה ביותר במונחי אוכלוסייה.

במסגרת המאמצים של המדינה למשוך תיירים נפתח ב־2021 המוזיאון הלאומי של הציביליזציה המצרית בקהיר והוא מציג יותר מ־50 אלף פריטים ארכיאולוגיים, בהם גם אוסף מרשים של מומיות. הוא היה אמור להיבנות בהשקעה של 150 מיליון דולר, אבל עיכובים והוצאות לא צפויות הזניקו את ההשקעה בפרויקט כמעט לחצי מיליארד דולר.

גם המוזיאון המצרי הגדול (The Grand Egyptian Museum) נפתח השנה באופן חלקי בהשקעה של כ־1.1 מיליארד דולר - יותר מפי שניים מהתקציב המתוכנן ובאיחור של שנתיים לפחות. במוזיאון העצום הזה, שמשתרע על פני 490 אלף מ"ר, מוצגים ממצאים מכל התקופות, כולל אוסף מתקופת המלך הפרעוני תות ענח' אמון.

השלטונות גם עמלים בשנים האחרונות להחזיר הביתה עשרות אלפי פרטי ארכיאולוגיה שנגנבו והוברחו ממצרים במשך השנים כאמור. במהלך 2021 לבדה, לדוגמה, הוחזרו כ־5,300 מהם. בתחילת 2023 הושב "ארון המתים הירוק", סרקופג בגובה שלושה מטרים ובן כ־2,500 שנים, שנשדד ב־2008, הוברח דרך גרמניה לארה"ב והוצג במוזיאון ביוסטון, עד שהאמריקאים החליטו סוף סוף להחזירו. גם בספטמבר 2021 הוחזרו כ־5,000 פריטים ארכיאולוגיים מארה"ב, כולל מסכות של מומיות ופסלונים עתיקים שהוברחו במשך השנים ממצרים. בשנים שלפני כן החזיר מוזיאון המטרופוליטן בניו יורק ארון קבורה מוזהב, ומוזיאון הלובר בפריז השיב לוח אבן עתיק. ברחבי העולם המערבי עדיין נמצאים, לפי הערכות, מאות עד אלפי פריטים עתיקים שנגנבו ממצרים ועדיין לא הוחזרו.

"המצרים מקפידים להמשיך להשקיע בטיפוח אטרקציות תיירותיות מבוססות ארכיאולוגיה", מספר פרופ' יורם מיטל־יעקבסון, מרצה בכיר במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון. "הם הקימו בקהיר שני מוזיאונים ברמה עולמית, בהשקעה אדירה. המוזיאון המצרי הגדול, ליד הפירמידות, נועד לרכז ממצאים ארכיאולוגיים ממוזיאונים שונים במצרים בניסיון למשוך תיירים מכל העולם. במוזיאון הציביליזציה מוצגים ממצאים לא רק של התרבות המקומית, אלא של כל קבוצות אוכלוסייה שחיו במדינה העתיקה הזאת. בין השאר מוצג שם ספר תורה עתיק ופריטים של הקהילה היהודית שחיה שם. המצרים חנכו את המוזיאון הזה במצעד פרעונים, אירוע ענק שבו הסיעו בתהלוכה את כל המומיות שהיו במוזיאון הישן בכיכר תחריר בקהיר. מיליוני מצרים ליוו אותן למשכנן החדש. המצרים מבינים שזו הדרך למשוך תיירים.

"ב־2020 הם חנכו שיפוץ מהמסד לטפחות של בית הכנסת העתיק הקדום באלכסנדריה, למרות ביקורת ציבורית קשה, בעיקר מצד האחים המוסלמים. אין כיום קהילה יהודית במצרים, כך שהבניין המחודש, ששופץ בהשקעה גדולה, אפילו לא משמש כבית כנסת, אלא אך רק כאטרקציה תיירותית. בקהיר עצמה חיים כיום פחות מחמישה יהודים, אבל יש בה 13 בתי כנסת, כולל בית הכנסת של הרמב"ם".

אלכסנדר, שמוביל טיולים במצרים משנת 2019, מתאר איך נראה טיול כזה: "אחרי הנחיתה בקהיר והמפגש עם הנציגות המקומית והאבטחה, אני מתחיל בביקור בקבר של סאדאת, אחד המקומות הכי מרגשים במדינה. משם הולכים לפירמידות. בהמשך מקדישים יום לקהיר של ימינו ומבקרים במוזיאונים ובשווקים. בגרנד מוזיאון, חשוב לדעת, נפתח בינתיים רק האולם המרכזי, כך שהביקור שם עדיין לא מצדיק את המחיר. מוזיאון הציביליזציה יפה ומושקע והוספתי בביקורים האחרונים גם סיור במוזיאון הפנורמה, אבל זה לא מתאים לכל ישראלי, כי זה בעצם נועד להנציח את הניצחון המצרי במלחמת יום הכיפורים כביכול.

"אחרי שלושה ימים בקהיר טסים ללוקסור ועולים על ספינת נהר, שעליה נשהה במשך שבוע. מסלול השיט כולל ביקורים באתרים המרכזיים של לוקסור, כרנך ועמק המלכים. ממשיכים בשיט עד אסואן, מבקרים במקדש פילה, שטים בין האיים הקטנים של הנילוס ורואים את הנובים, האוכלוסייה המקורית של אסואן. הטיול כולו נמשך 11 ימים".

משקיעה מיליארדים בתיירות, אבל שוקעת בחובות

ההשקעה של המצרים בשנים האחרונות באה לידי ביטוי גם בכמה פרויקטים עירוניים שאפתניים במיוחד. בראש הרשימה ניצבת הבירה המנהלית, עיר חדשה מהיסוד שנמצאת כ־40 קילומטרים מערבית לקהיר ואמורה לאכלס כ־7 מיליון איש ואולי להקל במשהו את הצפיפות הגדולה בעיר הבירה המכהנת. במרכזה יקומו הבניין הגבוה ביותר באפריקה (כמעט 400 מטרים) ופארק עצום ממדים שינסה לדמות את נהר הנילוס. עלויות הבנייה של הפרויקט האדיר הזה מוערכות בלא פחות מ־60 מיליארד דולר.

יסודות לגורד שחקים שייבנה בבירה המנהלית החדשה. העיר תוקם ב-60 מיליארד דולר ואמורה להקל את הצפיפות בקהיר / צילום: Reuters, Mohamed Abd El Ghany
 יסודות לגורד שחקים שייבנה בבירה המנהלית החדשה. העיר תוקם ב-60 מיליארד דולר ואמורה להקל את הצפיפות בקהיר / צילום: Reuters, Mohamed Abd El Ghany

אלא שלא ממש ברור איך מצרים תעמוד בהוצאה הזאת. המדינה בעיצומו של משבר כלכלי מתמשך, עם אינפלציה של כ־32%, וחייבת למלווים זרים (בהם ערב הסעודית, ארה"ב, סין, בריטניה וצרפת) סכום כסף אסטרונומי, כ־86% מהתוצר. גם האמון ביכולת שלה להחזיר אותו הולך ויורד, ומתחילת השנה זינק מחיר הביטוח כנגד פשיטת רגל של ממשלתה.

בדצמבר האחרון אישרה קרן המטבע הבינלאומית הלוואה של 3 מיליארד דולר למצרים. זאת בתנאי שתבצע רפורמות מקיפות ומבניות בכלכלה שלה, המאופיינת בריכוזיות אדירה ושליטה ניכרת של הצבא והמדינה בענפים כלכליים רבים.

יש הטוענים כי ההשקעה הגדולה של מצרים בתיירות ובבירה המנהלית - פרויקטים שלא בהכרח יוצרים תעשיות חדשות ומקומות עבודה חדשים - היא אחד הגורמים למצבה. זאת בשילוב הפלישה הרוסית לאוקראינה, שכן מצרים היא יבואנית גדולה של חיטה ודגנים, שמחירם האמיר עם המלחמה.

"מצב הכלכלה המצרית מתעתע", מסביר פרופ' רלי שכטר, ראש המחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן גוריון. "מצרים מתמודדת עם חובות גדולים, מקומיים ובינלאומיים. היא מנסה לטפל בזה באמצעות רפורמות, ניאו־ליברליזציה, כולל חזרה למדיניות של הפרטה וצמצום הסובסידיות על דלק ואנרגיה.

"במקביל התבצע פיחות משמעותי בלירה המצרית שאמנם הגדיל מאוד את כוח הקנייה של התיירים במצרים, אבל פגע בכוח הקנייה של המצרים עצמם, שפחות מעניין אותם שהתוצר הלאומי של מצרים גדל".

"הלירה איבדה בשנתיים-שלוש האחרונות יותר מ-50% מול הדולר, מסביר פרופ' מיטל־יעקבסון. "זה פיחות מטורף שיצר מצב שבו כל תייר ישראלי עם 300 דולר בכיס מרגיש שיש לו כוח קנייה. לכן גם רואים עכשיו הרבה יותר צעירים שנוסעים לתוך מצרים".

"אם זה יימשך, התיירות הישראלית למצרים תיפגע"

הנהירה של הישראלים למצרים אינה דבר של מה בכך לנוכח העליות והמורדות שידעו ​יחסי שתי המדינות מאז ביקורו ההיסטורי של נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל ב־1977 וחתימת הסכם השלום ההיסטורי ב־1979. ב־34 השנים הבאות שרר אותו "שלום קר" הזכור לרע, גם לאחר החזרת טאבה ב־1989. ביקורי הישראלים במצרים הלכו ופחתו בהדרגה בשנות התשעים על רקע איומי הטרור המתגברים, ונפסקו כמעט לגמרי עם פרוץ האינתיפאדה השנייה בתחילת שנות האלפיים.

בהמשך הדרך התחממו היחסים בהדרגה בעיקר על רקע תיווכה של מצרים בעסקה להחזרת גלעד שליט (2007) והתחלת ההזרמה של גז טבעי ממצרים לישראל בצינור אל עריש־אשקלון (2008).

אלא שהקשר הזה הידרדר שוב לשפל עם עליית האחים המוסלמים לשלטון ב־2011, כולל תקיפה של שגרירות ישראל במצרים שכמעט הסתיימה בלינץ'. כל זה השתנה ב־2013 עם ההפיכה הצבאית במצרים ועליית עבד אל־פתאח א־סיסי לשלטון. מצרים וישראל שיתפו פעולה במאבק בדאעש בחצי האי סיני, וביססו אמון הדדי שנמשך עד היום ובמסגרתו גם אישרה מצרים בשנה שעברה את פתיחת קו התעופה הישיר מנתב"ג לשארם א־שיח'.

נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. ''שלטון ריכוזי שמכתיב יחס טוב לישראלים'' / צילום: Reuters, Blondet Eliot/ABACA
 נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי. ''שלטון ריכוזי שמכתיב יחס טוב לישראלים'' / צילום: Reuters, Blondet Eliot/ABACA

"השיפור המהותי בתחושת הביטחון במצרים בעקבות ההקפדה של המשטר תחת שלטונו של א־סיסי ושיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני מחלחל למטה", אומר מיטל־יעקבסון. "השלטון המצרי ריכוזי מאוד, וכשהוא מכתיב יחס טוב לישראל ולתיירים ישראלים, זה מה שקורה. עם זאת, צריך לשים כוכבית, כי ההצהרות האחרונות של שרים בממשלה זכו לתהודה גדולה בתקשורת המצרית ומעוררות סימנים מדאיגים. אם זה יימשך, התיירות הישראלית למצרים תיפגע".

"אין מחירים כאלה במקומות אחרים"

אחת הסיבות לכך שמצרים היא יעד תיירות אטרקטיבי כל כך היא המחיר. לפי טלי נוי, סמנכ"לית שיווק ומכירות באיסתא, חופשה של שלושה לילות בסגנון "הכול כלול" לשארם א־שיח' בסוף אפריל, במלון חמישה כוכבים ועבור ארבעה אנשים - תעלה במלונות הטובים בין 380 ל־600 דולר לאדם, כולל טיסות. באוגוסט המחירים צפויים לטפס ל־900-800 דולר לאדם.

"בניגוד ליעדים אחרים, שארם אטרקטיבית כל השנה, כולל בחורף, כי תמיד חם שם", היא מסבירה. "מי שמחפש חופשת בטן־גב קרובה ובמחירים מצוינים - זה הפתרון. מה גם שכיום הישראלים מרגישים נוח ובטוח מאוד שם".

בישראייר מדברים על 1,000 דולר לזוג לחופשת "הכול כלול" של שלושה לילות. "אי אפשר למצוא מחירים כאלה במקום אחר בחו"ל, בטח שלא אם מביאים בחשבון את עלויות המחיה. כמובן לפני ואחרי פסח המחירים נמוכים יותר", אומרת הילה הרמולין רונן, סמנכ"לית שיווק ומכירות."זה תחליף קרוב שאפילו קצת יותר זול מאילת. יש בשארם מלונות מצוינים עם אוכל טוב שהישראלים מכירים, חוף ים, מגלשות מים ובילויים. הוא מדורג אצלנו בין עשרת היעדים המובילים ובנהירה שצפויה בחג הפסח השנה אני מעריכה שהוא יתקדם לחמישייה הראשונה".

אלא שיניב קסטן, בעלים ומנכ"ל של חברת תיירות היוקרה הדסים, מסויג. "רוב הריזורטים בשארם הם מלונות המוניים עם בריכות עמוסות, ארוחות בופה ושירות פחות מתוקתק. למי שיכול להרשות לעצמו הוא מציע לינה במלון פור סיזנס. "שם אין דבר כזה 'הכול כלול', זה ממש מונח מעליב מבחינתם. במתחם המלון יש חמש מסעדות שונות, אין בופה, הרבה פחות צפוף ואין מצב שתגיע שם לבריכה ולא תהיה לך מיטה, בקבוק מים או מגבת". המחיר כמובן בהתאם: כ־1,200 דולר לאדם לשלושה לילות, בעסקה שכוללת רק ארוחות בוקר.

קסטן גם מוציא טיולים פרטיים לתוך מצרים - בתפירה אישית. בקבוצה של חמישה־עשרה אנשים, עבור 18 ימים, תשלמו כ־6,000 דולר לאדם, וזה כולל לינה, תחבורה, ארוחות, מדריכים ועוד.

חברות התיירות שעובדות עם מורה הדרך אייל אלכסנדר מציעות טיול של 11 ימים - מתוכם שלושה ימים בקהיר, כולל כל האטרקציות והמוזיאונים ושבוע של שיט באתרים החשובים - ב־5,000-4,000 דולר לאדם.