דירוג אשראי | פרשנות

ההודעה של מודי'ס מצטרפת לברבורים השחורים שחגים מעלינו. וזה הולך לעלות לכולנו

כולם יודעים שמודי'ס צודקים, האופק שלנו הפך בשבועות האחרונים מ"חיובי" ל"יציב" • עלויות החוב של מדינת ישראל צפויות לתפוח משמעותית ועם העליות, הוצאות הממשלה גדלות, וקטנה היכולת לתת לאזרחים בחזרה

האמונה של נתניהו וסמוטריץ' לא מספיקה. ישראל חייבת להמשיך לגייס חוב, וזה הולך לעלות לכולנו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
האמונה של נתניהו וסמוטריץ' לא מספיקה. ישראל חייבת להמשיך לגייס חוב, וזה הולך לעלות לכולנו / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

עם יד על הלב, כל ישראלי - ולא חשוב מאיזה פוזיציה הוא מגיע - יודע שבמודי'ס צודקים. ראש הממשלה ושר האוצר יכולים לצעוק בתגובה לכך שחברת דירוג האשראי מודי'ס הותירה את הדירוג של ישראל ללא שינוי, ברמה של a1, שבחברת דירוג האשראי הזרה לא באמת מכירים את הכלכלה הישראלית, אבל מה יותר קולע ומדויק מלומר שהכלכלה פה במצב סביר פלוס, אבל האופק שלנו - חברתית, משפטית, פוליטית, וכן, גם כלכלית - הפך בשבועות האחרונים מ"חיובי" ל"יציב".

האם הורדת אופק הדירוג תשפיע על הכיס שלנו ומה יעשה השקל? כל מה שכדאי לדעת על החלטה של מודי'ס | שאלות ותשובות
המסר של מודי'ס: שלושת החודשים האחרונים הפכו את ישראל למקום פחות צפוי ופחות שקול | אורי פסובסקי, פרשנות
הורדת תחזית הדירוג של מודי'ס: תסריט האימים לא התממש אבל גם לא חלף | אורן דורי, פרשנות

ועם כל הכבוד להודעת התגובה המשותפת של נתניהו וסמוטריץ': "כמי שמאמינים בעוצמתה של החברה הישראלית, באחדותה וביכולתה לצלוח מחלוקות ומשברים, כפי שעשינו פעמים רבות בעבר, אנו משוכנעים שכך יהיה בעזרת השם גם הפעם" - לא בטוח שהם ימצאו סביבם כל-כך הרבה אמונה ואופטימיות, ובכלל לא חשוב כרגע מי האשמים. אם כבר, הרבה מאוד אנשים שאני פוגש בשבועות האחרונים הרבה יותר קודרים ופסימיים מאותם כלכלנים מחו"ל שחושבים שהתחזית שלנו יציבה.

משלמים עבור החוב הפרטי ועבור החוב הלאומי

ואחרי שהבשורות העגומות למדי שקעו, חשוב להבין את המשמעות ואת התלות שלנו באותם מדרגים זרים. בשנת 2021 חצה לראשונה החוב הלאומי של ישראל את רף טריליון השקלים. קרוב לוודאי שמספרים גדולים כל-כך - 1 ואחריו 12 אפסים - לא אומרים לרובנו יותר מדי, אבל אולי המחיר של למעלה מ-40 מיליארד שקל בכל שנה שמדינת ישראל מוציאה רק כתשלום ריבית לאותה יתרת קרן ענקית - מציג את התמונה נכון ומבהיל יותר.

הנתון הזה אומר למעשה שכל משפחה ישראלית משלמת כ-20 אלף שקל בשנה כתשלום ריבית על החוב הלאומי, מלבד כמובן עוד עשרות אלפי שקלים בממוצע שהיא סוחבת על הגב ומשלמת עבור החוב הפרטי - למשכנתה, לאוברדראפט בבנק ועוד.

ההקדמה הזו נועדה בעיקר לסבר את האוזן. להבהיר לכל אחד ואחת מאיתנו עד כמה עלות הכסף והריבית הן משמעותיות לחיי היום-יום שלנו. על אחת כמה וכמה כשהיה ברור עוד לפני ההודעה של חברת דירוג האשראי מודי'ס, שהחוב שלנו ילך ויתייקר בתקופה הקרובה. כשהעולם שוקע לתוך מיתון עולמי, בשילוב מסוכן של אינפלציה וריביות גבוהות, וכשהמצב בכל המזרח התיכון הולך ונעשה יותר ויותר כאוטי - גם הסיכון עולה ומחייב העלאות ריבית על החוב של ממשלת ישראל. וכן, די מהר העליות יתגלגלו לכל אחד מהאזרחים בישראל.

אבל העלייה לא היתה חייבת להיות כל-כך דרמטית - אלמלא הצטרפות חברות דירוג האשראי לברבורים השחורים שחגים מעלינו, בעיקר בגלל התנהלות פזיזה וללא הכנות מתאימות והכשרת השטח והלבבות (בארץ ובחו"ל) לרפורמה המשפטית.

ב-2020: ישראל הציגה משק שהעולם הביט בו בהשתאות

בשיאה של מגפת הקורונה בתחילת 2020, כשהיה ברור שהפעילות הכלכלית במשק מתכווצת במהירות, ואילו ההוצאות הממשלתיות גדלות, ממשלת ישראל יצאה לגיוס חוב בחו"ל. בתוך חודש וחצי גייס משרד האוצר סכום עתק של 10 מיליארד שקל מעשרות גופים מוסדיים בחו"ל. הגיוס המעניין ביותר היה בסדרת אגרות חוב ראשונות מסוגן, לתקופה יוצאת דופן של 100 שנה, שנשאו ריבית שנתית של 4.5%. ככה נראים משק וכלכלה שכל העולם מביט בהם בהשתאות ומשוכנע שהם יעברו הכול בקלות.

בדיעבד, הכספים הללו שגויסו בזמן שיא בשנת 2020 זרמו חזרה לכלכלה ותרמו משמעותית (שמענו על זה הרי פעם ועוד פעם מכל חברי הממשלה ובעיקר מראש הממשלה בנימין נתניהו) ליציאה המהירה והמרשימה שלנו מהקורונה.

בחזרה למציאות שלנו: האם היום אנשי האוצר היו מצליחים לגייס כזו כמות אדירה של כסף מעבר לים? גם אם אתם עדיין אופטימיים, כל בר-דעת מבין שהעלויות של החוב יתפחו משמעותית. וכשהריבית קופצת, הוצאות הממשלה גדלות בהתאם, וכך גם קטנה היכולת של אותה ממשלה לתת לנו בחזרה את שלל השירותים שאנחנו מצפים לקבל ממנה.

כך או אחרת, הסנטימנט של מדינת ישראל - ולא חשוב כרגע אם זו אשמת הרפורמה או אשמת המחאה האדירה שבאה בעקבותיה - כבר לא נראה כזה מפואר ומרשים.

הבעיה המרכזית היא שמדינת ישראל לא יכולה להוריד את הרגל מהדוושה ולצמצם את החוב שלה באופן משמעותי, עד יעבור זעם. כמו מחוסר דירה שחייב לגור איפשהו, מדינה שצומחת פי שניים בכל שלושה-ארבעה עשורים, ועל אחת כמה וכמה מדינה שלא עשתה הרבה בנידון בעשורים האחרונים, מוצאת את עצמה מוכרחה להשקיע הון עתק בעשורים הקרובים.

כבר היום, מצב התשתיות - כבישים, תחבורה ציבורית, ביוב, שדות תעופה, חשמל, בתי חולים ועוד - נמצא במשבר עמוק ומבהיל. וכשאותו הון עתק צפוי להתייקר, הוא ללא ספק יפגע, פשוטו כמשמעו, באיכות החיים של כולנו. תחזיקו אצבעות שהאמונה של נתניהו וסמוטריץ' תשאיר אותנו חזקים ומלוכדים.