הצוללת | פודקאסט

למה המשבר הזה שונה מכל מה שהכרנו עד היום?

שיחה עם תהילה ינאי מייסדת ומנכ"לית משותפת של חברת המידע העסקי Coface BDi, שחשופה למידע מפורט על כחצי מיליון עסקים בישראל • על משמעויות הזינוק ברמת הסיכון ועל אי–הוודאות הכלכלית הנובעת מהמהפכה המשפטית • האזינו

פודקאסט הצוללת של גלובס - לעומק הסיפורים הכלכליים-חברתיים
פודקאסט הצוללת של גלובס - לעומק הסיפורים הכלכליים-חברתיים

תהילה ינאי, התכנסנו כדי לדבר על מצב העסקים כיום במשק ועל דירוגי האשראי (Credit Scores) של הישראלים. אבל בואי נתחיל מדירוג האשראי הכי בוער של השבוע, הדירוג של ישראל. מודי'ס הורידה את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", בפעם הראשונה מאז הקורונה. הופתעת?
"לא הופתעתי. זה היה צפוי. אני לא חושבת שיש אף גורם במשק שהופתע. אני מקווה שההחלטה הזו, וההחלטות של חברות הדירוג הנוספות, לא ישתנו לרעה בעתיד הקרוב".

בואי נחזור לעסקים בישראל. מרבית העסקים בישראל מקבלים מכם "ציון סיכון" שנע מ־1 עד 10 ומייצג את מידת איתנותם הפיננסית. ככל שהציון גבוה יותר, כך גדל הסיכוי שיגיעו לכשל עסקי.
"נכון. אז למשל בדירוג סיכון 10, ההסתברות לכשל לעסקי קרובה מאוד ל־100%. במילים אחרות, חברה שקיבלה ציון סיכון 10, כנראה תחדל להתקיים בתוך שנה וחצי לכל המאוחר. לעומת זאת, חברה עם ציון שבין 1 ל־5, אולי אפילו 6, ההסתברות שלה להגיע לכשל עסקי שואפת לאפס".

אז כאשר חברה מקבלת אצלכם ציון של 9 או 10, מה ההמלצה שלכם לגביה?
"אנחנו ממליצים לא לבצע עמה עסקאות באשראי, אלא במזומן בלבד או כנגד בטוחות מאוד מאוד יציבות".

סיפרת לי שציון הסיכון הממוצע כיום במשק הוא 6.4 והוא מתחבר לסיבה שלשמה התכנסנו: לקבל מכם שיקוף למצב העסקים בישראל, ומצב הכלכלה והמשק, דרך מאגר הנתונים העצום שיש בידכם, שמתבסס במידה רבה על דיווח של העסקים עצמם. למעשה, יש לכם מידע על מרבית החברות והעסקים במשק, שמספרם מוערך בכ־500 אלף. עד כמה הציון הנוכחי שונה מהציון הממוצע שראיתם לפני שנה?
"לפני שנה הציון הממוצע היה 6.1. העלייה הזו של 5% בציון הסיכון - זה בהחלט משמעותי כשמדברים על סיכון ממוצע. כך שאם את שואלת אותי מה אני רואה, אני רואה עלייה דרמטית ברמת הסיכון של החברות במשק".

כי זו לא קפיצה שרואים בדרך כלל בפרק זמן של שנה מהניסיון שלך?
"לא, זו קפיצה שרואים בתקופות משבר".

את מנהלת את Coface BDi כבר 34 שנים. בפרק הזמן הזה ראית משברים רבים באים והולכים: משבר הדוט קום והמיתון של תחילת שנות ה־2000; המשבר העולמי של 2008 וגם משבר הקורונה. המשבר הנוכחי - עד כמה הוא שונה בעינייך? מה הנתונים מספרים?
"תראי, אומרים שאנחנו עם סתגלן. תקופת הקורונה הוכיחה את זה כן. כשהגיע משבר הקורונה, בתחילתו לפחות, כולנו חשבנו - אנחנו רגע לפני סוף העולם. צלחנו את המשבר הזה, אבל היו לא מעט עסקים שחדלו מלהתקיים. עסקים שבתקופה רגילה היו יכולים להמשיך להתקיים. הסיטואציה הנוכחית - היא חריגה לעומת כל מה שראינו עד היום. ואת צודקת, ראיתי הרבה משברים".

באיזה אופן היא חריגה?
"כשהשורש הוא כלכלה, כדרכם של משברים, אנחנו יוצאים מהם. העולם יוצא מהם. כרגע אנחנו ניצבים מול סיטואציה שבה אי הוודאות גוברת על כל אלמנט אחר של ודאות. אם אכן ההפיכה המשטרית תצא לפועל, אנחנו מדברים על מהפכה טוטאלית לעומת כל מה שהכרנו עד היום. אני מקווה שלא נגיע לשם, כי אם כן, אז אנחנו מדברות על שינוי קיצוני, מהותי, באופי המדינה כפי שהכרנו עד היום".