סדרת קונצרטים של מוריס ראוול שחייבים לשמוע ודרמה ההיסטורית מלאת עוצמה על ימי פרנקו שכדאי לראות

סרט

הבריחה מכלא 77
Prison 77

היכן מוקרן: בתי הקולנוע ברחבי הארץ
ז'אנר: דרמה היסטורית
במאי: אלברטו רודריגז
תסריט: רפאל קובוס ואלברטו רודריגז
שחקנים: מיגל הראן, חאבייר גוטיירז, חסוס קרוסה, קטלינה סופלנה, פרננדו טחרו, צ'אבי סאז
משך הסרט: 125 דקות
שפה: ספרדית
מחיר כרטיס: 46-47 שקלים
עלייה למסכים בישראל: 6.4
הכנסות הסרט: 2 מיליון דולר (על פי אתר Box Office Mojo by IMDb Pro)
ציון IMDB:
6.0/10 (מתוך 2,400 קולות)
ציון Rotten Tomatos:
100% - ציון מבקרי האתר
88% - ציון הקהל

לפני כחמישים שנה מת הרודן הספרדי פרנסיסקו פרנקו, ויחד איתו נמוג שלטונו הדיקטטורי. מאז תום העידן האפל הזה ספרד אמנם ביססה שלטון דמוקרטי, אך הסרט החדש "הבריחה מכלא 77", המבוסס על אירועים אמיתיים, מוכיח שעד היום היא מתמודדת עם טראומות העבר. הסרט זכה לשבחי המבקרים והקהל, והיה מועמד ל־16 פרסי "גויה" (פרס האקדמיה הספרדית לקולנוע, המקביל לאוסקר האמריקאי), בין היתר בקטגוריות הסרט הטוב ביותר, הבימוי והתסריט המקורי.

עלילת הסרט מתרחשת בכלא "מודלו" בברצלונה ב־1977, ומגוללת את סיפורו של מנואל (מיגל הראן, כוכב הסדרה "בית הנייר") הנכלא בגין מעילת כספים. לאחר שהוא סובל מיחסם המתעלל של האסירים, הוא מצטרף יחד עם חברו לתא, פינו (חאבייר גוטיירז), לאגודה לזכויות האסיר. האגודה דורשת כי שינוי הממשל ישפיע על מצבם של האסירים, והיא מצליחה לזעזע את ראשי הכלא והמדינה. כשהמרד שהם מנסים להוביל נכשל, מחליטים מנואל ופינו ועוד כמה מחבריהם לחפור מנהרה שתוביל אותם אל החופש.

ההקשר למציאות

בתקופת שלטונו של פרנקו נכלאו בבתי הכלא, בין השאר, מתנגדי המשטר, פעילי איגודים וכל מי שאיים על הדיקטטורה, והם סבלו מיחס ותנאים משפילים. עם עליית השלטון הדמוקרטי בספרד, החלו להיחשף הזוועות שעולל השלטון של פרנקו, אך את האירועים שהתרחשו באותה תקופה בבתי הכלא כמעט ולא חקרו.

במאי הסרט, אלברטו רודריגז, סיפר בראיון לאתר "Eyeforfilm" שהעבודה על הסרט כללה מחקר היסטורי נרחב, ולדעתו יצירתו הקולנועית מציגה את ההתרחשויות באופן נאמן למציאות: למשל הסצנה בה כ־200 אסירים חתכו את הוורידים שלהם במטרה להכניס את התקשורת אל כתלי בית הכלא, או הבריחה של 45 אסירים דרך מנהרה שחפרו.

גם ארגון COPEL (Real-life Coordinator of Prisoners in Fight), המוצג בסרט, הוא ארגון אמיתי שהוקם ב־1976, שדרש מהממשלה חנינה כללית והומניזציה של בתי הכלא. בפועל, רק אסירים פוליטיים שעמדו בתנאים מסוימים זכו לחנינה. הארגון התפרק שנתיים לאחר הקמתו.

2 דברים שכדאי לדעת

● בראיון ל"Eyeforfilm" סיפר אלברטו רודריגז כי הוא תכנן להפיק את הסרט כבר ב־2006. אולם אחת הסיבות שהצילומים נדחו היתה שהם רצו לצלם במקום בו התרחשו האירועים, כלא "מודלו" בברצלונה. ב־2006 נאמר לבמאי כי הכלא עומד להיסגר בקרוב, אך בפועל הוא נסגר רק לפני כחמש שנים. כיום המבנה משמש כאכסנייה לפעילויות חברתיות ותרבותיות, כך שיוצרי הסרט זכו לצלם רק שלושה שבועות בין כתלי הכלא. יתר הסצנות צולמו בסט שדימה את הכלא האמיתי.

● כוכב הסרט מיגל הראן, 26, הוא שחקן ספרדי מצליח. על משחקו בסרט Nothing in Return (2015) הוא זכה בפרס גויה. מאז הוא גילם את השודד ריו ב"בית הנייר", וכיכב במותחן הפשע "מרקיע שחקים" מ־2020 ובסדרה "אליטה" המשודרת בנטפליקס.

למה בחרנו בו

לסרט מעלות רבות: רוח התקופה עוברת בצורה אותנטית בזכות עיצוב אמנותי עילי, התסריט חד ומותח והצילומים מלאי עוצמה. אך מעל כולן בולט המשחק המצוין של השחקנים, ובמיוחד זה של מיגל הראן וחאבייר גוטיירז. כל אלה הופכים את "הבריחה מכלא 77" לסרט אמוציונלי ומרגש.

קלאסי

ראוול בשתי מערכות
הפילהרמונית הישראלית

מנצח: קרל־היינץ שטפנס
מתי: 6-13 במאי
היכן: היכל התרבות, הוברמן 1, ת״א; מרכז רפפורט, שדרות הנשיא 138, חיפה
אורך הקונצרט: כשעה ו־40 דקות
מחיר כרטיס: 200-610 שקלים
לפרטים נוספים ולכרטיסים: ipo.co.il

התזמורת הפילהרמונית הישראלית תבצע החל משבת (6 במאי) סדרת קונצרטים חדשה, תחת שרביטו של המנצח הגרמני קרל־היינץ שטפנס ובהשתתפות חמישה זמרים סולנים.

בסדרה יבוצעו שתי יצירות מופת של מוריס ראוול, מחשובי המלחינים הצרפתיים של ראשית המאה העשרים. היצירה הראשונה היא הסוויטה התזמורתית "אמא אווזה" (la mere l'oye), שחוברה בשנת 1908. ראוול חיבר את הסוויטה כמתנה לילדיהם של זוג חברים קרובים שלו, ואופייה בהתאם: משחקי, תמים ומלא דמיון. הסוויטה כתובה בחמישה פרקים, שכל אחד מהם מבוסס על אגדת ילדים אחרת. אורכה כעשרים דקות, ותיזמורה כולל בין היתר כלי הקשה כמו צ'לסטה וגלוקנשפיל, שנותנים למוזיקה צבע ייחודי.

 קרל־היינץ שטפנס / צילום: סטפן ווילהירת'

היצירה השנייה היא האופרה הקומית "השעה הספרדית", שתעלה לראשונה בפילהרמונית בבימוי חלקי של מיכל גרובר־פרידלנדר. "השעה הספרדית" (L'heure espagnole) היא אופרה במערכה אחת, שאורכה כחמישים דקות. העלילה עוסקת במעלליה של קונספסיון, אשתו של השען טורקמדה, במהלך אחר צהריים בעיר ספרדית קטנה. קונספסיון מנצלת את היעדרו של השען מהבית כדי לארח את מאהביה, והגעתם הופכת את היצירה לקומדיית מצבים פרועה שמסתיימת רק כאשר הבעל חוזר הביתה. המאהבים רוכשים שעון כדי להצדיק את נוכחותם בבית, והאופרה מסתיימת ברוח משועשעת.

התיזמור של ראוול ליצירה כולל מגוון כלים שמייצרים מצלול ייחודי של חנות שעונים: קסילופון, משולש, פסנתר, שני נבלים, גלוקנשפיל ופעמונים. גם הכתיבה הווקאלית שלו מתרחקת מהמסורת הקלאסית־רומנטית, ובמקום לשלב אריות סולניות שמתעכבות על הרגשות של הדמויות הוא הלחין דרמה שוטפת נטולת עצירות. אלמנט מרכזי בכתיבה הוא השימוש בטכניקה ווקאלית שמשלבת בין דיבור ושירה, שהופך את היצירה לייחודית מאוד מבחינה סגנונית.

בביצוע ישתתפו זמרת המצו־סופרן הרומניה רוקסנדרה דונוזה (Donose) בתפקיד קונספסיון, ולצידה ארבעה זמרים בתפקידי הגברים. האופרה תעלה בבימוי חלקי, כולל תלבושות, תפאורה ותאורה. יהיה מסקרן לראות את התוצאה.