יחי המלך החדש: כל האחוזות והבתים של צ'ארלס השלישי

שעה שבריטניה בעיצומו של משבר חמור ביוקר המחיה, נפתחת תיבת הפנדורה שעליה הצליחה המלכה אליזבת לשמור מחוץ לשיח הציבורי במשך שנים רבות, ותשומת הלב מוסטת לעבר הונו הפרטי של מי שכבר שנים מתאר את עצמו כ"מלך של העם".

מעבר לאחזקתו בכל הברבורים באנגליה ובוויילס, ובמספר מפתיע של יצורי ים, כולל לווייתנים ודולפינים החיים במים הסובבים את הממלכה המאוחדת, המלך צ'ארלס - שהכתרתו הרשמית תתקיים בשבת הקרובה - הספיק לצבור אוסף מרשים של נכסים בתקופתו כנסיך, והוא היום אפוטרופוס של נדל"ן בהיקף בלתי רגיל, המהווה רק חלק ממגוון הטירות והארמונות הרחב בו התגורר במהלך חייו.

● כמה תעלה ההכתרה של צ'ארלס למשלם המסים הבריטי
● האם מלך בריטניה יצליח לשמר את המותג החזק? 

על ילדות מעושרת ומגון אחוזות ברחבי בריטניה

צ'רלס נולד ב־1948 בארמון בקינגהאם, שהיה בזמנו רכושו של סבו, המלך ג'ורג' השישי. הארמון, אשר נבנה ב־1703, נמצא בבעלות משפחת המלוכה מ־1761, וב־1952 הפך למעון הרשמי של אמו.

בארמון 775 חדרים, ולאורך השנים הוא עבר שיפוץ נרחב, כולל תוספת שתוכננה על ידי האדריכלים ג'ון נאש ואדוארד בלור. היום משתמש המלך בארמון למטרות רשמיות, והנכס נמצא בעיצומם של שיפוצים שצפויים להימשך כעשר שנים ועלותם מסתכמת בכ־500 מיליון דולר.

 תיירים מול ארמון בקינגהאם בלונדון / צילום: Shutterstock

לפחות עד תום השיפוצים ימשיך המלך להתגורר בבית קלרנס. זוהי אחוזה בת שלוש קומות שנבנתה בין 1825 ל־1827 שבה צ'ארלס התגורר עד עלייתה של אמו על כס המלכות ב־1952. מאוחר יותר הוא חזר לבית קלרנס ב־2003 עם בת זוגו קמילה פרקר־בולס, לה נישא שנתיים מאוחר יותר.

ב־1980 רכש צ'ארלס את בית הייגרוב. זהו בית מגורים הבנוי בסגנון אדריכלות ניאו־קלאסית, הממוקם בגלוסטרשייר, בשדות הזהובים והירוקים של קוטסוולדס. הבית נבנה בסוף המאה ה־17, ותוכנן כנראה על ידי האדריכל אנתוני קק.

המלך, שהבית אהוב עליו במיוחד, החייה את הנכס בזכות ריענון הגנים, המחוברים זה לזה על פני כ־15 דונם, כשהוא מאמץ את טכניקת הגינון האורגני החביבה עליו. כיום הגנים מהווים אטרקציה כפרית למבקרים הרבים שבאים לסייר בהם (הבית עצמו סגור לקהל הרחב).

עוד ארמון ששימש את צ'ארלס כבית הוא קנזינגטון, השוכן בלב גני קנזינגטון בלונדון. בין השאר הארמון ידוע גם בזכות החלק המכונה "מגורי המלכה"- קבוצת חדרים שנבנו עבור המלכה מרי השנייה. גרם מדרגות מעוטר בסצנות מחצרו של המלך ג'ורג' הראשון מוביל לחדרים בהם התארחו אנשי מלוכה ומבקרים מכובדים רבים.

 הנסיך צ'ארלס / צילום: Associated Press, Jonathan Brady

לאחר נישואיו לדיאנה ספנסר ב־1981, עבר צ'ארלס להתגורר בדירות שמונה ותשע בארמון קנסינגטון עם משפחתו הגדלה, שכללה גם את הנסיכים ויליאם והארי. כיום קנזינגטון הוא בית המגורים הרשמי בלונדון של הדוכס והדוכסית מקיימברידג' - ויליאם וקייט - ושל ילדיהם, וכן של בני מלוכה נוספים.

מעונות נוספים ברחבי הממלכה המאוחדת

טירת וינדזור: טירת וינדזור, שראשיתה במאה ה־11 ונבנתה במקור על ידי ויליאם הכובש, ידועה בתור הטירה המאוכלסת הגדולה בעולם. הטירה הייתה משכנם של דורות על גבי דורות של בני המונרכיה הבריטית: במהלך השנים התגוררו בה יותר מ־40 מלכים ורבים מהם הכניסו בה שינויים משמעותיים. מבין תהפוכותיה התבלט שיתוף הפעולה בין צ'ארלס השני והאדריכל יו מיי, שעיצב אותה בסגנון בארוקי, כמו גם עיצובו של ג'פרי וויאטוויל שתחת ג'ורג' הרביעי, הקנה לה מאפיינים גותיים מובהקים, כולל עיצוב חדר ווטרלו. במהלך הקורונה, המלכה אליזבת, שעד אז נהגה להעביר בטירה את סופי השבוע, עברה להתגורר בה באופן קבוע. לאחר מותה, צ'ארלס ירש את האחוזה, והוא שוהה בה מדי פעם.

אחוזת Llwynywermod: ב־2007, לאחר חיפושים מתמשכים אחר בית חוף, רכש צ'ארלס את Llwynywermod, חווה השוכנת ב־Llandovery, Myddfai, תמורת כ־1.5 מיליון דולר. כדי לשפץ את הנכס, נעזר המלך בשירותיו של האדריכל קרייג המילטון, ששילב טכניקות בנייה בת־קיימא. חללי הפנים עוצבו על ידי אנאבל אליוט, אחותה של המלכה קמילה, תוך שימוש בריהוט וולשי, שטיחים ועתיקות. Llwynywermod כולל בית ראשי, שלושה קוטג'ים ואסם.

בית Dumfries: בית Dumfries, הממוקם באיירשייר, סקוטלנד, נבנה ב־1759 עבור ויליאם קריטון־דלרימפל, הרוזן החמישי מדאמפריס, ותוכנן על ידי רוברט, ג'ון וג'יימס אדמס. האחוזה מכילה אוסף יוצא דופן של רהיטי צ'יפנדייל ורוקוקו בריטי. ב־1889, הבית הורחב על ידי האדריכל הסקוטי רוברט וייר שולץ, והוסיף את האגף המזרחי והמערבי. הנכס נשאר בית משפחה עד 1993, אז נרכש על ידי קרן הנסיך, בראשות הנסיך מוויילס דאז. האחוזה שוחזרה וכעת היא פתוחה לציבור.

ארמון הולירודהאוס: מעונו הרשמי של צ'ארלס בסקוטלנד הוא ארמון הולירודהאוס, בעל ההיסטוריה עשירה. הארמון, שהוקם על ידי דוד הראשון כמנזר אוגוסטיני בשנת 1128, הפך למגורים מלכותיים על ידי ג'יימס הרביעי ב־1503. מרי מלכת הסקוטים התגוררה בו מ־1561 עד 1567, ומאוחר יותר, צ'ארלס השני שכר את סר ויליאם ברוס כדי לבנות מחדש את הארמון.

 ארמון הולירודהאוס. המעון הרשמי של המלך בסקוטלנד / צילום: Shutterstock

בית דולפין: המלך היה גם בעליו של בית דולפין, שנבנה ב־1799 באי טרסקו, שבאיי סקילי, ולו קירות גרניט בסגנון גאורגי מאוחר. הארכיפלג שבו שוכן הבית, הממוקם מול חופי קורנוול, הוא חלק מדוכסות קורנוול שעברה מהמלך צ'ארלס לנסיך וויליאם לאחר עלייתו של המונרך. הנכס זמין להשכרה לציבור.

טירת הילסבורו: מעונו הרשמי של המלך בצפון אירלנד הוא טירת הילסבורו, אשר נבנתה במקור על ידי משפחת היל בסוף המאה ה־18. האחוזה נמכרה מאוחר יותר לממשלת בריטניה בשנות ה־20.

בית חווה ברומניה: צ'ארלס רכש ב־2006 בית חווה סקסוני מהמאה ה־18 בווישקרי, רומניה. הוא שיפץ את הנכס כדי לשמר את הארכיטקטורה המסורתית שלו. ב־2021 המלך הפך את הבית לחלל תצוגה, שבו המבקרים יכולים ללמוד על שימור וקיימות. בנוסף, לצ'ארלס בית הארחה בזלנפאטק שברומניה, הזמין להשכרה.

ירושות בשווי של כ־330 מיליון ליש"ט

מבחינה טכנית, צ'ארלס אינו הבעלים של רוב הארמונות ובתי המגורים, כמו ארמון בקינגהאם וארמון קנסינגטון. עם זאת, הוא ירש מאמו באופן פרטי שתי אחוזות כפריות יקרות ערך שמשמשות את המשפחה כבר למעלה מ־150 שנה.

הראשונה היא טירת בלמורל בסקוטלנד, שלה היסטוריה מכובדת. הנסיך אלברט רכש את 50 אלף הדונם עבור המלכה ויקטוריה ב־1852 והזמין את בנייתה של טירה ברוניאלית סקוטית חדשה. צ'ארלס גם ירש את בירקהול ב־2002, והשתמש בו לעתים קרובות כמקום מפלט. לאחוזה פוטנציאל למגוון פעילויות, כמו ייעור, חקלאות וייצור אנרגיה מתחדשת, ושוויה הוערך על ידי מומחים ב־80 מיליון ליש"ט.

 טירת בלמורל בסקוטלנד. נכס פרטי של המשפחה / צילום: Shutterstock

אחוזה נוספת שירש צ'ארלס מאמו היא אחוזת סנדרינגהם, אחוזה של 20 אלף דונם בנורפולק שהייתה בבעלות פרטית של המונרך במשך דורות, והיתה מיקום מועדף על צ'ארלס לבלות את חג המולד עם משפחתו.

 אחוזת סנדגריהאם בנורפולק. עברה בירושה מהמלכה אליזבת / צילום: Shutterstock

משפחת המלוכה עשתה מאמצים משמעותיים כדי לייצר רווחים מסנדרינגהם, ולכן חלקה פתוח לתיירים (מחיר הכרטיס 23 פאונד), ויש בה מאות נכסים להשכרה, ו־64 קילומטר רבוע של אדמות חקלאיות ומסחריות. היא מוערכת בשווי של כ־250 מיליון ליש"ט. למזלו של צ'ארלס, בזכות הסכם שעשתה אמו עם הממשלה ב־1993 שאפשר פטור ממס ירושה על עזבונות בין מלכים, הוא מעולם לא היה צריך לשלם מס ירושה על אף אחד מהנכסים האלה.

הנכסים הרווחיים: בעל הבית מעורב בניהול

הדוכסויות לנקסטר וקורנוול הן שתי אימפריות רכוש עצומות המייצרות הכנסה פרטית למלך וליורשו של המונרך בהתאמה. דוכסות קורנוול, שנוסדה עוד בזמנו של המלך אדוארד השלישי, בשנת 1337, מכלכלת את מחייתם של הנסיכים מוויילס לדורותיהם. מאז היווסדה התרחבה האחוזה והיום היא מתפרסת על שטח של יותר מ־130 אלף דונם המשתרעים על פני 20 מחוזות בדרום אנגליה וויילס, וכוללים אדמות חקלאיות, חורשות למגרש הקריקט האובלי בלונדון, שטחי משרדים, דירות נופש, ונכסי מגורים.

בזכות פועלו של צ'ארלס, הידוע כבעל בית מעורב אקטיבית בקורנוול, היום האחוזה מהווה נדל"ן בשווי של למעלה ממיליארד פאונד (1.2 מיליארד דולר). בעוד על היורש נאסר למכור נכסי ליבה בקורנוול, הוא זכאי לקבל רווחים מחכירת זכויות והשקעות. בשנים האחרונות הרווחים האלה הסתכמו בתשלום שנתי של למעלה מ־20 מיליון ליש"ט (25 מיליון דולר).

על אף שהדוכסיות המלכותיות פטורות ממסי חברות ומסי רווח הון, בניגוד לעסקים ואחוזות קרקע אחרות בבריטניה, וצ'ארלס רשאי להשתמש בכסף הזה כאוות נפשו, הוא משלם מס הכנסה על קורנוול מרצונו החופשי.

דוכסות לנקסטר היא היום הרחבה של שטח עליו השתלט המלך הנרי השלישי בשנת 1265, והיא כוללת מעל 186 אלף דונם. היא כוללת מגוון רחב של נכסים, ביניהם חוות, טירות, מחצבות, מכרות, משרדים, בתי מלון, מגרשי גולף ונדל"ן יוקרתי בלונדון. לאחר פטירתה של אליזבת, הנסיך וויליאם ירש את דוכסות קורנוול בעוד צ'ארלס, בתור מלך, החל לקבל רווחים מלנקסטר, שבשנים האחרונות מניבה למעלה מ־20 מיליון פאונד בשנה.

אחוזת הכתר: נכסים בשווי של 20 מיליארד דולר

ראשית אחוזת הכתר בכיבוש הנורמני המאה ה־11, ועד היום משפחת המלוכה נהנית גם מרווחיה. מדובר בפורטפוליו קרקעות המוערך בכ־15.6 מיליארד פאונד (19.4 מיליארד דולר), וכולל מגוון של נכסים, ביניהם ריג'נט סטריט בלונדון, אחוזת ווינדזור, מרכזי קניות, קטעים משמעותיים של קו החוף ואף מקרקעית הים - עד 12 מיילים ימיים מהחוף. חכירות על חוות רוח הממוקמות על קרקעית הים תרמו לרווחים העצומים של האחוזה.

 רחוב ריג'נט בלונדון. חלק מנכסי אחוזת הכתר / צילום: Shutterstock

אף שמשפחת המלוכה מחזיקה באחוזת הכתר, היא למעשה אינה רכושה הפרטי, לעומת דוכסיות אחרות. המלוכה מוסרת הכנסות מהאחוזה לאוצר מדי שנה בתמורה ל'מענק הריבון', או, ליתר דיוק, 25% מרווחי האחוזה - שהסתכמו ביותר מ־86.3 מיליון ליש"ט ב־2022, לפי דוח כספי ששחררה האחוזה. הסדר מימון זה מתוארך ל־1760, כאשר ג'ורג' השלישי הגיע להסכמה למסור את הכנסתו מהאחוזה בתמורה לתשלום שנתי קבוע. להסכם סעיף שמבטיח כי לא ניתן להפחית את סכום המענק, גם אם רווחי העיזבון יצטמצמו.

לפי הדוח של אמצע 2022 שפרסמה אחוזת הכתר, שווי הנכסים שהיא מחזיקה בבריטניה הסתכם בכ־20 מיליארד דולר.