מתווה הגיוס והעובדות: איך השפיע החוק של לפיד, והאם צה"ל קטן מדי שנה?

השר מיקי זוהר טען כי מספר חיילי הסדיר ממילא קטן מדי שנה, אך הנתונים מראים אחרת • השר ישראל כ"ץ טען כי בעבר הוכח שגישה כוחנית בסוגיה רק מקטינה את מספר החרדים שמתגייסים, וכאן המציאות מעט יותר מורכבת • וגם: האם בג"ץ פסל אפילו את מתווה הגיוס של יש עתיד? • המשרוקית של גלובס

ח"כ מיקי זוהר, הליכוד ("מה בוער", גלי צה"ל, 17.4.23) / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
ח"כ מיקי זוהר, הליכוד ("מה בוער", גלי צה"ל, 17.4.23) / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

מתווה הגיוס שוב כאן. אחרי עשורים שסלע המחלוקת הכבד הזה רובץ מעל המערכת הפוליטית בצורות כאלה ואחרות, גם הממשלה הנוכחית עומדת כעת בפני אותה משימה, שלפחות כרגע לא נראית ריאלית במיוחד: הסדרת שירות החרדים בצה"ל באופן שגם יענה על צרכיה הפוליטיים וגם יצלח את מבחן בג"ץ.

האם ניצולי השואה נותרו מחוץ לתקציב המדינה? 

אז מה חדש? הטענות שמעלים הפוליטיקאים בסוגיה, כמובן. בשבוע האחרון ניסו דוברים מטעם הקואליציה להסביר איך לדעתם צריך לפתור הפעם את המשבר הזה, ומה היו הטעויות בפעמים הקודמות. איך ההסברים הללו מתיישבים עם העובדות? בשביל זה אנחנו כאן.

קטן וחכם?

האם צה"ל בכלל צריך את החרדים או כוח אדם נוסף? בראיון בגלי צה"ל השר מיקי זוהר אמנם גרס שצריכות להיות מכסות גיוס לחרדים (כלומר, שהפטור שלהם לא יהיה מוחלט), אך הוסיף שהבעיה ממילא הופכת לפחות קריטית בשנים האחרונות. "צריך לזכור שצה"ל בשנת 2023/24 זה צה"ל שמספר חיילי הסדיר שלו הולך וקטן משנה לשנה", הוא אמר, ותלה זאת בהתפתחות הטכנולוגית. אבל האם זה נכון? מתברר שלא ממש.

צה"ל אמנם לא מפרסם באופן רשמי את מצבת כוח האדם שלו, אבל הנתונים שכן יש לנו מראים שבכל שנתון הוא מגייס יותר אנשים. בכתבה שפרסם כאן בגלובס עמיתנו עידן ארץ הוא חישב את מספר חיילי החובה לפי נתוני השכר של הלמ"ס והגיע למסקנה שנכון לשנת 2019 שירתו בצה"ל כ־152 אלף חיילים בסדיר - נתון דומה לזה שנמדד ב־2018 ו־2017. בשנים שלפני כן סך חיילי הסדיר אמנם היה גבוה יותר, אבל זה לא נבע מכך שמחזורי הגיוס היו קטנים יותר, אלא מכך שלאחר השנים הללו הוחל בקיצור משך השירות של גברים. לפני כן, בשנים שלפני הקיצור, מספר חיילי הסדיר הלך ועלה מדי שנה.

 

ומה קורה כעת? בצה"ל כאמור לא חושפים מספרים שנוגעים לסד"כ הצבא, אבל כן הסכימו למסור לנו תגובה רשמית בנוגע למגמות: "בעשור האחרון הייתה עלייה של 14% בגיוס לצה"ל, ומגמת הגיוס עתידה להמשיך לגדול לאורך השנים קדימה בדומה למגמת הגידול הדמוגרפי". במילים אחרות, האוכלוסייה בישראל גדלה - גם אם לא כוללים בחישוב את החרדים והערבים - והיות ששיעור המתגייסים מבין החייבים בשירות נשאר פחות או יותר דומה, מחזורי הגיוס עצמם גדלים (כך עולה גם מנתונים שהביא לאחרונה בגלובס דרור מרמור, על סמך ממצאי מבקר המדינה).

אי אפשר בכוח?

השר ישראל כ"ץ ניסה גישה אחרת. ללכת ראש בראש עם החרדים, הוא הסביר, זה לא רק בעייתי מבחינה פוליטית, זה גם לא משתלם. "כשלפיד ניסה בכוח לגייס חרדים - אחוז הגיוס (שלהם) ירד", הוא טען בערוץ 14. "צריך להציב יעדים, (אבל) לעשות אותם בהסכמה". איך מסתדרים הדברים של כ"ץ עם המציאות?

בממשלת נתניהו השלישית, שבה היה שותף יאיר לפיד, הוא אכן הוביל קו לוחמני יותר בכל הנוגע לגיוס חרדים. הממשלה הזאת, שכיהנה בין 2013 ל־2015, העבירה את "חוק השוויון בנטל" שקבע כי בתוך כמה שנים מספר מקבלי הפטור החרדים מדי מחזור גיוס לא יעלה על 1,800 (אם לא יושגו יעדי הגיוס), ואף יצר אפשרות להטיל סנקציות פליליות על מי שלא יתגייסו. ומה קרה למספרי המתגייסים?

לפי "שנתון החברה החרדית 2022" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, בין 2007 ל־2012 מספר החרדים שהתגייסו לצבא עלה באופן יחסית אחיד. ב־2012, התגייסו כ־1,970 חרדים לצה"ל וזאת לאחר שב־2007 גויסו רק 290 חרדים. בין 2013, השנה שבה נכנס לפיד לממשלה, ל־2015 מגמת העלייה הואטה, אך במספרים מוחלטים עדיין גויסו מדי שנה יותר חרדים (בשיא, ב־2015, גויסו כ־2,150 חרדים).

זה היה יכול אולי ללמד אותנו שכ"ץ צודק בכך שהגישה האגרסיבית של לפיד הזיקה יותר משהועילה, אלא שהנתונים מהשנים שהגיעו אחר כך קצת מפריעים לתזה הזאת. כזכור, ב־2015 החרדים חזרו לממשלה, והתיקון שביצע לפיד בחוק שירות הביטחון הוחלף בגרסה מרוככת יותר. מתברר, שלא רק שהמהלך הזה לא תרם לשיפור מגמת העלייה, החל משנה זאת נרשמת ירידה אבסולוטית מתמשכת במספר המתגייסים: ב־2017 כבר התגייסו פחות חרדים מב־2013, וב־2020 הנתון הופך לקטן יותר מזה שנרשם ב־2011.

מצד שני, כ"ץ דיבר על אחוז הגיוס מקרב החרדים. אם במספרים אבסולוטים מגמת העלייה בשנים הרלוונטיות לחקיקה של לפיד רק הואטה, באחוזים אפשר אפילו למצוא ירידה של 0.6% בין 2014, אז עבר החוק, ל־2015 - השנה הראשונה שאחריו. זה אולי יכול להפוך את האמירה של כ"ץ לנכונה מבחינה פורמלית, אבל שוב, בהתאם למה שראינו במספרים המוחלטים, לאחר חזרת החרדים לממשלה, הצניחה בשיעורי הגיוס התגברה בצורה משמעותית (ראו גרף).

ב"שנתון החברה החרדית" סיכמו ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר את הסוגיה כך: "העצירה בגידול במספר המתגייסים החרדים לצה"ל עשויה לנבוע מן המתח שנוצר בין המגזר החרדי לצבא בעקבות התיקון (של לפיד), שנחשב מאיים מבחינת החברה החרדית. עם זאת, מספר המתגייסים חזר וירד גם לאחר העברת התיקון לחוק שיזמו המפלגות החרדיות. גם המוטיבציה של הצבא לגיוס חרדים ירדה במרוצת השנים, בין השאר, לנוכח העובדה שלא הוצבו לצבא יעדים מספריים לגיוס חרדים, בחוק או בהחלטת ממשלה".

בג"ץ נגד לפיד?

הזכרנו כבר שחלק גדול מהתסבוכת נובע מכך שמתווה הגיוס חייב (כמו כל חוק) לעבור גם את מבחן בג"ץ, שבעבר פסל אותו. ח"כ שמחה רוטמן מיהר לקשור את הנושא לביקורת שיש לו כידוע על מערכת המשפט, וטען בראיון בגלי צה"ל שהרף של בג"ץ הוא למעשה כמעט בלתי אפשרי. "קל מאוד לבוא ולהגיד 'זו סוגיה ערכית, פוליטית, ציבורית', אבל בסופו של דבר כל ההסכמות שמגיעים אליהן - אגב, כולל חוק הגיוס שהצביעו בעדו אנשי יש עתיד - בית המשפט ביטל אותו. אז אני אומר, אנחנו משחקים פה בנדמה לי, כאילו אפשר לדבר על הגיוס בלי לטפל בפיל… בית המשפט העליון". אבל האם בג"ץ ביטל את החוק של יש עתיד? לא בדיוק.

נגד תיקון 19 לחוק שירות הביטחון שהעבירה יש עתיד ב־2014, אכן הוגשו עתירות לבג"ץ. אלא שכפי שכבר הזכרנו - וזאת אחת הבעיות בניסיון לגזור מסקנות מתקופת לפיד - החוק הזה היה בתוקף למשך זמן קצר מאוד. עד שבג"ץ הגיע לדון בעתירות, כבר הועבר, בסוף 2015, תיקון 21 לחוק, שנעשה בהסמכה של המפלגות החרדיות ששבו לקואליציה (בתיקון הזה בוטלה למשל המכסה של 1,800 פטורים בשנה, שהזכרנו קודם לכן). גם נגד התיקון הזה הוגשו עתירות, ביניהן של מפלגת יש עתיד. כך, בסופו של דבר, בג"ץ דן בכל העתירות יחד. בפסק הדין אמנם נמתחה ביקורת גם על אלמנטים מתיקון 19 של לפיד - למשל על היכולת לדחות גיוס באופן כמעט אוטומטי עד גיל 21 - אבל לא נקבעה בו עמדה נחרצת בעניין, מכיוון שהדיון בתיקון הזה כבר הפך לתיאורטי.

ח"כ רוטמן מסר לנו בתגובה כך: "יאיר לפיד ביקש במפורש מבית המשפט שיבטלו רק את תיקון 21 וישאירו על כנו את תיקון מס' 19, ובית המשפט לא קיבל את בקשתו. הדבר מוזכר גם בפסק הדין הסופי וגם למי שקורא את העתירה. לפסקי דין יש שורה תחתונה שאי אפשר להתחמק ממנה. הוגשה עתירה לביטול תיקון 19, ובסופו של דבר הוא בוטל למרות בקשה מפורשת של יש עתיד ויאיר לפיד.

"הניסיון לייצר סמכות ללא אחריות: השופטים יבטלו חקיקה ראשית של הכנסת ויקלעו את ישראל למערבולת אינסופית של שסע חברתי בנושא כה טעון, הוא בלב הצורך הדחוף בתיקון מערכת המשפט".

לקריאה נוספת: