עד לאן תגיע הריבית, ואיך קרה שהאינפלציה בישראל עקפה את ארה"ב?

נתוני האינפלציה לחודש אפריל, שפורסמו בשבוע שעבר, הסירו כל צל של ספק בקרב הכלכלנים לקראת העלאת הריבית הקרובה. עם אינפלציה גבוהה מהרמות בארה"ב (5%) קשה לראות את הנגיד, פרופ' אמיר ירון נמנע מהעלאת ריבית נוספת. התחזית הרווחת היא שהבנק המרכזי יעלה ביום שני את הריבית בשיעור של 0.25%.

● מה צפוי בהודעת הריבית של בנק ישראל מחר?
● 600 מיליון דולר: מה עומד מאחורי האקזיט הענק של משפחת פפושדו בחוות השרתים
● הכלכלנית שבטוחה מי הביא לזינוק באינפלציה - ומי משלם את המחיר

מודי שפריר, אסטרטג ראשי בבנק הפועלים, מציין שהשוק "מתמחר העלאת ריבית של רבע אחוז ב־100%". אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מעריך שלא נראה פריצה מעבר לאותה רמה. למרות שהאינפלציה הפתיעה לרעה (עלייה של 0.8% באפריל, עם תחזיות מוקדמות לאינפלציה של מחצית מכך), הוא מדגיש כי ההפתעה העיקרית במדד הייתה בסעיף הנסיעות לחו"ל.

למה העלאות הריבית התכופות והאגרסיביות שידעה ישראל ב־20 השנה האחרונות עדיין לא מצליחות לרסן את האינפלציה? איך קרה שהאינפלציה בארה"ב מתחילה להתקרר, אבל בארץ היא ממשיכה לעלות? ועד לאיזו רמה יעלה בנק ישראל את הריבית?

מה קרה מאז העלאת הריבית האחרונה באפריל?

מדד המחירים לחודש אפריל, שפורסם לפני שבוע הפתיע את השוק לרעה, והצביע על כך שהאינפלציה בישראל רחוקה מלהסתיים. הקצב השנתי עמד על 5% אינפלציה, כמו החודש הקודם, אולם לא פחות מטרידה מכך היא אינפלציית הליבה. המדד בניכוי מחירי האנרגיה והמזון התנודתיים הגיעה לשיא של 5.3% - גבוה מהמדד הכללי. במקביל, הכלכלה המקומית מגלה עוצמה יחסית - המשק בתעסוקה מלאה, נתוני הרבעון הראשון הציגו צמיחה של התוצר ב־2.5%, ובנק ישראל יכול להרגיש מספיק בטוח להמשיך בהעלאות הריבית - מבלי לחשוש יתר על המידה מפגיעה אנושה בכלכלה.

בעולם האינפלציה מתחילה להצטנן. למה פה זה לא קורה?

זבז'ינסקי מדגיש שהתנהגות האינפלציה בישראל שונה כעת ממרבית המדינות. "העלייה במחירי המוצרים בישראל מתונה מאשר בארה"ב ובאירופה. לעומת זאת, מחירי השירותים עולים אצלנו בשיעור דומה ואף גבוה יותר. הרכב זה עשוי להעיד על אינפלציה 'דביקה' יותר, מה שעשוי לתמוך בעליית ריבית נוספת".

אחרי שארה"ב הגיעה בקיץ שעבר לאינפלציה של יותר מ־9%, היא נמצאת היום באינפלציה שנתית של 4.9% - נמוך מישראל. גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות, מסביר ש"קיים פער בין ישראל לארה"ב - שהתחילה מוקדם יותר את העלאות הריבית ונמצאת בשיעור ריבית גבוה יותר מישראל". בתחילת החודש הריבית בארה"ב טיפסה בעוד רבע אחוז והגיעה ל־5.25%, וכעת הצפי הוא לעצירת הריבית באמריקה ואולי אפילו שינוי כיוון. "התהליכים הללו לוקחים זמן. בישראל התחילו להעלות את הריבית באפריל אשתקד, ואני צופה שנתחיל לראות את השפעת הריבית הגבוהה על הצריכה בזמן הקרוב", כך בית אור.

שפריר מציין ש"המצב בישראל דומה יותר לאירופה, שבה הסבבים של העלאות הריבית התחילו מאוחר יותר, וגם שם מתמחרים בסבירות גבוהה עליית ריבית נוספת של חצי אחוז, כך שלישראל יש למה להשוות".

מתי תגיע ריבית בנק ישראל לרף העליון?

לפי שעה, בנק ישראל נאלץ לעדכן מדי תקופה את תחזית הריבית שלו כלפי מעלה - בעיקר בגלל שהאינפלציה אינה נרגעת. בהעלאת הריבית האחרונה, באפריל 2023, העריך בנק ישראל שהיא תעמוד בסוף השנה על 4.75% - רמה שהיא כנראה צפויה להגיע אליה כבר השבוע. עד לאן תגיע הריבית? כאן כבר יש מקום למגוון תחזיות.

בית אור סבור שהריבית תיעצר לאחר העלאת הריבית הקרובה. "בנק ישראל ירצה לראות את השפעת הריבית, ולכן הוא לא יעלה שוב את הריבית ביולי". אם נראה את מדדי האינפלציה יורדים בהתאם לתחזיות, מציין הכלכלן הראשי בפסגות, נוכל גם לדבר על הורדות ריבית בהמשך.

מנגד, שפריר מעריך שנגיע גם לשיעור ריבית של 5% - "זו תהיה ריבית השיא, אך נגיע אליה כבר ביולי". להערכת שפריר, האינפלציה תישאר ברמה של 5% גם בחודש מאי, אולי לאחר מכן נתחיל לראות אותה מתקררת.

האם ריבית בשיעורים כאלה היא לא גזירה כבדה מדי על הציבור?

שפריר מציין כי בנק ישראל מחויב קודם כל להורדת האינפלציה וכי למרות הקושי של הלווים, "האינפלציה היא העול הכי כבד על הצרכן. גם אם הריבית במשק מקשה על תשלומי הריבית על החוב, הנטל הכבד בסופו של דבר הוא עליית המחירים הגבוהה. כך שהבנק המרכזי ימשיך לעשות ככל יכולתו בכדי להוריד את רמת המחירים. כאשר מצב הכלכלה ממשיך להיות טוב, הוא גם יכול להרשות לעצמו להמשיך בכך גם בפעם זו". גם בפרוטוקולים המאוחרים שהגיעו מהדיונים שקיימה הוועדה המוניטרית, לא דווח עד כה על לבטים חריגים של חברי הוועדה מפני השלכות כלכליות מסוכנות נוכח הריבית הגבוהה.