תשע שעות בפקק בכביש החוף: הפקקים הגיעו אפילו לחגים, והמצב רק עומד להדרדר

שלט ענק שמבשר "פתחנו לכם 3 נתיבים. חג שמח" נתלה בכביש החוף רק בפסח. בערב חג שבועות פורסמה בטוויטר תמונה של פקק ענק שמשתרך מתחתיו. התמונה והנתיב החדש שנסתם גם הוא המחשה למצב שהפך לשגרת חיים: פקקים בחגים, לפני כניסת השבת ובצאתה.

● הזוג שרכב 6,000 ק"מ על אופניים עם זוג עיניים אחד
● כולם צריכים להנות: החוקר שרוצה גישה חדשה לחדשנות ולמימון הייטק
● המנכ"ל שוויתר על שכר של הייטק כדי להפוך את ירושלים לבטוחה לקהילת הלהט"ב | ראיון

מסקר סלולרי שערך משרד התחבורה ושבחן את נסיעותיהם של ארבעה מיליון מכשירים סלולריים, עולה כי בעוד שב־2007 הנסיעות בימי שישי עמדו על כ־64% בימי חול, בשנת 2019 שיעורן כבר עמד על 76%. בהתאם, גם הנסיעות בשבת גדלו מ־50% ל־64%. ייתכן שהדבר קשור לעלייה ברמת החיים בישראל וברכישות כלי רכב נוספים והגדלת הנסועה בהם.

המגמה באה לידי ביטוי גם בנתיבי איילון, כשבימי שישי נפח התנועה עלה ב־8% בשנת 2021 לעומת שנת 2019, ובשבת ב־15%. מנתוני חברת נתיבי איילון אפשר לראות את החרפה גם בחג השבועות: בעוד שבימי שישי עומסים נצפים בעיקר במקטע שבין חולון למחלף השלום ועד השעה 14:00, בערב החג נצפו העומסים ממחלף השלום לווינגייט, עד לשעה 19:00; מהירות הנסיעה ירדה בכ־10% ובאיילון צפון מהירות הנסיעה עמדה על 10־20 קמ"ש בלבד.

למרות העלייה במספר הנסיעות בסופי השבוע ובחגים, המדינה מעדיפה לסלול עוד כבישים במקום להעניק עדיפות לשיפור התחבורה הציבורית. אולם, הרחבת כבישים במטרופולינים היא מוגבלת, וממילא מדובר בפתרון שלא מוכיח את עצמו. כמו כן, פתרון זה לא נותן מענה להשלכות חיצוניות, כמו חלוקה לא יעילה של המרחב הציבורי שמוקדש בעיקרו למכוניות, כבישים וחנויות, לצד זיהום אוויר ותאונות דרכים.

קצב הגידול עשוי להכריע

"כל חג, כבר שנים, אנחנו רואים פקקים קיצוניים וזו לא תופעה חריגה", אומר אלון סיגלר, מתכנן ערים ותחבורה. "המדינה מונה כבר 10 מיליון בני אדם, וצפויה להכפיל את עצמה, בשעה שהצרכים קיימים כי אנשים נוסעים למשפחות, טיולים, עסקים פתוחים בשבת והכול בעצם עובד.

"המדינה מפעילה תחבורה ציבורית בשבת בערים מסוימות וכמובן גם טיסות, ובסוף לא תהיה ברירה אלא להפעיל תחבורה ציבורית בשבת - קצב גידול האוכלוסייה שלנו הוא 2.5% בשנה וקצב גידול המכוניות הוא 3.5%. בהדרגה נתחיל לראות את התופעה לפיה אנשים נוסעים בחגים שעתיים־שלוש מחדרה לתל אביב, גם בסופי השבוע ומשבת לשבת המצב רק ילך ויחמיר".

העיריות מחפשות חלופות, שלא מספיקות

בינתיים, בסופי השבוע ובחגים העיריות נכנסות לוואקום שהותירה מדינת ישראל ו־120 אלף נוסעים בחודש במיזם "נעים בסופ"ש" משתמשים במערך האוטובוסים הענף שהקימו. המיזם, שעלותו המוערכת בכ־20 מיליון, כולל קווים למספר ערים שונות, ביניהן גבעתיים, וולפסון, רמת השרון, נמל יפו, גלילות, קרית אונו, שוהם, מודיעין־מכבים־רעות, הוד השרון, כפר סבא ורמת השרון. השבוע מבשרת ציון הצטרפה למיזם מה שהופך את נעים בסופש לפתרון שיוצא מעבר לגבולות המטרופולין.

אך גם ראשי הערים מבינים שאין בו די. בראיון לגלובס שנערך לפני כחצי שנה, אמר ראש עיריית תל אביב יפו רון חולדאי, כי קווי המיזם "עובדים יוצא מן הכלל, אבל הם אינם תחבורה ציבורית אמיתית כי היא מוגבלת למטרופולין. לאט לאט מצטרפות רשויות נוספות ויש לנו לחץ ממבשרת, הר אדר, מטה יהודה להתחבר גם כן. אני מקווה שכפר סבא תתחבר בקרוב.

"אני עושה את זה מפני שאני מאמין שעצם העובדה שהתרגלו לעובדה שזה קורה - תהיה לזה השפעה עתידית. אפילו אני פעם אחת נעזרתי בזה כי יש לי תחנה ליד הבית אבל אני לא יכול לקרוא לזה תחבורה ציבורית, זה שקר בנפשי".

אלא שחולדאי הצטנע בדבריו. חלק ניכר מהאוטובוסים מגיעים בתדירות של פעם ב־20 דקות. בשירות התחבורה הציבורית הסדירה התדירות יורדת משמעותית בימי שישי לפני כניסת השבת ובמוצאי השבת אז קווים מסוימים מגיעים גם בתדירות שמעל לפעם בחצי שעה.

פגיעה בעיקר באוכלוסיות החלשות

דווקא בחגים הנסיעות במיזם פוחתות באופן משמעותי. ייתכן שהדבר מיוחס לשינוי באופי הנסיעות בין סופי שבוע לחגים, אז מאופיינות נסיעות ארוכות יותר לביקור משפחה ברכב פרטי (או נסיעה לפני כניסת החג ולאחר צאתו), לאתרי טבע ולמוקדי פנאי מרוחקים, אליהם לא מגיעים הקווים.

"בחג עושים נסיעות ארוכות יותר ונסיעות לטיולים", מסכימה סגנית ראש העיר תל אביב ומחזיקת תיק התחבורה מיטל להבי. "בחגים היעדים הם שונים ואם זו הייתה משימה לאומית, היינו יכולים ליצור שותפות עם רשות הטבע והגנים למשל, לטובת אזרחי ישראל שלא רק השמים יהיו פתוחים לטיסות בשבת עבורו, אלא גם תחבורה ציבורית". לדבריה, "יש פער בלתי רגיל בין אלו שיכולים להרשות לעצמם לאלו שלא, אבל דווקא אנחנו העיר ה'טייקוניסטית' מנסה לגשר עליו".

פרופ' קרל מרטנס מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון מסביר כי "מי שנמצא באזור פחות אורבני או מחוץ לתחומי הפעילות, אין להם את האפשרות הזו וגם לא כדי לבקר משפחה. הפרויקט הזה מוכיח את הצורך שקיים וטוב היה אם היה חיבור מבאר שבע ועד חיפה, כי היעדר התחבורה מגבילה אנשים. לא צריך להעביר אוטובוס בבני ברק והגיע הזמן להגיע לפשרות סבירות כי אנחנו פוגעים בחלק מהאוכלוסייה ובעיקר באוכלוסייה חלשה ובצעירים".