אפל | ניתוח

אפל בדרך לשווי שיא, וזו לא בהכרח בשורה טובה למשקיעים

עד לפני מספר שנים עוד הייתה שאלה מי ענקית הטכנולוגיה הגדולה ביותר • אך מאז אפל צברה תאוצה, הביאה רוח חדשנות בלתי פוסקת, וכעת היא מתקרבת לשווי שוק בלתי נתפס של 3 טריליון דולר • המשקיעים בוול סטריט אומנם נהנים מזה, אך לטווח הארוך לא בטוח שהתלות בחברה היא בשורה חיובית • האם הבועה של אפל יכולה להתפוצץ?

אפל / צילום: Shutterstock
אפל / צילום: Shutterstock

בשנת 2018 עוד הייתה תחרות: אפל, אמזון, מיקרוסופט וגוגל צעדו לעבר יעד שווי שוק של טריליון דולר. כיום, רק חמש שנים אחרי, אפל מתרחקת מהאחרות וממצבת עצמה כחברה הטכנולוגית הגדולה ביותר, בפער. ליעד הטריליון היא כבר הגיעה מזמן, וכעת החברה שבין מייסדיה היה סטיב ג'ובס, גם מתקרבת לתקרת הסף של 3 טריליון דולר.

שלושה סיפורים על אנשים שהשקיעו באפל והפכו למיליארדרים. או שלא 
"אנחנו במצב חירום": מה מטריד את דובי פרנסס ואיך הפך יעד להפגנות | ראיון 

המספר המפלצתי הזה יכול לסמן את השליטה המוחלטת של ענקיות הטכנולוגיה בשוק, אך מעל הכל הוא בעיקר מעיד על הופעת היחיד של החברה שמנהל כיום טים קוק. אם השוק היה צריך עוד סיבות לדבר ולהסתכל על אפל, הוא קיבל השבוע את אירוע ההשקה שלה, בו היא הכריזה על קסדת מציאות מעורבת חדשה. אי אפשר לדעת מה יילד יום, אך כל הסימנים מצביעים על כך שאפל בדרך לעשות היסטוריה, שוב.

 

"מעולם לא דמיינתי חברה בסדר הגודל הזה"

לטריליון הראשון שלה הגיעה אפל באוגוסט 2018, ובכך הפכה לחברה הציבורית האמריקאית הראשונה שקוטפת את התואר הנכסף. שנתיים לאחר מכן היא כבר חצתה את רף שווי השוק של 2 טריליון דולר. בינואר 2022 נראה היה שהיא גם משיגה את היעד הבא, כאשר במהלך יום המסחר היא נגעה ב־3 טריליון דולר. אך בסופו של דבר, בתום יום המסחר השווי שלה היה נמוך יותר.

מתחילת שנת 2023 מניית החברה עלתה ב־42%, משמע עלייה של 740 מיליארד דולר שווי שוק. כיום, למרות ירידה קלה שהיא חווה בשבוע האחרון, שווי השוק שלה עומד על 2.8 טריליון דולר, ונראה שהפעם אי אפשר יהיה לעצור אותה מלקטוף את הטריליון השלישי.

בבנק ההשקעות ג'פירס החליטו באחרונה להעלות את מחיר היעד של המנייה ל־210 דולר, במורגן סטנלי ל־190 ולפי חברת אופנהיימר מחיר היעד הוא 195 דולר - המשקף שווי שוק של 3.3 טריליון דולר. 

המיתוסים, פיטורי ג'ובס והתפוח: כך נולדה האימפריה של אפל

בשנת 1976 שלושה אנשים עם חזון - סטיב ג'ובס, סטיב ווזניאק ורונלד וויין - החליטו להפוך את המחשבים למוצר קטן מספיק כדי שאנשים יוכלו להחזיק אותו בבתים או במשרדים.

כדי לאפשר את החלום הזה, ג'ובס מכר את המכונית שלו, וווזניאק מכר את המחשבון שלו.

על פי אחד המיתוסים, חברת אפל הוקמה במוסך. וזה נכון, פחות או יותר. ווזניאק סיפר כי ג'ובס והוא, שניהם בשנות ה־20 לחייהם, הקימו את החברה בחדר השינה בבית הוריו של ג'ובס בקליפורניה. רק בהמשך, כשנהיה כבר צפוף מדי, הם עברו למוסך.

ווזניאק בנה מחשב אישי בעבודת יד בשם Apple I וביולי 1976 המחשב נמכר בתג מחיר של 666.66 דולר - מספר שמיוחס לווזניאק שאהב מספרים חוזרים. על הלוגו הראשון של החברה, עץ תפוחים עם ניוטון בצילו, היה אחראי רונלד ווין. לאחר מכן, וויין החליט לעזוב אותה עם 800 דולר עבור המניות שלו בחברה. שנה לאחר מכם, רוב ג'נוף החליף את הלוגו לזה המוכר - התפוס הנגוס.

מכאן, החברה התאגדה בשם Apple Computer Inc בשנת 1977 וג'ובס הצליח למשוך את המשקיע הראשון, מייק מרקולה. הוא הביא לשולחן מימון - רבע מיליון דולר, והוא שכתב את התוכנית העסקית של החברה.

ג'ובס ניסה להדיח, והודח

שנה לאחר מכן אפל הציגה את הדור השני, Apple II, שגם הוא פותח על ידי ווזניאק. ההיסטוריה זוכרת את המחשב הזה כאחד שחולל מהפכה אמיתית בתעשיית המחשוב, בשל תוכניות חישוב פורצות דרך.

ויותר חשוב: ה־KillerApp של המכשיר (האפליקציה החזקה ביותר) הייתה תוכנה לגיליונות אלקטרוניים, מה שהופך את המחשב למוצר עסקי מתאים. כל אלו הובילו לכך שעד שנת 1980, המכירות השנתיות גדלו לכדי 118 מיליון דולרים.

בשנת 1980 אפל הונפקה כחברה בורסאית, כשההנפקה הראשונית הייתה של 4.6 מיליון מניות במחיר של 22 דולר למניה. בסוף יום המסחר הראשון שלה, היא חתמה שווי שוק של 1.2 מיליארד דולר.

באפל לא הסתפקו בכך וחיפשו איך לפתח את הדור הבא של המחשבים שיהיה חזק יותר. לאחר כמה ניסויים כושלים, הגיע פרויקט המקינטוש שהושק באופן גרנדיוזי בסופרבול והביא בשורה אמיתית.

בשנת 1983, ג'ובס משך לחברה את נשיא פפסי ג'ון סקאלי - כמנכ"ל החברה ונשיאה. באותה תקופה, למקינטוש היו מכירות טובות, אבל לא מספיק כדי לשבור את הדומיננטיות של החברה המובילה בשוק, IBM. זה הוביל לחיכוכים רבים בין ג'ובס לסקאלי, שביקש לפקח מקרוב יותר על מוצרים עתידיים. ג'ובס ניסה לבצע הפיכה ולהדיח את סקאלי, בעוד שהדירקטוריון בראשותו של מרקולה, תפס את הצד של סקאלי והדיח את ג'ובס מהחברה.

שתי הטעויות המרכזיות של סקאלי כמנכ"ל נגעו בהחלטות שגויות: ראשית, הוא סמך על מעבדי PowerPC, במקום על מעבדי אינטל. רוב התוכנות נכתבו עבור המעבדים של אינטל, מה שהוביל לכך שהיו זולות יותר עם השנים. שנית, סקאלי דחה את פניית מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, להעניק רישיון לתוכנה שלה. לימים, מערכת ההפעלה ווינדוס שלה הפכה לתחרות הקשה ביותר של החברה.

שפל של 12 שנים

ווזניאק עזב את החברה ב־1985, בטענה שהחברה הולכת בכיוון הלא נכון. בשנים האלו, אפל הציגה מכשירים חדשים, אבל התמודדה עם אתגרים רבים - בעיקר המכירות שהיו בירידה.

בשנת 1993 הדירקטוריון החליט להדיח את סקאלי ולהביא במקום את מייקל ספינדלר, שגם הוא לא הצליח והוחלף ב־1996 על ידי גיל אמיליו, המנכ"ל של National Semiconductor. תחת ניהולו של אמיליו, מניית אפל הגיעה לשפל של 12 שנים - זה נבע בין היתר מכך שג'ובס עצמו מכר 1.5 מיליון מניות של אפל בעסקה אחת.

ב־1997 ג'ובס חזר לתפקידו כמנכ"ל החברה והוא זה שהחייה אותה. הוא סגר פרויקטים רבים בחברה, פעל לשיתוף פעולה עם מיקרוסופט וניהל את החברה בתקופת מוצרים מרכזיים: המחשב iMac, נגן המוזיקה האייפוד, הסמארטפון אייפון, אייפוד ומקבוק אייר. העבודה שלו משכה את הקהל ואת תשומת הלב הציבורית.

בשנת 2011, טים קוק החליף את ג'ובס לאחר שהוא התפטר מתפקידו. חודש לאחר מכן, ג'ובס נפטר מסרטן הלבלב. מאז, אפל השיקה מוצרים רבים כמו דורות חדשים של אייפונים, מוצרי שעון חכם, אוזניות, אייפדים, מקבוקים ואף מוצרים חדשים כמו אפל מיוזיק, אפל טיוי, איירטאג ועוד.

המשקיעה הגדולה של החברה כיום היא The Vanguard Group שמחזיקה קרוב ל־8% ממניות אפל, בשווי נוכחי של יותר 221 מיליארד דולר. בעלת מניות בולטת נוספת היא חברת ההשקעות הגדולה בלקרוק שמחזיקה ב־6.5% ממניות החברה, וגם ברקשייר הת'וואיי של וורן באפט החזיקה נכון לסוף מרץ ב־5.8% ממניות אפל.

נבו טרבלסי ושירי חביב ולדהורן

"המשקיעים מאמינים שאפל יכולה לצמוח טוב", אומר שחר כרמי, אנליסט הטכנולוגיה בבית ההשקעות פסגות. "אין פה חסם או משהו שמונע מהחברה להגיע לשווי 3 טריליון דולר. השחקן היחיד שצומח ומרוויח עובד טוב, זה אפל. כל יצרניות הסמארטפונים האחרות מתפקדות הרבה יותר חלש".

פטריק ברטון, מנהל תיקים ב־MainStay Winslow Large Cap Growth Fund, המחזיקה בכ־4.5 מיליון מניות באפל, אמר לבלומברג: "בקריירה שלי, מעולם לא דמיינתי חברה בסדר גודל כזה, אבל אז גם מעולם לא דמיינתי חברה שמסוגלת לייצר בשנה יותר מ־100 מיליארד דולר בתזרים מזומנים חופשי. כשאתם מסתכלים על המדדים הבסיסיים, ניתן להבין מדוע אפל הצליחה כל כך טוב".

ברנרד מנור, מנהל השקעות ב־IBI בית השקעות, מסביר כי המשקיעים שבעי רצון ממנועי הצמיחה של אפל. "החברה מוכרת, גם בשווקים הבינלאומיים, מכשירי קצה מצוינים. בסין לדוגמה הייתה ירידה משמעותית במכירת הסמארטפונים, אך אפל הצליחה למתן את הירידה".

הסמארטפונים, אותם מזכיר מנור, הם מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר של אפל. לפי נתוני counterpointresearch, בשני הרבעונים האחרונים בסין, אפל תפסה את המקום הראשון במכירת סמארטפונים, עם כ־20% מכלל השוק. אם מסתכלים על העבר מגלים כי ברבעונים הקודמים אפל הייתה רק במקום השלישי או הרביעי, מיד אחרי חברות כמו אופו, Vivo ולעיתים שיאומי או הונור.

מנוע צמיחה משמעותי נוסף של החברה הוא הישגיה בתחום השירותים. "אפל שחררה את אפל מיוזיק, אפל טיוי, אפל פיי", מסביר מנור. "כל אלו זה עסק של כמעט 80 מיליארד דולר בשנה. ברבעון האחרון, הם עשו 21 מיליארד דולר".

 

מפגן העוצמה שמשך את עיניי המשקיעים

את מפגן העוצמה של אפל היה ניתן לראות השבוע בכנס המפתחים השנתי של החברה, שמשך את עיניי המשקיעים והאנליסטים. הסיבה לכך נבעה ממוצר מרכזי שחשפה החברה: Apple Vision Pro, קסדת המציאות המעורבת החדשה שלה. מדובר במשקפיים המכניסים את הצרכן למציאות מדומה (כניסה לעולם וירטואלי לפי הצרכים) ומציאות רבודה (משמע שכבה נוספת על העולם הפיזי).

ד"ר צבי טובול־לביא, ראש תחום עולמות וירטואליים ומטא־וורס בפירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO אומר כי "אפל ממשיכה את קו מוצריה לקהל הלא עממי המתמקד במוצרים ברמה גבוהה, בחשיבה יצירתית, חומרים ברמה גבוהה ופיצ'רים מלאי בינה מלאכותית, כיאה לתקופה".

אומנם התגובות השונות התעסקו בעיקר במחיר המופקע של המכשיר - 3,500 דולר - אך ד"ר טובול־לביא מסביר כי "כמות הטכנולוגיה במשקף מעוררת השראה מכיוון שהיא אינה מנסה להתחרות בשוק הקיים. בעוד כמה שנים 3,500 דולר יראו מאוד לגיטימים להשקעה במוצרי אפל בסביבת העבודה".

ההצלחה, השיווק והסממנים של כת

אבל זה לא רק הכנס האחרון או המשקפיים החדשים - אפל מצליחה שוב ושוב במקומות שהחברות האחרות נכשלות בהם. כך לדוגמה, נושא הבידול של אפל משאר המערכות משנה את התמונה. "מערכת iOS היא מערכת סגורה וייחודית, שלא ניתנת לחיקוי, בניגוד למה שאנדרואיד עושה", מסביר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבנק ההשקעות אופנהיימר. "הייחודיות הזו, בשילוב עם חוויית משתמש מצוינת, מובילה לאחיזה בלקוח, במיוחד בפלח העליון של צרכני העולם".

לדבריו, ג'ובס הביא רוח חדשנות ואסתטיקה, אבל זה לא נעצר עם מותו. "כשהוא הלך לעולמו, שווי השוק של אפל עמד על 200־300 מיליארד דולר, וכעת הוא פי 10 גדול יותר. כלומר, גם למנכ"ל הנוכחי, טים קוק, איש תפעול מצוין, יש לא פחות זכויות בהצלחת החברה, כולל ניהול שרשרת ייצור ואספקה ופיתוח שבבים ייחודיים".

האקוסיסטם של אפל מתבטא בממשק משתמש ברמה מאוד גבוהה. כרמי טוען כי "קשה להחליף את המערכת אחרי שנכנסים פנימה. יש לאפל יכולות מרשימות בתחום ממשק המשתמש, והיא גם הצליחה לבנות אקוסיסטם מרשים, שמקיף את הצרכן הפרטי בהרבה מאוד נקודות בחיים. מעל הכל היא בנתה מוניטין של המוצרים הנחשקים והנכונים. אפשר לראות את זה בדור הצעיר, להחזיק באייפון פירושו להיות 'מגניבים'".

השיווק והמוניטין עליהם כרמי מדבר הם ללא ספק אחת הסיבות להצלחה של אפל. "כמעט כל דבר שהוא ייחודי או מוצלח, משווים אותו לאפל. בתחילת דרכה של טסלה, השוו אותה לאייפון", מסביר מנור. "אפל למעשה הפכה לקנה מידה של כל מה שטוב. מהמקינטוש, דרך נגני המוזיקה האייפודים והאייפונים ועד קסדת המציאות המדומה - אפל כבשה את העולם כשהיא המציאה קטגוריות חדשות מעולות. לדוגמה, באייפון, היא המציאה קטגוריה חדשה של אפליקציות לסלולר. לא היו דברים כאלו לפני".

מנור מייחס לאפל ראייה הוליסטית, אקוסיסטם שלם מקצה לקצה, בשילוב עם הבטחות מאוד גדולות לגבי אבטחה, פרטיות והצפנה. "זה לגמרי ה־DNA של ג'ובס ושל קוק יחד. חדשנות כל הזמן".

פרופ' יאיר גלילי מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת רייכמן משרטט את נקודת החוזקה המרכזית של אפל. "אפל כל הזמן חושבת אחרת ובכך היא מאתגרת את עצמה כל הזמן. המתחרים שלה בחוץ הם לא מתחריה הישירים, בסוף היא מתחרה רק בעצמה.

"שוק המעבדים הוא הדוגמה הכי טובה. אפל תלויה הרבה פחות בספקים משניים, שבעבר עשו לה בעיות", כך לדבריו. הוא מוסיף כי "כשאפל מוציאה מוצרים, הם מאוד בשלים לתעשייה. היא לא מנסה להיות הראשונה ביותר, אבל היא תמיד מצליחה להביא משהו בשל ביותר".

בעזרת מהלכי שיווק ומיתוג גאוניים לדבריו, אפל הצליחה לייצר ציפיות למעריציה ולשוק כולו. "הייתי בלוס אנג'לס באחד מכנסי המפתחים של החברה. אפשר לראות שם סממנים מאוד ברורים של כת. יש ריטואלים כמו לבוש מסוים או הגעה בימים קבועים מראש. יש לחברה יחסי ציבור מאוד מוצלחים".

הצד השני: התלות המסוכנת של השוק

עם זאת, החוזקה והכוח של אפל יכולה לבוא לרעת אלו שרוצים לפזר את הסיכונים שלהם בהשקעות ולהשקיע במדדים רוחביים.

שווי השוק הגבוה במיוחד של אפל, והעניין הרב סביב מניות הטכנולוגיה, הופך את החברה לבעלת כוח רב מאוד במדדי הנאסד"ק ו־S&P 500 - כ־11% וכ־8% בהתאמה. ביחס למדד ה־S&P, אפל מהווה 23% מכלל סקטור הטכנולוגיה בארצות הברית.

כרמי מפסגות מסביר כי לא מדובר רק באפל, אלא במספר חברות. "יש בערך 5 חברות, כולן חברות 'טכנולוגיה', אשר כרגע מצליחות לנצל את מעמדן המוביל בתחומיהן כדי לגרוף סכומי כסף גדולים, לצבור השפעה וכוח והן המחזיקות נתח ניכר מהמדדים.

"ריכוזיות זה דבר בעייתי. מדובר בסיכון לא רק למחזיק המדד, אלא בשלב מסוים גם לכלכלה הגלובלית, שאמורה להיות בנויה על תחרות ומגוון רחב של חברות. רוב המדינות שאני מכיר לא רוצות להיות תלויות בחברה או בשם אחד. עם חברת נוקיה למשל, זה לא נגמר טוב".

מנור מ־IBI מסביר כי נוצרה פה תלות גבוהה, לטוב ולרע. "כשמישהו קונה מדד הוא רוצה פיזור. לטוב - כשמשקיע רוצה לקבל תשואות יותר טובות, אם אפל תעלה ושאר החברות לא עשו כלום, אז כל המדד עולה. יש כאן דחיפה משמעותית שמעלה את כלל המדד. לרע - אם יהיו תיקונים בחברות טכנולוגיה אחרות המשקיע פתאום ייחשף לירידות בסקטור הטכנולוגיה שישפיעו על המדדים המרכזיים".

"יש דיון ארוך בנושא, אבל בפועל, מתחילת השנה מרבית העלייה במדדים הגיעה מביצועי מניות MEGA־CAP, בעיקר בטכנולוגיה", אומר וסצ'ונוק מאופנהיימר. "אי אפשר לדעת מתי הריצה תיגמר, אבל יש יתרון השקעה במדד - הוא מתאים את עצמו להובלה החדשה. פעם החברות הגדולות במדד היו חברות הנפט, לאחר מכן הבנקים, כעת זה טכנולוגיה".

האיום על החברה מגיע מבפנים

יש מי שחושב שמצב הכלכלה ונתוני המאקרו העולמיים עלולים לפגוע באפל. אבל גם במצב הנוכחי אפשר לראות שהחברה התמודדה השנה טובה והצליחה למכור. קוק, מנכ"ל החברה, אמר לא מעט בשיחות משקיעים שאילולא המצב הם היו מוכרים אף יותר.

החברה אף חיזקה בחודשים האחרונים את האמינות שלה, כשהוכיחה עד כמה היא נבונה: בזמן שכלל חברות הטכנולוגיה הכריזו על סבבי פיטורים אפל שמרה על כל עובדיה.

עם זאת, יש אנליסטים הסבורים שהאיום הגדול ביותר של אפל הוא שמוצרי החברה יאבדו את התהילה, ואז הצרכנים יעב רו למוצרים מתחרים זולים יותר. אנליסטים אחרים מצביעים על רגולציה שיכולה לפגוע בה, כמו פגיעה בשליטה בחנות האפליקציות, וגם המאבק בין סין לארצות הברית מה שיכול לפגוע ביכולות הייצור של אפל.

פרופ' גלילי אומר כי לטענתו האיום של החברה הוא בכלל פנימי. "אפל היו ברמה כל כך גבוהה, שאני לא רואה שום מתחרות שיכולות להגיע לממדים שלה או לזנב בה. האיום שלה הוא פנימי, רוב האימפריות הגדולות נפלו מבפנים".