פתרון מקורי לבעיית יוקר המחיה: שינוי תמהיל חומרי הגלם

מחירי חומרי הגלם והייצור נהפך לתירוץ המרכזי של חברות להעלאת המחירים. אולי כדאי לחשוב מה יקרה אם נחליף את חומרי הגלם

סופרמרקט / צילום: Shutterstock
סופרמרקט / צילום: Shutterstock

הכותב הוא חוקר וראש תחום החשבונאות הניהולית בבית הספר לחשבונאות של המסלול האקדמי - המכללה למינהל

בחודשים האחרונים אנו עדים לגל העלאת מחירים. התירוץ להקפצת המחיר הוא בדרך כלל התייקרות עלות חומרי הגלם, שהפכה להיות מעין עובדה מוגמרת שלצרכנים ולמקבלי ההחלטות קשה להיאבק בה. שהרי אם חומרי הגלם עולים יותר, מה נרצה מהחברות שבוחרות להעלות את המחיר ולגלגל את העלייה לצרכן? אבל שאלה אחת לא נשאלה, והיא האם שינוי תמהיל חומרי גלם או החלפת חומרי הגלם המרכיבים את המוצר יכולים להפחית את עלות המוצר?

רוב המוצרים שאנו מכירים מורכבים ממספר רב של חומרי גלם, ותמהיל חומרי הגלם הוא לעתים החלק החשוב ביותר, שכן כצרכנים הרגילו אותנו החברות הגדולות לצרוך את המוצר שלהן בתמהיל שהן רצו. זאת הסיבה שחברות לא רואות צורך לשנות את התמהיל המדויק של חומרי הגלם במוצר, שכן הן חוששות מאיבוד לקוחות.

קרו מקרים בו תמהיל חומרי הגלם השתנה, ואף הטעם המוכר מעט השתנה, והדבר עבר בשקט יחסי. בשנת 2021 קוקה־קולה שינתה את הטעם של קולה זירו. מטרת השינוי הייתה להקנות למשקה טעם שדומה יותר לטעם של קוקה-קולה רגילה; או מקרה חברת פררו האיטלקית, יצרנית ממרח נוטלה, ששינתה את המתכון של השוקולד למריחה, ומכירות המותג לא ירדו, אלא השתפרו.

אבל מה עם הטרייד־אוף היה מחד גיסא שינוי תמהיל חומרי הגלם או שימוש בחומרי גלם חליפיים ושינוי מסוים של הטעם - ומאידך גיסא הוזלה של המחיר ללקוח? כלומר, זיהוי איזה חומר גלם תורם הכי הרבה לעלות הכוללת של המוצר, והוא יהיה המוקד העיקרי להפחתת עלויות או להפחתתו בתמהיל הקיים.

לחילופין, השקעה בפיתוח תהליכים של הפחתת חומרי הגלם הנדרשים במוצר תוך שמירת הטעם המקורי, כפי שעשתה חברת טכנולוגיית המזון אינקרדו, שפיתחה מוצר המפחית סוכר במזונות מתוקים בעד 50% ללא שינוי בטעם. האם ייתכן שבמקרה הזה שינוי התמהיל או שימוש בחומר גלם חליפי וזול יותר לא היה מבריח את הלקוח, אלא דווקא מחזק את המותג?

פעולה נפוצה

שימוש בחומרי גלם תחליפיים היא פעולה נפוצה ביותר בתעשיית האופנה. חברות כמו זארה ו־H&M משתמשות בחומרים זולים יותר ובשיטות ייצור יעילות יותר כדי לייצר בגדים זולים אך איכותיים.

דוגמה נוספת היא תעשיית הרכב. יצרני רכב משתמשים לעתים קרובות בשילוב של חומרים שונים, כגון פלדה, אלומיניום ופלסטיק, כדי להוזיל את העלות ובמקביל לשמור על אותם הביצועים. על־ידי אופטימיזציה של שרשרת האספקה שלהם ותהליכי הייצור, הם מפחיתים את עלויות הייצור ויכולים להעביר את החיסכון לצרכנים.

בתחום הטכנולוגיה, חברות כמו Xiaomi ו־OnePlus זכו לפופולריות רבה על־ידי הצעת טלפונים חכמים זולים המשתמשים בשילוב של רכיבים זולים יותר ושיטות ייצור יעילות יותר. חברות אלה מצאו את הדרך להפחית את עלויות הייצור שלהן מבלי לפגוע בביצועים הכלליים של הטלפונים החכמים ובחוויית המשתמש של המוצרים שלהן.

תחום הפודטק נחשב כפורץ דרך בישראל. חברות רבות פועלות כדי לפתח את התחליף הבא. השאיפה של הצרכנים היא שהתחליף לא יהיה רק בריא יותר או סביבתי יותר, אלא זול יותר, כך שהתחליף ייצר גם מוטיבציה כלכלית לצרוך אותו, גם אם זה בא על חשבון שינוי במרקם הטעם המקורי. אם ניקח כדוגמה את תחום הרכבים החשמליים, נגלה שהוא צומח, אך לא בשיעור שכולם ציפו לו. נראה כי שמירה על כדור הארץ והפחתת פליטת דלקים מזהמים לא מספיקים כדי לגרום לצרכן לזנוח את רכב הבנזין ולעבור לחשמלי. הסיבה היא כמובן כלכלית, שכן מחירו של רכב חשמלי יקר מרכב דומה המונע על־ידי בנזין.

לגלגל לצרכן

אם חומרי הגלם החליפיים זולים או זמינים יותר מהמקוריים, עלות הייצור עשויה לרדת. ירידה כזו בעלויות הייצור יכולה וצריכה להתגלגל לכיסו של הלקוח הסופי. עם זאת, חשוב לציין כי שינוי תמהיל חומרי גלם לא מבטיח הפחתת עלויות או ירידה במחיר.

יש לקחת בחשבון מספר גורמים נוספים, כמו זמינות ואיכות חומרי גלם החלופיים, ההשפעה על איכות המוצר (ולא רק על הטעם), שינויים בתהליך הייצור ועלויות מחקר ופיתוח הקשורות לשינוי התמהיל. בנוסף, עלויות עבודה, עלויות אנרגיה, עלות תחבורה וביקוש השוק גם משחקים תפקיד משמעותי בקביעת המחיר הסופי של המוצר.

לכן, בעוד שינוי תמהיל חומרי הגלם יכול להיות אסטרטגיה לא רעה כדי להפחית עלויות ולהשפיע על מחיר המוצר, זה לא הגורם היחיד.