קרן המטבע הבינלאומית מזהירה מפני המשבר הפוליטי בעקבות הרפורמה המשפטית

כלכלת ישראל צפויה לצמוח בכ-2.5% במהלך שנת 2023, אך הסיכונים להאטה לא נעלמו. כך לפי הדוח המסכם של קרן המטבע הבינלאומית על כלכלת ישראל המתפרסם היום.

המשבר הפוליטי- סכנה לכלכלת ישראל

בראש נקודות הדוח עומד, איך לא, המשבר הפוליטי סביב הרפורמה המשפטית. בקרן מודאגים מהרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה. הדוח המסכם הדגיש כי הרפורמה מהווה מקור לסיכון בצמיחה של ישראל, ו"המשבר סביב הרפורמה מהווה גורם לחוסר יציבות, והיעדר פתרון עלול לגרום לעלייה בסיכון של כלכלת ישראל", נכתב בדוח. הדוח של הקרן מציע להגיע לפתרון שיוריד את רמת חוסר הוודאות במדינה.

הקרן מנתחת תחזית סיכון לישראל לפי מצב שבו חוסר הוודאות של ישראל יגבה מחיר כבד מכלכלת ישראל. בהסתמכות על אנליזה דומה של בנק ישראל מחודש אפריל, הקרן מדגישה ש"כלכלת ישראל תושפע מעליית פרמיית הסיכון, השפעה שלילית בייצוא של המדינה וירידה ברמת ההשקעות המקומיות והצריכה הפרטית".

המדיניות המוניטרית והפיסקלית חיוביות

הדוח מדגיש לחיוב את הצמיחה של הכלכלה הישראלית בשנת 2022. עם זאת, מדגישים כי האינפלציה הכלל עולמית ומתיחות גאו-פוליטית עלולים להאט את צמיחתה הכלכלית של ישראל. הדוח מתייחס גם לתקציב שעבר.

בקרן מעריכים שהגירעון ישאר נמוך, כ-1.5% מהתמ"ג. "התקציב מרוסן ומגן על מרווחים פיסקליים ראויים", אומרים בקרן, אך מוסיפים: "חשוב לשמור על הוצאות המספקות צמיחה".

המשלחת החמיאה למדיניות המוניטרית של ישראל, אך מזהירה מפני התערבות חיצונית בשער הריבית של בנק ישראל. הדוח מדגיש שבכל הנוגע לשער המט"ח, אל לבנק להתערב ולאפשר לכוחות השוק לקבוע את שערו.

פערים: חינוך ותשתיות

בקרן ממליצים לממשלה לטפל גם ב"פערים במיומנויות ההשכלה". הרפורמה בחינוך צריכה, לדבריהם, להתמקד במתן מיומנויות רלוונטיות לשוק, "במיוחד בקרב אוכלוסיות בעלות שיעורי השתתפות נמוכים, כמו החרדים והערבים". הם מציינים כי תידרש התאמה גדולה יותר של זרמי החינוך השונים וכן התאמת כישורי הסטודנטים לצורכי שוק העבודה, "שהולכים ונעשים דיגיטליים".

עוד מציינים בדוח את הפערים בתשתיות בין ישראל לבין מדינות מפותחות אחרות, כאשר למרות השקעה גדולה בתקציבים, מציינים בקרן, הפערים בתחום התשתיות נשארו גבוהים.

כידוע, לדוח של קרן המטבע השפעה רבה בעיקר על מדינות אחרות ומשקיעים זרים שבוחנים את מצבה של ישראל ומבקשים לקבל עליה נתונים אובייקטיבים וחיצוניים מארגונים כגון הקרן או ה־OECD. גם באוצר מזכירים את תחזיות הקרן. כך למשל, בנתוני התקציב של ישראל לשנת 2023 מובאות תחזיות הקרן לצמיחה ולגירעון.