בינה מלאכותית במקום עובדים? ההיסטוריה מלמדת שזה לא כל כך פשוט

רבים בטוחים כי כבר בעתיד הקרוב הבינה המלאכותית תחליף משרות, ותצמצם משמעותית את שוק העבודה • אלא שבבחינה היסטורית, טכנולוגיות חדשות לא הובילו לאבטלה רחבה, אלא יצרו עוד משרות ומקצועות • האם בכל זאת יש ממה לחשוש?

חברות שיחליפו אנשים בבינה מלאכותית יוותרו מאחור / נוצר באמצעות adobe firefly
חברות שיחליפו אנשים בבינה מלאכותית יוותרו מאחור / נוצר באמצעות adobe firefly

אודות מגזין הניהול של הרווארד (HBR)

מגזין הניהול של אוניברסיטת הרווארד יוצא לאור מזה מאה שנה ומאגד מאמרים מבוססי מחקר ונתונים. עם כותביו נמנים מיטב המומחים הבינלאומיים לניהול ולעסקים במגוון תחומים, ובהם מנהיגות, משא ומתן, אסטרטגיה, שיווק, כספים ותפעול. מאמרי Harvard Business Review מתורגמים ומתפרסמים בגלובס שלוש פעמים בשבוע: בימים שני, רביעי וחמישי (מגזין G).

על הכותבים

בנהם טבריזי מומחה ל"טרנספורמציה ארגונית מובילה" במחלקה למדעי הניהול והנדסה ותוכניות מנהלים של אוניברסיטת סטנפורד כבר יותר מ־25 שנה.

ברק פאלבן עובד בתחום ה־AI מאז 2008, אז הקים סטארט־אפ בינה מלאכותית, CleverSense, שנרכשה על ידי גוגל ב־2011

לאחר דיונים רבים, הוויכוח על אובדן מקומות עבודה בעקבות התפתחות הבינה המלאכותית מגיע לקונצנזוס. אמנם מבחינה היסטורית מעולם לא חווינו אבטלה ברמת מאקרו בעקבות התפתחות טכנולוגיות חדשות, אך מכיוון שעוד ועוד חברות מאמצות את הכלי, ייתכן שנראה רבים מאבדים את עבודתם בטווח הקצר.

בבית ההשקעות גולדמן זאקס חזו לאחרונה שהבינה המלאכותית תחליף כרבע מהתפקידים הנוכחיים בארה"ב ובאירופה. המשמעות היא כנראה עשרות מיליוני אנשים מחוסרי עבודה. אז איך ניתן להפחית את הסיכון? באמצעות שתי דרכים: הראשונה היא התערבות ממשלתית, למשל באמצעות תוכניות רווחה מיוחדות לתמיכה והכשרה.

אבל יש אפשרות נוספת, גם ללא תלות בממשלה. חברות מסוימות משלבות במהירות את הבינה המלאכותית במערכות שלהן, לא רק כדי להפוך משימות לאוטומטיות, אלא גם כדי לסייע לעובדים להגיע להישגים חדשים. או במילים אחרות, לעצב תהליכים ארגוניים מחדש. אם חברות רבות יעשו זאת, אז כחברה ניצור מספיק מקומות עבודה חדשים כדי לברוח ממלכודת האובדן מקומות העבודה בטווח הקצר.

לצאת למתקפה עם AI

מה המשמעות בכך שחברה משתמשת ב־AI באופן התקפי? כדי לענות על שאלה זו, הבה נסתכל על מה שהופך חברות לטובות בניווט סוגי השינויים שאנו רואים עכשיו. אחד מאיתנו (טבריזי) מינה צוות שיחקור 26 חברות גדולות שיש עליהן נתונים רבים מ־2006 עד 2022. הצוות חילק את החברות לקבוצת לפי שני קריטריונים: גמישות וחדשנות גבוה, בינונית ונמוכה לאורך זמן.

מה מבדיל בין החברות החדשניות והגמישות לבין אלה שלא? לפי החוקרים, שמונה תכונות: מטרה קיומית, אובססיה לרצות את הצרכנים, השפעה על הקולגות, גישה ניהולית, תעוזה ושיתוף פעולה קיצוני. רוב המנהיגים משבחים את התכונות האלו, אבל מתקשים לשמר כל אחת מהן לאורך זמן. בואו נתמקד בשניים מהמנועים החשובים ביותר כאן - תעוזה וגישה ניהולית.

הטיה לכיוון תעוזה

כל חברה שמשקיעה ב־AI בעתיד הקרוב צפויה לעשות מזה כסף - והרבה. אבל השקעה בלבד צפויה להעניק לה רק רווחים קטנים. המספרים אולי נראים טוב על הדף, אבל החברה עלולה להחמיץ את ההזדמנות להשיג רווחים גדולים על ידי יצירת ערך משמעותי. השקעה בלבד לא תגן עליכם בטווח הארוך מתחרות, ו־ודאי לא תעזור באתגרים מקרו־כלכליים.

 

זו הבעיה עם כל טכנולוגיה חדשה - חברות גדולות שונאות סיכונים. זו גם הסיבה שרבות מהן מעדיפות עושות מיקור חוץ לחדשנות על ידי רכישת חברות סטרט־אפ - ואפילו הגישה הזו לעיתים קרובות מובילה רק לשיפורים קטנים. כל הארגונים המוצלחים, בייחוד הגדולים, מעדיפים להימנע מסיכונים. אבל כפי שציינה הסופרת ברנה בראון, "אפשר לבחור באומץ, או בנוחות, אבל אי־אפשר לבחור בשניהם".

תעוזה הפכה לקלישאה תאגידית. עם זאת, עם בינה מלאכותית אנחנו צריכים שחברות ממש יתכוונו לכך - יאמצו את הטכנולוגיה במקום להימנע מסיכונים. קחו לדוגמה את אדובי, שתוכנת פוטושופ שלה כבר זמן רב מחזיקה בנתח הגדול ביותר של שוק העיצוב ועריכת הצילומים. החברה יכלה להימנע מסיכונים מיותרים כשהחלה טכנולוגיית הבינה המלאכותית לתפוס תאוצה, אבל במקום זה, אדובי שילבה את ה־AI בתוך הפוטושופ, וכעת משתמשים רגילים יכולים ליצור סרטונים שונים שלא היו יכולים ליצור קודם לכן.

צעדים אמיצים לא תמיד יהיו נכונים. אבל הטיה לתעוזה חיונית כדי לגבור על הנטייה העמוקה להימנעות מסיכונים בהיררכיות תאגידיות.

התנהלות של סטארט־אפ

אימוץ התנהלות אירגונית, כמו כזו שאנחנו מכנים "מנטליות של סטרט־אפ", חיוני כדי להטמיע AI בהצלחה, ללא קשר לוותק או לגודל של החברה שלכם. סטרטא־פים מצטיינים בהסתכלות לכל הכיוונים בשוק ולהתאים עצמם למה שהלקוחות רוצים באות העת. לחברות גדולות יש מספיק משאבים כדי להקדיש להזדמנויות כאלה, אך הן לרוב מתקדמות כל כך לאט ועם כל כך הרבה מחסומים, בעוד שסטארט־אפים מצליחים לגבור עליהם מהר יותר.

התנהלות הארגונית של סטארט־אפ לא קשורה רק לאומץ וגמישות, אלא היא כוללת גם מחויבות חזקה מאוד להישגים גדולים. במקום שמה שצפוי מראש יביא לפיתוח מוצרים טובים בכמויות מסחריות גדולות יותר, יזמי סטארט־אפ שואפים ליצור משהו יוצא דופן. לכן, הם מתעלמים ממבנים קיימים והטיות, לא משנה כמה הן עתיקים וכמה כולם מכבדים אותם, כדי לעשות מה שצריך לעשות.

כשאמזון לדוגמה, ענקית המסחר המקוון, אימצה את טכנולוגיית הבינה המלאכותית, החברה הדגימה מנטליות של סטארט־אפ. כשהטכנולוגיה התפתחה לפני יותר מעשור, ראתה החברה הזדמנות ביצירת רמקול "חכם" כממשק חדש לאינטרנט. באמזון לא היו מומחים ב־AI, אבל החברה השיגה מה שנזקקה לו על ידי העסקת העובדים הנכונים, רכישות ופיתוחים בתוך החברה.

התוצאה: החברה פיתחה רמקול אקו ואת העוזרת הדיגיטלית אלקסה, שעשו הרבה יותר מסתם לעזור לאנשים להזמין עוד מוצרים מאמזון. כך נוספו משרות רבות בתחומים רבים. אמזון המשיכה להשקיע ב־AI מעבר לאלקסה, והמנכ"ל אנדי ג'אסי הבטיח שהטכנולוגיה "תשנה ותשפר כל חוויה של לקוח".