אובדן הסבירות מחליש את מרחב התמרון של הממשלה

חברי הממשלה ויתרו על כושר המיקוח שעילת הסבירות אפשרה להם מול הסחטנים הרבים

מליאת הכנסת, ההצבעות על ביטול עילת הסבירות, 24.7 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
מליאת הכנסת, ההצבעות על ביטול עילת הסבירות, 24.7 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הכותבת היא פרופסור מן המניין בבית ספר הארי רדזינר למשפטים, אוניברסיטת רייכמן

ערב תשעה באב. במלאות 75 שנה להקמת המדינה, נוקבים דבריו של הנביא ישעיהו, אשר חזה את חורבן הבית הראשון: "שריך סוררים וחברי גנבים". ישעיהו זעק כי שרי ממלכת יהודה סרים מדרך הישר ומתחברים עם גנבים. חברה כזו מדרדרת לשחיתות: "כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים". סופה לאבדון מוסרי: "יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם".

שרי הממשלה התעקשו שהבייס שלהם לא היה סולח להם לו ויתרו על צמצומה של עילת הסבירות. יש להניח כי הבייס מורכב גם מאותם פעילי מפלגות, העובדים ימים כלילות מאחורי הקלעים כדי לקדם את מפלגתם, ובתמורה מבקשים להשתלב במשרות ציבוריות. הבייס דרש שלממשלה תהא יד חופשית במינויים, והיא תוכל למנות את כל שחפצה נפשה. האומנם מעשה נבון הוא לתת לבייס את מבוקשו?

חולשה היא עוצמה

כל מי שניהל אי פעם משא-ומתן מורכב יודע שחולשה היא לפעמים עוצמה, כמאמרו של חתן פרס נובל בתחום תורת המשחקים, פרופ' תומס שלינג. לא פעם עובד שמבקש העלאת שכר מהבוס שלו זוכה לאמפתיה. עם זאת, פעמים רבות הבוס מסרב להעלות שכר בטענה כי אין אישור מהדירקטוריון. הבוס אינו משלם את מלוא מחיר הסירוב מול העובד, שכן הוא רשאי להסתתר מאחורי עמדת הדירקטוריון אשר משחק את תפקיד "הרשע". במצב הרגיל, העובד גם אינו יכול לבדוק במישרין מול הדירקטוריון אם אכן עניינו נדון.

מה שנכון ברמת המעסיק הבודד, הוא בבחינת קל וחומר ברמת מדינה. כך, ארה"ב העוצמתית קבעה בחוקה כי אמנות בינלאומיות מחייבות לא רק את הסכמת הנשיא אלא דורשות גם אישור של הסנאט. הדבר לא נועד כדי להכביד חלילה על יחסי החוץ של המדינה. להפך - הוא נועד להעצים את הנשיא במשאים-ומתנים בינלאומיים. הנשיא יכול לדרוש תנאים קשוחים, בטענה כי רק אם ישיג אותם, הוא יצליח לקבל את אישור הסנאט לאמנה הבינלאומית. חולשתו של הנשיא בזירה הפוליטית הפנימית היא עוצמתו במשא-ומתן הבינלאומי מול הצד השני. היא מאפשרת לו להשיג תנאים אשר אלמלא כן היה כמעט בלתי אפשרי להשיגם.

עילת הסבירות תפקדה בדיוק באופן זה במשפט הישראלי. היא החלישה את הממשלה פנימית בתחום המינויים במגזר הציבורי על-מנת לסייע לה לעמוד בלחץ הבייס. ערב השינוי החוקתי, בא פעיל מפלגה ודרש מינוי בכיר בפקידות הציבורית. השר יכול היה לסרב לו בהסבירו כי היה מעוניין מאוד לסייע לו, אבל ידיו כבולות. השר נימק כי בית המשפט צפוי לטרפד מינוי שכזה על בסיס חוסר סבירות, ושמו הטוב של הפעיל יינזק. השר הציע לפעיל לרדת מהעניין.

מה יעשו שרי הממשלה מחר? כיצד יעמדו מול שטף התביעות, כשיש יותר פעילים פוליטיים משניתן להשביע את תאבונם באמצעות מינויים? צמצום עילת הסבירות לא רק שיזיק למפלגות השלטון אלא יגרום להשחתה קשה של המגזר הציבורי.

שחיתות וקיצוניות

על מה חרבה ירושלים? על איוולות, שחיתות וקיצוניות. בבטלם את עילת הסבירות בתחום המינויים, החלישו הממשלה ושריה השונים את מרחב התמרון שלהם מול הבייס.

גם לפני ביטול עילת הסבירות, נהנו הממשלה ושריה מהסמכות לקבוע את מי למנות למשרות ציבוריות, אבל עילת הסבירות נתנה להם את כושר התמרון למנות מבין אלה שהם חפצו בהם את הראויים ביותר.

עם אובדן הסבירות, ישראל מסוכסכת יותר מתמיד, חשופה להתפשטות נגע השחיתות. הממשלה ירתה לעצמה ברגל ברמת הפנים ובזירה הבינלאומית.