סמוטריץ' עצר תקציבים והרשויות המקומיות הערביות נקלעות לגירעונות

שר האוצר בולם העברת מאות מיליוני שקלים בטענה לחשש כי הכספים יזלגו לארגוני פשיעה • שר הפנים: המדינה תצטרך לכסות בסופו של דבר את הגירעונות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט
שר האוצר בצלאל סמוטריץ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

עיריית נצרת, העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל, נאלצה באחרונה לקחת הלוואה כדי לשלם משכורות לעובדים. גורמים המצויים בפרטים מסבירים שהעירייה, כמו רשויות מקומיות ערביות אחרות, נקלעה לקשיים תזרימיים - הרבה בגלל סירובו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', להעביר תקציבים שהובטחו לרשויות.

סמוטריץ' מקפיא בחודשים האחרונים כ-300 מיליון שקל שמיועדים לרשויות הערביות מכספי מענקי האיזון והפיתוח, ובולם סכום נוסף של קרוב ל-3 מיליארדי שקלים, שיועד לתוכנית החומש למזרח ירושלים. הטיעון של סמוטריץ': חשש שהכספים יזלגו לארגוני פשיעה.

סמוטריץ' הודיע השבוע על הקמת צוות עבודה חדש לטיפול בפשיעה הכלכלית, בדגש על החברה הערבית.

בלינקוב תוקף בפייסבוק

מנכ"ל האוצר הקודם, רם בלינקוב, התייחס בחשבון הפייסבוק שלו לדוח מקיף שנערך במשרד בממשלה הקודמת. "שר האוצר, תקרא את הדוח הזה. חודשי עבודה רבים. עשרות שעות של אגפים רבים באוצר, בנק ישראל, משטרת ישראל, משרד הרווחה, המועצה הלאומית לכלכלה, המשרד לביטחון לאומי ועוד ועוד. פשוט תיישמו את זה במקום לעבוד עלינו", כתב בלינקוב, וצירף לינק לדוח, שהתפרסם במאי אשתקד.

בדוח הוצעו מנגנונים להעברת תקציבים שמיועדים לפיתוח ברשויות הערביות ישירות אל זרועות הביצוע של המדינה, או דרך גופים ציבוריים אחרים, כדי למנוע "זכיות" של גורמי פשיעה במכרזי הרשויות.

שר הפנים, משה ארבל (ש"ס), סבור כי מניעת התקציבים לא תחסוך כסף למדינה בטווח הארוך, מכיוון שהרשויות יכנסו לגירעונות שאותם תצטרך המדינה לכסות. בפועל, התמונה קצת יותר מורכבת.

התהליך המקובל כשרשות מקומית מגיעה אל סף חדלות פירעון הוא מינוי חשב מלווה מטעם המדינה לרשות. לאחר מכן, בתהליך ארוך ומורכב בדרך כלל, תיתכן תוספת תמיכה כלכלית ברשויות, לעיתים בכפוף לתוכניות התייעלות ברשות.

עשוי להגיע לבג"ץ

עקרונית, המדינה תומכת ברשויות המקומיות (למעט העיריות החזקות כלכלית) באמצעות מענקי איזון שמעביר להן משרד הפנים. בסביבתו של סמוטריץ' הגיבו לטענה של ארבל: "האירוע של ה-200 מיליון שקל הוא אירוע של כספים קואליציוניים, שאין לו שום הצדקה מקצועית".

הסעיף של 200 מיליוני השקלים הוא בתחום האפור מבחינה משפטית, שכן הסכמים קואליציוניים אינם מחייבים מבחינה משפטית, אבל גם כאן הדבר נתון לפרשנות משפטית.

באשר למענקי האיזון, הם אמורים לעבור באופן אחיד לכלל הרשויות המקומיות הנתמכות תקציבית. הפליה לכאורה בין רשויות יהודיות לערביות היא בעייתית וסבוכה ברמה המשפטית. כך או כך, בסביבת הרשויות הערביות מעריכים שהנושא יגיע בסופו של דבר לפתחו של בג"ץ.

ביהמ"ש העליון התערב בעבר בהחלטות תקציביות שהפלו יישובים ערביים. ב-2006 הוא התערב בהחלטת ממשלה שסיווגה אזורי עדיפות לאומית, וקבע כי הפלתה תלמידים ערבים.

ב-2012 עיכב מנגנון הטבות מס שהוביל גם הוא לפגיעה בשוויון, מאחר שלא היו ברורים הקריטריונים שלפיהם ניתנו הטבות מס ליישובים מסוימים ולא לאחרים.