פיץ' הודיעה: דירוג האשראי של ישראל ותחזית הדירוג נותרים ללא שינוי

חברת הדירוג הודיעה כי הותירה את הדירוג של מדינת ישראל ברמה של A+ • לגבי החקיקה המשפטית, בפיץ' ציינו כי "התוכנית רוככה, אך עדיין נותרה שנויה במחלוקת במידה רבה ועומדת בפני התנגדות אזרחית חזקה" • ירידת דירוג עלולה להתרחש אם "ייפגע החוסן המוסדי כתוצאה מרפורמה אשר תחליש את פיקוח המערכת המשפטית ותביא להשפעה שלילית על המדדים הכלכליים"

צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), SHUTTERSTOCK, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
צילומים: מארק ישראל סלם (הג'רוזלם פוסט), SHUTTERSTOCK, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' אישרה את הדירוג של ישראל והותירה אותו ברמה של +A עם אופק יציב. בפיץ' שיבחו את איתנות המשק הישראלי, אבל מנגד המשיכו בקו הביקורתי כלפי החקיקה המשפטית של הממשלה, והכניסו בדוח השנתי של ישראל אזהרות מפני האפשרות שהמשך המחלוקת יפגע בכלכלה ובדירוג.

ניתוח גלובס | הרגולטורים נוהרים, הבכירים מתקוטטים: זה הפך להיות הג'וב הנחשק במשק
שאלות ותשובות | מספר התביעות הנגזרות זינק, ובמשרד המשפטים עושים סדר עם תקנות חדשות   

בפיץ' הבהירו כי הם מאמינים שלשינויים במערכת המשפט "עשויה להיות השפעה שלילית על פרופיל האשראי של ישראל, אם היחלשות האיזונים והבלמים של המוסדות תוביל לתוצאות מדיניות גרועות יותר או לסנטימנט שלילי מתמשך של המשקיעים או תחליש את מדדי הממשל". דהיינו, הרפורמה המשפטית תחליש לתפיסת החברה את האיזונים והבלמים, וכעת השאלה היא מה יקרה כשהממשלה תתנהל חופשייה מאותם איזונים משפטיים.

סוכנות הדירוג הלונדונית אף מציעה תשובה אפשרית לשאלה זו, והיא אינה מעודדת: "כמה מדינות שהעבירו צעדים מהותיים לצמצום האיזונים והבלמים של המוסדות, ראו היחלשות משמעותית של מדדי הממשל של הבנק העולמי", היא מציינת.

פיץ' אימצה במידה מסוימת את עמדת הממשלה כשכתבה כי "התוכנית המקורית לשינויים במערכת המשפט רוככה", אבל מיד הוסיפה כי "התוכנית עדיין נותרה שנויה במחלוקת במידה רבה ועומדת בפני התנגדות אזרחית חזקה ואופוזיציה פוליטית".

הערה אופטימית אחרת שנוספה לדוח סביב המהפכה המשפטית העריכה כי "לא סביר שהצעדים הנוכחיים יגרמו ליציאה מהותית של כישרונות והון במגזר ההייטק".

בסקירה שפרסמה פיץ' על ישראל בסוף מאי, הזהירה חברת הדירוג מתרחיש שמאז כבר התממש עם ביטול עילת הסבירות: קידום החקיקה המשפטית ללא הסכמות רחבות. אז התרחיש המרכזי של פיץ' היה שזה לא יקרה.

כעת פיץ' צופים הלאה אל החקיקה שנוגעת לוועדה לבחירות שופטים, וגם הפעם עולה נימה סלחנית מעט מהניסוח: "הממשלה רוצה גם לשנות את תהליך המינויים של הוועדה לבחירת שופטים, אך ציינה כי ייתכן שלא תבקש לתת עוד רוב אוטומטי לקואליציה בוועדה, וויתרה על קידום ההצעה שתאפשר לכנסת להתגבר על החלטות בית המשפט העליון נגד חקיקה".

לא בכך מסתכמים הסיכונים. בפיץ' מודעים לכך שהחקיקה המשפטית היא רק חלק ממכלול במדיניות הממשלה, ומוסיפים הערה על "היקף הצעדים הנוספים העלולים להשפיע על פרופיל האשראי". בחברה ומזכירים את ההתקפות של חברי הקואליציה על נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ומציינים כי "מספר חברי כנסת ושרים העלו הצעות להחלשת עצמאותו של בנק ישראל, אך אף לא אחת מההצעות יושמה. אומנם לא מדובר בתרחיש הבסיס של החברה, אך היחלשות עצמאותו של הבנק המרכזי תפחית את אמינות קביעת המדיניות של ישראל, שכיום היא חוזק בדירוג האשראי", כתבו בפיץ'.

התייחסות זו של פיץ' לבנק ישראל מגיעה בשעה שהנגיד ירון נמצא לקראת סיום הקדנציה הראשונה שלו, וכרגע לא מסתמן שימשיך לכהונה נוספת. בסוכנויות הדירוג ובפיץ' בכללן מביעים עניין רב בזהות הנגיד הבא של בנק ישראל, כאשר מינוי "פופוליסטי" לתפקיד הכלכלי-מקצועי הבכיר במדינה יהווה עבורם דגל אדום.

התוצר הישראלי יצמח ב-3.1%

מבחינת נתוני המאקרו, בפיץ' צופים כי התוצר הישראלי יצמח ב-3.1% בשנה הנוכחית וב-3% בשנה הבאה. זאת, מתחת לאומדן הפוטנציאל של בנק ישראל סביב 3.8% לשנה ואחרי קפיצה של 6.4% ב-2022. מדובר בצמיחה ריאלית נמוכה של כאחוז בודד, בניכוי קצב גידול האוכלוסייה הגבוה בארץ.

בפיץ' לא מייחסים את הירידה לחקיקה המשפטית אלא בעיקר ל"צמיחה גלובלית איטית והידוק מוניטרי". לפי הדוח, "תרחיש הבסיס של החברה מניח השפעה מוגבלת כתוצאה מהשינויים במערכת המשפט מעבר להשפעת המחאות על הצריכה והעיכוב בחלק מההחלטות בהשקעות הון, אם כי קיימים סיכונים להשפעה גדולה יותר. הצמיחה תיתמך על-ידי המשך היצוא מסקטור ההיי-טק והתעשיות הביטחוניות וכן מגידול אוכלוסייה חזק. לפי החברה, נתוני יוני 2023 העלו, כי שוק העבודה נותר חזק עם מחסור בכוח-אדם בכל הסקטורים, למרות ירידה במספר המשרות הפנויות בהייטק".

עוד צופים בפיץ' כי האינפלציה תמשיך להאט עד סוף השנה. לגבי הגירעון, מעריכים שם כי הממשלה תחרוג מיעד הגירעון הנמוך שהציבה ל-2023 (בגובה 1.1%) ותגיע ל-1.6% עד סוף השנה. מדובר אומנם עדיין בגירעון נמוך, אבל בשנה הבאה, לפי פיץ', הגירעון כבר יחצה את היעד הרב-שנתי ויטפס ל-2.8%.

בפיץ' משבחים את ניהול החוב של ישראל וצופים כי יחס החוב-תוצר יתייצב סביב 59% בסוף 2023, אבל מדגישים כי הרחבה מבנית של הגירעון התקציבי מעבר ל-2024 עלולה לגרום למגמת עלייה בחוב.

סטטוס הדירוג לא השתנה מאז 2016 

סטטוס האשראי של ישראל בפיץ' לא השתנה מאז 2016. אם בשנים קודמות ההודעה על אישרור הדירוג התקבלה באדישות, ולעתים אף באכזבה לאור התקווה שתחזית הדירוג תעלה - הרי שבמצב הנוכחי השארת הדירוג הקיים היא האפשרות החיובית ביותר לה היו יכולים לצפות במשרד האוצר. 

בימים שקדמו להודעת הדירוג נרשמה דריכות באוצר ובשווקים. רובם חזו נכונה שהתרחיש המרכזי הוא לדוח רווי באזהרות אבל נטול צעדי דירוג של ממש. עם זאת, כולם העריכו כי רמת הסיכון עלתה. אנליסטים אמדו את הסיכוי לירידת אופק הדירוג מעציב לשלילי בכ-30-50%.

פיץ' היא הראשונה מבין שלוש חברות הדירוג הגדולות שמפרסמת את הודעת הדירוג השנתית של ישראל. הסבב ימשיך בחודשים הבאים עם ההודעות של שתי הסוכנויות האחרות. עד כה נקטה פיץ' את הקו הפחות נשכני מבין השלוש ביחס לרפורמה המשפטית. ישראל מדורגת בסולם של פיץ' ברמה זהה לדירוג המקביל במודי'ס, ורמה אחת נמוכה יותר לעומת הדירוג ב-S&P, שעומד על - AA עם תחזית יציבה.

נתניהו וסמוטריץ': "כלכלת ישראל חזקה, יציבה ואיתנה" 

מראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' נמסר כי "אישרור דירוג האשראי של ישראל ברמה של A+ והותרת התחזית על 'יציבה' מוכיחים את מה שחזרנו ואמרנו כל הזמן - כלכלת ישראל חזקה, יציבה ואיתנה. ישראל טובה לעסקים. מי שמשקיע בישראל- מרוויח. המדיניות האחראית והשמרנית שמנהלים ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ', שכוללת בין היתר תקציב עם יעד גירעון נמוך, הסכמי שכר ומדיניות שוק חופשי - מוכיחה שכלכלת ישראל מגוונת, בעלת ערך מוסף גבוה ומדדים פיננסים חיצוניים חזקים- כך קובע הדוח".