מנהלת החדשנות של מיקרוסופט: "בינה מלאכותית יכולה לפתור חסמים כדי להגדיל ולטייב את ייצור החשמל הירוק"

מדינת ישראל הציבה לעצמה יעדים שאפתניים למעבר לשימוש באנרגיה ירוקה, אך מי שפועל בתחום נאלץ להתמודד עם לא מעט חסמים. "בשנת 2025 כנראה לא נגיע ליעדים, אבל ב-2030 ישנה אפשרות שכן נעמוד בהם, אבל צריך לשנס מותניים ולפעול", הסביר יוני חנציס, המשנה למנכ"ל קבוצת דוראל, בכנס עידן החשמל הירוק של גלובס בשיתוף עם דוראל אנרגיה, אשר מתקיים היום (ד') במרכז הכנסים הרצוג בתל אביב.

 ● כנס האנרגיה | יו"ר רשות החשמל: "מקווים לסיים בתחילת 2024 את עניין מכרז אשכול"
● כנס האנרגיה | אלונה בר און: "בעיות הפייק ניוז מדגישות את הצורך בבדיקת עובדות"

חנציס מנה את החסמים העומדים בפני החבות הפועלות בתחום. "הראשון הוא חסם הרשת. מדינת ישראל היא מדינה ארוכה, עיקר הצורך הוא בערים, אבל עיקר הייצור בפריפריה. כך שהרשת מאוד פקוקה. הפתרונות בהיבט הזה הן אגירה, אך זהו חסם דומיננטי.

"החסם השני נובע מזה שאנחנו מדינה קטנה ועל כל דונם קרקע יש אלטרנטיבות שונות כמו נדל"ן ומגורים ותעשייה. גם כאן יש פתרונות כמו דו-שימוש בקרקע כדי למקסם את השימוש בגגות לדוגמה. החסם השלישי הוא שיש במדינת ישראל 'ישראליות' וסחבת ישראלית, שאנחנו סוחבים באופן רוחבי. יש שורה של קשיים שהפקידים בקצה לא תמיד מהירים והרגולציה לא תמיד מפותחת. הקמת גוף מתכלל יכולה לעזור מאוד אבל בסופו של דבר אפשר לפעול פה. ודוראל עושה את זה".

מורן חביב, מנהלת חדשנות אסטרטגית במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, הסבירה כי טכנולוגיה היא חלק ממה שיכול לעשות קטליזציה להכל. "בינה מלאכותית מאיצה תהליכים. אם מדברים על מימן בינה מלאכותית יכולה למצוא את הדרך הנכונה להובלה, ליצירה ולשינוע. יש היום חסמים שאפשר לפתור בעזרת הבינה המלאכותית כדי להגדיל ולטייב את ייצור החשמל הירוק. היא יכולה לעזור לנו בחיזוי ההיצע ולהיות מועילים, ויעילים וכדי להיות מסוגלים להבין איך להשתמש ובאיזה סוג אנרגיה ירוקה. אנחנו עובדים עם פרטנרים בכל העולם ועובדים איתם שחלק זה אופטימזציה של הקיים וחלק זה מציאת חומרים חדשים".

מהצד של מיקרוסופט, איך אתם רואים את המקום של החברות הגדולות בלהשפיע על השימוש בחשמל ירוק בישראל?
"מיקרוסופט התחייבה שעד 2030 היא תהיה קרבון נגטיב. עד 2025 נפעל רק על אנרגיה ירוקה. כדי להגיע ליעד הזה יש הרבה צוותים בכל העולם. זה לא מספיק להגיד, אלא ב-2030 לפעול רק על אנרגיה שתביעת הרגל הפחמנית שלה היא אפס. גם בעזרת קרנות שמשקיעות בהרבה פרויקטים שייצרו אנרגיה ירוקה, משקיעים בחדשנות כדי שתהיה פה חדשנות באגירה, בוודאי שצריך חדשנות באיך למנף את הרשת. אנחנו עובדים עם הלקוחות שלנו בעזרת בינה מלאכותית כדי לעשות אופטימזציות. כך שמשקיעים בזה הרבה מאוד עבודה".

ענת ארליך, מומחית קיימות ואנרגיה במקינזי ישראל האם הבעיות הם נחלת הכלל או רק אצלנו?
ארליך: "זה נקודות שכואבות בהרבה מקומות בעולם. שווקים מערביים מתקדמים בארה"ב ובאירופה רואים הרבה פערים בנושא החיבור לרשת. בארה"ב חיבור לרשת ייקח בין שנתיים לחמש שנים לדוגמה. הנושא שרשת אספקה מתקשר גם לנושא הגיאופוליטי, זה גם אתגר. חומרי הגלם מרוכזים בסין, למעלה מ-80%-90% וזה משמעותי. בטח אם מדברים על הקיבולת שרוצים להוסיף בארה"ב, באירופה ובשווקים נוספים. הביקוש יגבר על ההיצע בשנים הקרובות".

יוני, מה מוביל לכך שחלק גודל מהפעילות בצפון אמריקה ובאירופה, כי גם שם יש אתגרים?
"נכון שיש אתגרים בכל מקום. העולם עובר לאנרגיה מתחדשת וגם הכלכלה תומכת בזה. אבל אם משווים את ישראל לעומת העולם אז 10% בישראל הם כבר מאנרגיה מתחדשת, יש מדינות שאפשר למצוא 30-20 אחוז. אנחנו מחפשים שווקים מפותחים מבחינת רגולציה. הפעילות שלנו בארה"ב זה ניסיון של עבודה עם הקרקע, אז אנחנו מחפשים את המקומות האלה. במדינות שהם כמעט לפני פריצה, למשל בחלק המזרחי של אירופה, גם עליהם אנחנו מסתכלים. אנחנו מחפשים שווקים שיועדים לעבוד שם - שווקים מערביים". 

אפריקה, סעודיה וסין - לאן צועד העולם?

מכאן עבר הדיון לעסוק בהשקעות באנרגיה מסביב לעולם, ולפערים בין ישראל למדינות אחרות. "הרבה פעמים ההחלטה היכן להשקיע קשורה לשאלה מה נמצא באותן מדינות יעד", אמרה מנהלת חדשנות אסטרטגית במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. "באפריקה יש הכי פחות צורך באנרגיה, אבל גם שם יש אנרגיה להפיק וצורך בה. השקענו השנה בחווה הסולארית הכי גדולה באפריקה שאמורה לספק אנרגיה לשלוש מדינות שונות וכמובן לדאטה סנטר שלנו שם. השקענו גם בקרן סינגפורית שמפתחת אנרגיה למפעלי השבבים שלנו במזרח אסיה ושם יש צורך בהמון אנרגיה ירוקה ושם אנחנו עושים פרויקטים כדי להכין את הגריד לייצור האנרגיה. כך שאנחנו מסתכלים על העולם ובוחרים את המקומות להשקיע על פי כל מיני קריטריונים".

הייצור בישראל של אנרגיה ירוקה הוא בעיקר בסולאר. האם בעולם רוצים לייצר מיקס יותר מגוון שלהשקעות באנרגיה מתחדשת?
ארליך: "זה מאוד תלוי בשוק ובפוטנציאל שלו, בין אם יש באותו אזור שמש, רוח או אפשרויות אחרות. ישראל היא מדינה מתאימה לסולאר אבל מוגבלת. בטווח הרחוק, עד 2050, מדברים גם בתחזיות הפחות אופטימיות על 70% מהחשמל בעולם שיגיע מאנרגיה ירוקה, למעלה מחצי מזה אנרגיה סולארית. בארה"ב צופים שבעוד 10 שנים, אחרי כניסת רגולציית ה-IRA כ-50%-60% יהיו אנרגיות מתחדשות ושם מדובר גם על אנרגיה סולארית וגם אנרגיית רוח מהיבשה. במזרח התיכון ישראל היום מובילה באזור, אבל רואים את השכנים שלנו כמו סעודיה והאמירויות שקובעים כיום יעדים ושם באופן מובהק אנרגיה סולארית תהיה מובילה. השוק הכי גדול בתחום יהיה סין, אבל רואים שם פחות השקעות, ספציפית בשנה-שנתיים האחרונות בעקבות עליית הריבית והמצב הסוציואקונומי. אבל זה לא אומר שבטווח הרחוק יותר זה לא יקרה".

ערב הסעודית היא שאפתנית בתחום האנרגיה הסולארית. האם זה נכון גם בתחום המימן הירוק?
ארליך: "מאוד. נכון שאין להם היום אנרגיה ירוקה אבל אם מסתכלים על עוד עשור מדברים על למעלה מ-50%. אם מסתכלים בעולם מבחינה טכנולוגית, רוב ההשקעות הן באנרגיה סולארית ורוח אבל גם במימן ירוק. כיום מדברים על מדינות שיש להן המון פוטנציאל למימן ירוק, וצ'ילה מובילה בעניין, אך גם אירופה וארה"ב. הרגולציה בארה"ב כבר היום תומכת בפיתוח המימן הירוק ויש מפעלים שמוקמים כדי לייצר רכיבים לטובת זאת בסקייל (בהיקף) גדול. גם התמיכה וגם הסקייל הגדול וההתקדמות הטכנולוגית יאפשרו את ההתפתחות של התחום הזה. יש פה קהילה גדולה ותוססת שמסתכלת על עולמות של מימן, סולאר ואחסון אנרגיה, כך שיש המון הזדמנויות".

*** גילוי מלא: האירוע בשיתוף דוראל ובהשתתפות הרצוג פוקס נאמן ומקורות