הרישום בטאבו לא הושלם, ולמרות זאת עסקת המתנה הוכרה

אם ושניים מבניה התנגדו להעברת זכויות בנכס שקיבלה אחותם מאביה, ולא נרשם בטאבו • מדוע אישר ביהמ"ש את העברת הנכס לבעלות הבת?

סכסוך משפחתי שהיגע לתביעה / צילום: Shutterstock
סכסוך משפחתי שהיגע לתביעה / צילום: Shutterstock

הכותבים הם השותפים המייסדים במשרד עורכי הדין "הופמן & פרידנברג" המתמחה בענייני משפחה וירושה

בת שקיבלה במתנה מאביה את מלוא זכויותיו בנכס מקרקעין (תובעת), לא פעלה להשלים את הדרישות הטכניות לצורך סיום רישום הבעלות על שמה, ובינתיים חלפו שנים רבות, והאב הלך לעולמו. כאשר פנתה הבת לסיועו של בית המשפט כדי להשלים את העברת הזכויות, אמה ושניים מאחיה התנגדו בטענות שונות (נתבעים).

ישראל קנדה כבר מכרה שתי דירות בשדה דב במחיר שגבוה מ-20 מיליון שקל
אחרי חודש חלש במיוחד: התיאבון למשכנתאות מתחיל להתאושש?  

השופט ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בחן את כל טענותיהם, דחה אותן אחת לאחת, תוך שחייב אותם בהוצאות משפט משמעותיות וקבע כי במקרים מסוימים ניתן יהיה לקבוע שמדובר בהעברת זכויות שהושלמה, אפילו שהחוק מחייב את עדכון הרישום.

עובדות המקרה: בשנת 1996, כ־15 שנה לפני שנפטר, חתם אדם על כל המסמכים שנדרשו לצורך העברת מלוא זכויותיו בנכס מקרקעין לאחת מבנותיו. כלל הדיווחים והתשלומים בגין העברת הזכויות בוצעו כחוק, אולם הבעלות בפועל לא נרשמה בלשכת רישום המקרקעין ("טאבו").

הצהרות הנתבעים

רק מספר שנים לאחר פטירתו של המנוח פנתה הבת לטפל בהסדרת הרישום, ולאחר שנדחתה מטעמים טכניים, היא פנתה לבית המשפט - שם נתקלה בהתנגדות של אמה ושניים מאחיה להשלמת הרישום (לצד הסכמה של שלושת אחיה האחרים).

ההחלטה: לאחר בחינה מנומקת ומפורטת של כלל הנסיבות, בית המשפט דחה את כל טענות הנתבעים, לרבות טענות לפיהן התביעה הוגשה בחלוף תקופת התיישנות ובשיהוי ניכר, וקבע כי הבת שהגישה את התביעה הייתה והינה בעלת מלוא זכויותיו של המנוח בנכס המקרקעין, והורה לטאבו להשלים את הרישום על שמה.

ההחלטה מבוססת גם על הצהרות שמסרו הנתבעים בהליך אחר שבו תבעה עיריית אשדוד את עיזבון המנוח, ושם הצהירו כי לאבי המשפחה לא היו נכסים במועד פטירתו. לאור האמור, בד־בבד עם קבלת התביעה, בית המשפט חייב את האם ושני האחים המתנגדים בתשלום של 70 אלף שקל בגין ההוצאות המשפטיות שנגרמו לתובעת.

המשמעות: בית המשפט מכיר בזכויות בעלות במקרקעין גם אם לא נרשמו במרשם החוקי, וכל זאת כאשר מוכח כי אכן הועברו הזכויות, והצדדים פעלו על־פי דרישות החוק לדווח ולשלם לרשויות המס.

כל עוד לא הושלם הרישום החוקי, חתימה על מסמכי עסקת מקרקעין נחשבת כהתחייבות לתת מתנה - פעולה שניתן לתקוף ולהתנגד לה יותר מאשר השלמת הרישום שנחשבת כהעברת בעלות לכל דבר ועניין.

משמעות פסק הדין היא שבמקרים חריגים, כאשר מוכח כי הרישום החוקי לא הושלם בצורה מסודרת מטעמים טכניים בלבד, ניתן יהיה לראות בהעברת הזכויות כעסקה שהושלמה.

תמ"ש (ת"א) 37280־02־20