התקפת חמאס שמה קץ להסכמה עדינה בין רוסיה וישראל

במשך שנים ניהל ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו את מה שהוא כינה מערכת יחסים "מורכבת" עם הקרמלין, תוך שמירה על יחסים לבביים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, המבודד יותר ויותר.

● משפחתו של ראש ממשלת סקוטלנד תקועה בעזה והופכת לבעיית הסברה בינלאומית 
● פרשנות | רציתם "שאמריקה תתעסק בענייניה"? המלחמה הזאת מזכירה מה המצב באמת 

אפילו הפלישה של רוסיה לאוקראינה ויחסיה המתחממים עם היריבה המושבעת של ישראל, איראן, לא הצליחו לבטל את שיתוף הפעולה. המנהיגים שמרו על קשר טלפוני, ונתניהו הכריז על גישה נייטרלית לגבי המלחמה באוקראינה, וסרב להעביר סיוע קטלני או מערכות הגנה אווירית לקייב, למרות הלחץ המערבי.

כעת, לאחר המתקפה הקטלנית של חמאס הנתמכים על ידי איראן על ישראל, נראה שהשיחות פסקו. פוטין הוא אחד ממנהיגי העולם הגדולים הבודדים שלא התקשרו לנתניהו להביע תנחומים על יותר מ-1,300 הישראלים שנהרגו על ידי חמאס במתקפה.

"פוטין ונתניהו נהגו לתקשר לעתים קרובות", אמרה ורה מיכלין, פקידה לשעבר במועצה לביטחון לאומי של ישראל וכיום דירקטורית חינוך בסימפודיום, צוות חשיבה בבריטניה. "השתיקה הנוכחית בהחלט מעידה על הגישה הרוסית הרחבה יותר".

סיום ההבנה בין רוסיה לישראל מדגיש שינוי עמוק יותר שמתחולל בתפקידה של רוסיה במזרח התיכון מאז פתח פוטין במלחמתו באוקראינה. כשהיא מחפשת אחר נשק ותמיכה בין-לאומית כדי להמשיך את הפלישה הבלתי מאורגנת שלה לאוקראינה, רוסיה שינתה את מערכת היחסים שלה עם איראן, שבעבר היתה זהירה ומאוזנת, תוך חיזוק הקשרים עם מדינות ערב כמו מצרים, עיראק, ואיחוד האמירויות הערביות.

מוסקבה נתפסת כעת כמי שמניחה את היסודות ליחסים אסטרטגיים עם הרפובליקה האסלאמית, שסיפקה אלפי מל"טים מתאבדים מדגם שאהד שבהם השתמשה מוסקבה מאז הפלישה לאוקראינה כדי לפגוע ולהרוס את תשתית הכוח של שכנתה, ואשר מספקת כעת רכיבים למוסקבה על מנת להרכיב את המל"טים בתוך רוסיה. רוסיה, בתורה, מסרה מטוסי אימון מסוג יאק-130 לחיל האוויר של איראן ושוקלת עסקה למכירת מטוסי קרב סילון מסוג סו-35 לאיראן, מה שעלול לשנות את מאזן הכוחות האוויריים במזרח התיכון.

רוסיה ואיראן נסוגו לאותה פינה

במשך שנים טיפחו רוסיה ואיראן קשרים זו עם זו, אך היחסים נזרעו בחוסר אמון מכיוון שכל צד השתעשע גם ביחסים טובים יותר עם המערב. כעת שני הצדדים איבדו את חסדי המערב והם נסוגים לאותה פינה, אומרים אנליסטים.

"רוסיה מחפשת שותף שיכול לספק נשק, אבל הקרבה שלה לאיראן מונעת גם על ידי סנטימנט אנטי-מערבי רחב יותר", אמר ניקולאי קוז'אנוב, מומחה ליחסי רוסיה-איראן באוניברסיטת קטאר.

הברית כוללת כעת את חמאס שבחסות איראן, ביצעו את הטבח באזרחי ישראל. במהלך השנה האחרונה, לפחות שתי משלחות בדרג גבוה טסו למוסקבה לקיים שיחות.

במהלך סוף השבוע, חמאס הוציאו הודעה בערוץ הטלגרם שלהם בה שיבחו את עמדתו של פוטין בנוגע לאלימות הגוברת.

"אנו בתנועת ההתנגדות האסלאמית (חמאס) מעריכים את עמדתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לגבי התוקפנות הציונית המתמשכת נגד עמנו ודחייתו את המצור על עזה", נכתב בהודעה.

רוסיה לא גינתה את התקיפה של חמאס. אנדריי גורולב, חבר פרלמנט רוסי וחבר ועדת ההגנה של רוסיה, ציין את היעילות של חמאס בהתגברות על ההגנות הישראליות וכתב בערוץ הטלגרם שלו שכוחות רוסים יכולים ללמוד מהשיטות שלהם ומהתגובה הישראלית.

"מי בת ברית של ישראל? ארצות הברית של אמריקה", כתב מר גורולב. "עם מי איראן והעולם המוסלמי הסובב אותה בעלי ברית? איתנו".

המלחמה בישראל היא הסחת דעת מהמלחמה באוקראינה

הקשרים ההדוקים יותר של מוסקבה עם איראן, כמו גם מאמציה לבנות קשרים חזקים יותר עם שכנותיה הערביות של ישראל, הם במובנים רבים חזרה לעמדת ברה"מ במלחמה הקרה כלפי ישראל. באותה תקופה, רצונה של ברה"מ להקשות על ארה"ב ובריתותיה ולשמור על נוכחות והשפעה על הכלכלות העניות בעולם, הוביל אותה לחמש את האויבים הגדולים של ישראל, מה שהוביל למלחמת ששת הימים ב-1967 ולמלחמת יום הכיפורים, שש שנים מאוחר יותר.

רוסיה תומכת במדינה פלסטינית המבוססת על גבול 1967 של ישראל עם בירה במזרח ירושלים.

לקרמלין יש בינתיים סיבות פנימיות לברך על מלחמה רחוקה יותר מגבולות רוסיה. עם הבחירות לנשיאות רוסיה המתוכננות למרץ, הקרמלין חיפש הסחה מהמלחמה באוקראינה. פוטין שמר לעתים קרובות על אחיזתו בת ה-23 שנים ברוסיה באמצעות כלי תקשורת ממשלתיים כדי להסיט את תשומת הלב הציבורית מנושאים מקומיים ולמקד אותה באי-סדר בחו"ל.

האסטרטגיה הזו הפכה קשה יותר לתחזוק אחרי ההרס הצבאי באוקראינה, שהקרמלין תכנן כמבצע צבאי קצר, אך הפך למלחמה ארוכה ומתמשכת.

מאז סוף השבוע האחרון, מלחמתה של רוסיה באוקראינה נמחקה משערי העיתונים ברחבי העולם וגם בתוך רוסיה, שם כלי תקשורת ממלכתיים עברו מהמלחמה באוקראינה לישראל ולעזה.

בכירים רוסיים מציינים שהם רואים יתרונות נוספים בחודשים הקרובים, ורואים בהתפרצות הסכסוך מכה למוניטין של ארה"ב, וטוענים שוושינגטון חייבת כעת להעריך מחדש עד כמה היא יכולה להמשיך לסייע לאוקראינה כדי להדוף את החיילים הרוסים בזמן שהיא מסייעת גם לישראל.

"זו הייתה התגובה הראשונה, והספונטנית שהייתה לרוסיה - הסכסוך הזה טוב עבורם, הוא מוריד מהם לחץ בכמה דרכים", אמר מיכלין.

פוטין, בהערותיו הראשונות על התקפות חמאס בתחילת השבוע האחרון, ביקר בחריפות את ארה"ב, וכינה את ההתקפות "דוגמה מובהקת לכישלון מדיניות ארה"ב במזרח התיכון", שמעולם לא הגנה על האינטרסים של הפלסטינים במסגרת שיחות שלום. ביום שישי הוא אמר שלישראל יש זכות להגן על עצמה מפני התקפות של חמאס, אך דחק בשיחות שלום שיובילו להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.

במוסקבה מאשימים את וושינגטון במצב

שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב האשים גם את ארה"ב במונופול על שלום כושל בין ישראלים לפלסטינים. ימים לאחר הטבח הוא נפגש עם ראש הליגה הערבית אחמד אבו אל-רייט, והשניים קראו להפסקת אש מיידית ולשיחות בגיבוי בינלאומי.

"חלק גדול מבני ארצנו חיים בישראל", אמר לברוב לאחר השיחות. "אנחנו מודאגים מגורלם במצב הנוכחי ועושים הכל כדי לברר אם יש ביניהם אנשים שזקוקים לעזרה".

זמן קצר לאחר תחילת הלחימה בסוף השבוע שעבר, נשיא רוסיה לשעבר, דמיטרי מדבדב, כינה את התפרצות הסכסוך גמול לארה"ב על שמיקדה את משאביה הכלכליים ואת תשומת הלב שלה בערעור רוסיה, במקום להקדיש מאמצים לתיווך שלום בין ישראלים לפלסטינים. מוסקבה גם האשימה בכל תוקף את ארה"ב בכך שהציתה את פלישתה לאוקראינה על ידי תמיכה וחימוש של משטר נאצי אנטי-רוסי בקייב.

"במקום לעבוד באופן פעיל על הסדר פלסטיני-ישראלי, האדיוטים האלה התעמתו איתנו והתחילו לעזור לניאו-נאצים בכל מיני דרכים, ודחפו את האומות שלנו לסכסוך", כתב מדבדב שעות לאחר שחמאס פתח במתקפה בשבת.

פרשנים בולטים אחרים בקרמלין הביעו שביעות רצון כי הלחימה בישראל פירושה שכעת הגנותיהן של שתי בעלות ברית של ארה"ב יחלשו. התועמלן ומגיש הטלוויזיה של הקרמלין ולדימיר סולוביוב פרסם מחדש כתבה לגבי החלטת ארה"ב בינואר להסיר 300 אלף פגזי ארטילריה אמריקאים בקוטר 155 מילימטרים ממלאי נשק בישראל ולהעבירם לצבא האוקראיני. בכתבה נכתב כי כעת לישראל אין "פוליסת ביטוח".

התקשורת הממלכתית סיקרה גם הפגנות פרו-פלסטיניות בלונדון ובניו יורק, שבהן פרצו עימותים עם המשטרה.

תומס גרהם, עמית כבוד במועצה ליחסי חוץ, אמר כי ככל הנראה התקשורת הממלכתית הרוסית תסתער על כל התפתחות דרמטית בישראל או במקומות אחרים שיהוו הסחת דעת לבעיות הפנימיות של רוסיה.