נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן הגיע לביקור חסר תקדים בישראל בשעת מלחמה, ונפגש במהלכו בין השאר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. בנאום המסכם של ביקורו הבטיח ביידן כי יבקש מהקונגרס לאשר "העברת סיוע חסר תקדים לישראל". על פי דיווח ב"ניו יורק טיימס", ישראל ביקשה מארה"ב סיוע חירום בסך 10 מיליארד דולר.
● ראיון | "חשש עמוק לגורלנו": המומחה שמסביר למה האמריקאים מודאגים ומה הסיבה שביידן הגיע לישראל
● האנליסט שמעריך: זה התרחיש הסביר ביותר להתפתחות המלחמה
הצעה זו צריכה לעבור את אישור הקונגרס ועל פי הדיווח היא תובא כמקשה אחת עם סיוע נוסף לאוקראינה. המידע שנחשף עד כה משאיר הרבה שאלות פתוחות - האם מדובר בסיוע צבאי בלבד או גם סיוע כלכלי אזרחי; ככל שמדובר בסיוע צבאי - האם הוא כולל כסף או אמצעי לחימה ספציפיים, ומה טווח הזמן המדובר לאספקה - האם באופן מיידי או על מנת לשקם את המלאים; וכמו כן, מה בדבר הציוד שהובא לישראל מפרוץ המלחמה?
כך או כך מדובר בסכום גבוה למדי - שווה ערך לשלוש שנים של סיוע ביטחוני אמריקאי שוטף, שמקביל על פי הערכות לכמחצית מתקציב הביטחון הישראלי. במהלך השנים הוענק סיוע אמריקאי גם מעבר לחוזה השוטף, אך מומחים מסבירים שסכום כזה גדול לא נראה כאן זה הרבה זמן, אולי מאז מלחמת יום הכיפורים.
התקדים
ד"ר ששון חדד, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי ששימש כיועץ הכספי לרמטכ"ל בשנים 2014־2017, הסביר במאמר משנת 2021 כי ישראל קיבלה את סיוע החוץ המצטבר הגדול ביותר שניתן על ידי ארצות הברית מאז מלחמת העולם השנייה. זאת כאשר מאז הקמת מדינת ישראל ועד לשנת 2019 הסיוע עמד על כ־135 מיליארד דולר - 100 מיליארד שקל מתוכם ניתן כסיוע ביטחוני.
הסיוע עד לשנת 1973 כלל הלוואות ומאז 1984 הוא כולל מענקים בלבד. מאז שנת 1999 הסיוע הכלכלי מעוגן בהסכמים לעשור קדימה, והסיוע האזרחי הופחת בהדרגה עד שבוטל.
בשנת 2016 נחתם ההסכם האחרון המסתכם לכ־38 מיליארד דולר לעשור (2019־2028), והוא סימן מגמת עלייה מההסכם הקודם. מענק הסיוע השנתי עומד על 3.3 מיליארד דולר ונוסף אליהם 500 מיליון דולר למימון התכנית אמריקאית - ישראלית להגנה מפני טילים, כשישראל משקיעה בה סכום מקביל.
ד"ר ששון ציין בשיחה עם גלובס שהסיוע האמריקאי בדמות הרכבת האווירית ביום כיפור היה הנרחב ביותר שישראל קיבלה, וכי כאשר שירת בתפקיד היועץ הכספי לרמטכ"ל בתקופת מבצע צוק איתן, סיוע מיוחד ניתן בהיקפים מצומצמים הרבה יותר.
תוכן הרכש
"את הרכש למעשה מבצעים בארה"ב", מסביר מוטי בסר, לשעבר היועץ הכלכלי של הרמטכ"ל (1997־2000). "מענק כזה של 10 מיליארד דולר פורסים לכמה שנים ומתאימים לעסקאות. זה סכום שיאפשר לרכוש מטוסי קרב ואולי גם מטוסי תדלוק, אבל צריך להיות מאוד זהירים בניצולו.
"בעבר, הצבא רצה לחסוך שקלים על ידי כך שניצל את הסיוע הדולרי גם כדי לרכוש לואו־טק כמו מדים ונעליים וכדומה, וכך פגע בתעשייה מקומית שנמצאת בעיקר באזורי פיתוח. אני מניח שהשתחררו מהעניין הזה אבל לפעמים כשיש מצוקה מנסים להשאיר כמה שיותר שקלים לתשלומי שכר ורכישות בתעשייה לדברים חיוניים, ומשתמשים בכספי הסיוע הדולריים לרכש לואו טק".
לגבי תוכן הרכש בסר מסביר כי הוא תלוי במה שהישראלים יבקשו, "עסקאות מטוסים הן תמיד עסקאות שמתפרסות על פני כמה שנים בגלל קצב הייצור, ולכן סביר שהרכש יתפרס על פני חמש שנים. והאם האמריקאים מתחלקים גם בטילי כיפת ברזל? ירינו כמה אלפי טילים ששווים לכמה מאות מליוני דולרים".
המומחים שאיתם שוחחנו מסבירים כי בהסכמים קודמים האמריקאים לא הכתיבו את הרכש הישראלי, אולם יתכנו הגבלות שונות. כך למשל, בגלל שמרבית כספי הסיוע הם בדולרים, נוצר עיוות כלכלי בהעדפות הישראליות שהובילו את האמריקאים להגביל רכישת מזון, בינוי ולאחרונה גם רכש של דלק.
בדיווח נוסף של הניו יורק טיימס נכתב שהסנאטור צ'אק שומר אמר כי החבילה שהחל לדון בה עם ישראל כוללת מיירטי כיפת ברזל, פגזים של 155 מילימטרים ופצצות מונחות מדויקות.
המשמעות הכלכלית
דוד מילגרום, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר מציין שסיוע אמריקאי הוא לא דבר חריג, "היו ערבויות כשהמדינה התקשתה לגייס הלוואות במטבע חוץ, למרות חיכוכים עם ממשלת שמיר בזמנו. סיוע מהותי יותר ניתן ב־1985 עם תכנית הייצוב שהאמריקאים היו מאוד מעורבים בגיבושה. מבחינת סיוע כלכלי צבאי - אני לא זוכר שהיה משהו כזה".
לדברי מילגרם, "זה נחשב הרבה כסף במונחי תקציב. מדובר על כ־40 מיליארד שקל, כשכל תקציב הביטחון הוא 80 מיליארד במטבע ישראלי. מדובר על עשרות אחוזים מתקציב הביטחון. מנגד, הכלכלה האמריקאית גדולה מהישראלית בעשרות מונים ולמיטב הבנתי האמריקאים רצו להניק לא פחות ממה שהישראלים ביקשו לינוק. הבינו שצריך להיות כאן סיוע כי זה מצב מיוחד וצריך לחדש מלאים. זה אינטרס אמריקאי שנצליח מול החמאס, ולא נראה שצריך להפעיל שתדלנות כפי שהיה במקרים אחרים".
גם הפרופ' אסטבן קלור מהפקולטה לכלכלה באוניברסיטה העברית ועמית מחקר ב־INSS לא זוכר סכום סיוע כה גדול מאז מלחמת יום הכיפורים. "למבצעים צבאיים ב־20 השנה האחרונות לא היה נחוץ סיוע כזה כי לאירועים הביטחוניים לא היו השפעות משמעותיות על הכלכלה. לצוק איתן שהיה משמעותי הייתה השפעה קצרת טווח אבל המלחמה הנוכחית היא אירוע כלכלי בסדר גודל אחר: רואים ירידות בהשקעות שספק אם יחזרו, גיוס המילואים נרחב ואנחנו לא יודעים כמה זמן תמשך המלחמה והאם תסלים לחזיתות נוספות. לכן, גם אם הסיוע הוא רק ביטחוני ולא אזרחי הוא יוכל לסייע להפנות מקורות תקציביים לצרכים אחרים".
התעשייה הישראלית
השלכות הסיוע האמריקאי על התעשייה הביטחונית בישראל הן סוגיה קריטית. במאמרו ד"ר ששון מסביר כי לתעשייה יש יתרונות גדולים מהרכש בארה"ב במסגרת כספי סיוע ביטחוני, אלו באים לידי ביטוי ברכש גומלין המסוכם בעסקאות. יתכן שגם כספי הרכש הזה שאותו ישראל ביקשה יהיה נתון למשא ומתן דומה. התעשיות הביטחוניות אמנם נהנו בשנים האחרונות מכך שרבע מכספי הסיוע האמריקאים ניתן להמרה לשקלים ולרכישת טכנולוגיות בפיתוח ישראלי, אך עד לשנת 2028 תצומצם יכולת ההמרה הזו לחלוטין.
דוד מילגרום מסביר שיש שיתופי פעולה של התעשיות הישראלית והאמריקאית. "ההזמנה יוצאת לחברה האמריקאית אבל גם החברה הישראלית מרוויחה מזה, כך שהיא משולבת אבל לא באופן מלא", הוא מסביר. בסר סבור כי התעשייה הביטחונית לא תפגע לנוכח הסכמות על רכש גומלין.
ניהול הכסף ופיקוח
למעשה, עיקר הניהול והפיקוח מבוצע על ידי האמריקאים. בסר מסביר כי "התקציב מנוהל בנפרד ולא יתערבב בסיוע הביטחוני הכללי שישראל מקבלת. הוא נבנה על ידי שלוחה של משרד הביטחון בארה"ב ותהליך האישור הוא חצי מדיני כי בעצם מי שמאשר הוא הקונגרס. למעשה, מערכת הביטחון יושבת עם הממשל ובונה בדיוק את התכנים של בקשת הסיוע, ומגיעים ביחד שלובי זרוע לקונגרס, כי היו שנים שישראל הלכה ישירות לקונגרס וזה יצר חוצץ מול הממשל".
לדבריו, גם לאחר אישור התקציב הוא מפוקח על ידי וועדות הקונגרס במסגרת סגורה ומדווחת. "התשלום מתבצע על ידי הפנטגון ישירות לחברות. אנחנו מסכמים את תזרים המזומנים, יש אבני דרך ואז מועבר הכסף ישירות".
בסר מסביר כי למשרד החוץ האמריקני תקציב ייעודי לסיוע ביטחוני "הם יודעים גם לצבוע כסף לסיוע מיוחד, המערכות שם מאוד מיומנות בזה וכל סיוע מיוחד כזה מחויב באישור הקונגרס. בתדמית, הרפובליקאים נחשבו כיותר תומכי ישראל, אבל אירוע כזה שבו ממשל דמוקרטי מעמיד סיוע לישראל, לא רואה שתהיה בעיה לאשרו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
