השקל פוחת בחסות החלטות חברות הדירוג. האם בנק ישראל יחזיר את האמון?

המלחמה ממשיכה להשפיע על שוק המט"ח, ושער החליפין של הדולר עולה ל-4.05 שקלים למטבע. היום הוא אף קפץ ל-4.06 אך ירד לאחר זמן קצר. מתחילת השבוע פחת השקל אל מול הדולר ב-2.2%. מתחילת החודש פחת ביותר מ-6%.

הפיחות בשקל היה צפוי להיות חד יותר, זאת לולא התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח והכרזתו שיקצה 30 מיליארד דולר - מספר עצום, המהווה כ-15% מסך יתרות בנק ישראל - כאשר מטרת הבנק היא להביא לאיזון השוק ומיתון הפיחות הצפוי כתוצאה מהמלחמה.

הפיחות המתמשך בשקל מתחילת המלחמה, (לפני מתקפת הפתע של חמאס עמד שער הדולר על 3.85 שקלים) ממחישים את חוסר הוודאות בשווקים ואת החשש כי המלחמה הנוכחית תהיה אירוע ארוך שיפגע קשות במשק הישראלי.

חלק מהסיבות לפיחות בשקל, למרות מאמצי בנק ישראל לאיזון המשק, הן חברות דירוג האשראי, אשר שתיים מתוך שלוש החברות המדרגות את ישראל, חברת פיץ' וחברת מודי'ס, שמו את ישראל ב'רשימה שחורה' ותחח מעקב להורדת דירוג, זאת בעקבות המלחמה והצפי להגדלה משמעותית בגירעון של מדינת ישראל.

האחרונה פרסמה אתמול את החלטתה ובפרסום לתקשורת ממשרד האוצר נכתב כי: "החברה תתמקד במשכו ובהיקפו של העימות הצבאי, ותבחן את השפעתו על מוסדות המדינה, ואפקטיביות המדיניות בפרט, הקופה הציבורית והמשק בכללותו". שתי החברות, יש לציין, עדיין לא הורידו את הריבית. במידה והדבר יתרחש, השוק יצפה לפיחות נוסף בשקל.

באמצע השבוע התבטא בנק ישראל בדבר האפשרות שיוריד את הריבית במטרה לעודד את הכלכלה המדשדשת לאחר הירידה בצריכה במשק. עם זאת, בנק ישראל הדגיש שמטרתו העיקרית בעת זו היא מיתון הפיחות בשקל, והוא ידאג לכך ששאר הכלים המוניטריים ברשותו לא יסכלו את מאמציו בשוק המט"ח. עוד הדגישו בבנק ישראל, ובפרט הנגיד עצמו, פרופ' אמיר ירון, שאמר בתחילת השבוע כי "הסיכון המרכזי לאינפלציה בתשעת החודשים האחרונים, וכעת ביתר שאת, הוא הפיחות של השקל".

כך, הפיחות של השקל נמצא במרכז מבחינת המערכת הכלכלית הבכירה, והמדיניות המערכת הכלכלית, פיסקלית ומוניטרית כאחד, תצטרך להתמודד ולוודא שכלכלת ישראל תתאושש מהמכה הכלכלית שתנבע מהמלחמה.

רונן מנחם, כלכלן ראשי בבנק מזרחי טפחות, מוסר כי "מלחמה משתקפת מהר וחזק בשוק המט"ח ואכן שער השקל חלף והתבסס מעל קידומת 4. אך בנק ישראל הקדים רפואה למכה והודות ליתרות המט"ח הגדולות שלו יוכל לרכוש שקלים ולבלום תנודתיות/פיחות יתר של השקל בהתאם לשיקוליו. מדיניות זו תוכל לעזור לו להוריד ריבית, אם יחפוץ, תוך מיתון ההשפעות שתהיינה לכך על שער החליפין".

מנחם מדגיש את הגירעון הצפוי לגדול ולהשפיע על הכלכלה. הוא מציין כי בנק ישראל הוא הגורם האמין שעליו יסתמך השוק, "כולם יחכו לתחזית הכלכלית של הנגיד ביום שני הקרוב, וכמו כן לנאומו, שבו הוא כנראה יציין את הכיוון שאליו הולכת הכלכלה".