המדדים שצנחו ב-15% והענף שעשוי להתחזק: כך יושפעו חברות בת"א מהמלחמה

מדי יום מצטרפות עוד ועוד חברות ציבוריות המדווחות על השפעותיה השליליות של מלחמת "חרבות ברזל" על עסקיהן • שוק ההון חתך עשרות אחוזים משווי המניות של חברות הפועלות בתחומי התעופה והתיירות, הנדל"ן, האנרגיה והפיננסים, שנתפסות כנפגעות מרכזיות מהמלחמה - בעוד שמניות רשתות המזון ירדו במתינות

השפעת המלחמה על חברות הנסחרות בבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס, עיצוב: טלי בוגדנובסקי
השפעת המלחמה על חברות הנסחרות בבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בתוך השבוע השלישי למלחמה בעזה, מצטרפות מדי יום עוד חברות ציבוריות שמדווחות על השפעותיה השליליות. לצד חברות מתחומי התעופה והתיירות, רשתות אופנה ומוצרים לבית ומפעלי תעשייה שסופגים פגיעה בעסקיהם, מסמן שוק ההון גם את חברות הנדל"ן (בדגש על חברות הבנייה למגורים), האשראי החוץ־בנקאי והאנרגיה כנפגעים מרכזיים של הלחימה, שסופה אינו נראה באופק. מדובר בפגיעה רוחבית המשתקפת בירידה של 11% במדד ת"א 35 מתחילת הלחימה, לצד ירידות חריפות יותר במדדים הענפיים המובילים.

אלו הם המגזרים המרכזיים בבורסה בתל אביב שצפויים להיות מושפעים מהמלחמה (על מניות הבנקים - ראו כתבה נפרדת)

בצל המלחמה: סוכנות S&P הורידה את תחזית הדירוג של ישראל לשלילית 
בגלל המלחמה: פיץ' מציבה את דירוג האשראי של ישראל תחת "מעקב שלילי"
חברת הדירוג מודי'ס: נערוך בחינה מחודשת של הדירוג של ישראל

נדל"ן

האתרים ומשרדי המכירות ריקים

משרדי המכירות של חברות הנדל"ן שוממים מתחילת המלחמה בעזה, כאשר במקביל הופסקה הגעת פועלים לאתרי הבנייה. בבנק ישראל ציינו השבוע כי "היקף הפעילות בשוק הדיור מוסיף להתמתן וישנם קשיים בפעילות ענף הבנייה בטווח הקצר, בשל המלחמה". מדד ת"א בנייה הכולל חלק נכבד מחברות המגורים בישראל כבר נפל ב־15% מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".

בסקירה מיוחדת שהכינה חברת מידרוג לבחינת השלכות המערכה, נכתב כי עליית הריבית שקדמה למלחמה "הגבירה במידה משמעותית את הלחץ הפיננסי על חברות נדל"ן למגורים, והגבילה את נגישותן למקורות מימון, בהשוואה לשנים הקודמות שבהן נהנו החברות מהיצע מימון נדיב וזול".

בנייה / צילום: שלומי יוסף
 בנייה / צילום: שלומי יוסף

להערכת מידרוג, "מנפיקים המאופיינים במינוף גבוה ובהוצאות מימון תזרימיות כבדות, בעיקר בגין קרקעות, עלולים להציג ירידה חדה ברווחים ואף הפסדים לנוכח ההאטה במכירות, תוך היחלשות באיכות האשראי". בחברת הדירוג ציינו כי "אין ודאות רבה לגבי התפתחות הביקושים בטווח הבינוני, והדבר תלוי בהיקף הלחימה ומשכה, וכן במגמות הריבית, שיעור האבטלה והצמיחה הכלכלית. לאורך זמן, הביקושים לדירות מגורים מושפעים לחיוב מהצמיחה במשקי הבית בישראל, לצד הליכי תכנון ובנייה ארוכים ומורכבים המכבידים על היצע הדירות. אלו צפויים להוביל לשחרור ביקושים שייבלמו בתקופת המלחמה ולאחריה".

באשר לתחום הנדל"ן המניב, שכולל חברות קניונים ומשרדים כדוגמת עזריאלי ומליסרון, במידרוג ציינו כי בטווח הקצר ההשפעה עליו מתונה, משום שחוזי השכירות ארוכים והסיכונים התפעוליים מתונים. אך האתגרים עתידים לצוץ בטווח הזמן של השנה־שנתיים הקרובות, בשיווק נכסים חדשים.

אחת החברות המושפעות בעקיפין מהנעשה בענף הנדל"ן היא חמת, העוסקת בייצור ושיווק מוצרים לענף הבנייה ולשוק הדיור. החברה הודיעה כי מאז פרוץ המלחמה הצטמצמה פעילותה, כאשר פעילות מטבחי זיו שבבעלותה, שמפעלה ממוקם בשדרות, הופסקה. החברה מצמצמת ימי עבודה ושולחת חלק מהעובדים לחופשה או לחל"ת. מניית חמת ירדה באוקטובר ב־12%.

 

אנרגיה

הזרמת הגז מתמר הופסקה, חשש לגבי לוויתן

ענף האנרגיה גם הוא אחד מהנפגעים הבולטים מהמלחמה. משרד האנרגיה הורה בסמוך לתחילת המערכה על הפסקת הזרמת הגז ממאגר תמר, הנמצא לא רחוק מאשקלון, ולכן סמוך יחסית לרצועת עזה. בסקירה של בית ההשקעות אי.בי.אי נכתב כי צעד זה הוביל להסטת הביקושים למאגר הגז לוויתן, שנמצא כעת בתפוקה מירבית. לפי אי.בי.אי, המדינה צפויה לפצות את השותפות במאגר תמר על אובדן ההכנסות בשל ימי הלחימה בעתיד. עם זאת הם מעלים חשש לגבי עתיד הזרמת הגז גם מלוויתן, במקרה של התרחבות המלחמה לגזרה הצפונית.

מדד ת"א נפט וגז צלל ב־15% מאז פרוץ המלחמה כשסיבה נוספת לירידות בו היא החשש להשלמת העסקה למכירת 50% מהשותפות ניו־מד אנרג'י (ראו כתבה נפרדת).

אשראי חוץ־בנקאי

שחיקה בגישה למימון וקשיי לווים

סקטור אחר שרשם ירידות חדות מתחילת המלחמה הוא ענף הפיננסים בבורסה, הכולל מניות בנקים, חברות ביטוח, בתי השקעות וכן חברות אשראי חוץ־בנקאי - המגזר החבוט ביותר מבין אלו. מתחילת אוקטובר צללו חלק מהמניות הבולטות בתחום בעשרות אחוזים. החברות הפועלות בענף החוץ־בנקאי מעמידות אשראי לגופים המתקשים לקבל מימון מהבנקים בימים שבשגרה, לכן הן צפויות להתקשות עוד יותר מהרגיל בגביית החוב מלקוחותיהן, בעקבות המלחמה שמכבידה על אותם לווים.

כך למשל, מניית אס.אר אקורד שבשליטת עדי צים, הפועלת בתחום נכיון הצ'קים למגוון עסקים, איבדה כשליש משווייה בחודש האחרון. מניית יעקב פיננסים שבשליטת שאול נאוי, הפועלת באופן דומה, נסוגה ב־27% באוקטובר. הירידות במניה הן למרות ששאול נאוי נחשב לאחד הגורמים הוותיקים והמוערכים בענף וכמי שפועל בסולידיות מרבית במתן האשראי. מניות חברה אחרת בענף, מלרן פרויקטים, המתמקדת בלווים המשתייכים למגזר הערבי בישראל, צנחה בכ־20% בחודש האחרון, והאג"ח שלה נסחרות בתשואה של קרוב ל־30%.

"בתקופות של לחימה, כשהמשק נכנס לאיזשהו זעזוע, ברור שהעולמות הפיננסיים חוטפים", אומר לירן לובלין, מנהל מחלקת המחקר באי.בי.אי. "במובן הזה האשראי החוץ־בנקאי הוא 'קו ראשון', עוד לפני הבנקים, כי הוא זה שמממן את האשראי שהבנקים לא יכולים לממן".

במידרוג ציינו כי הפגיעה באיכות הנכסים של הענף החוץ־בנקאי "צפויה להחמיר משמעותית ככל שהמלחמה תימשך. סיכון הנזילות ושחיקה בנגישות למקורות מימון כתוצאה מנגישות נמוכה לשוק ההון, שכיח יותר בקרב חברות קטנות ובינוניות בענף המימון החוץ־בנקאי, אשר איגרות החוב שלהן נסחרות לרוב בתשואה דו־ספרתית, כך שלמעשה שוק ההון פחות נגיש לחברות אלו".

כתוצאה מכך, אומרים שם כי "חלה פגיעה בנזילות שלהן, המעלה את הסיכון למחזור החוב של חברות אלו ופוגעת בגמישותן העסקית והפיננסית כאחד. כדי להתמודד עם סיכון מחזור החוב, חלק מהחברות בענף מנזילות, במידה הנחוצה, את תיק האשראי שלהן על מנת לעמוד בהחזרי החוב הקרובים, תוך כדי פגיעה מסוימת בפרופיל העסקי שלהן".

תעשייה ולוגיסטיקה

שיבוש הפעילות הסמוכה לעזה

בין הנפגעות מהמלחמה נמצאות חברת השילוח והלוגיסטיקה אוריין, שבשליטת ובניהול חן למדן, שציינה כי יש לה חוב של 4.9 מיליון שקל מתושב רצועת עזה וחברת חממה סחר, העוסקת במסחר בפירות ומוצרי מזון יבשים, שדיווחה על חוב של לקוחות תושבי הרצועה בסך 1.6 מיליון שקל.

בענפי התעשייה ספגה יצרנית מוצרי הפלסטיק כפרית, מכה קשה במיוחד. עובדים רבים בחברה שמפעלה ממוקם בקיבוץ כפר עזה, בעל השליטה בה, נרצחו או נפגעו בהתקפה הרצחנית.

עוד בין החברות שהמפעלים שלהן ממוקמים בנגב המערבי ונפגעו, או שהפעילות בהם שובשה או הופסקה, נמצאות יצרנית מוצרי הפלסטיק ברם תעשיות וחברת הקנאביס הרפואי אינטרקיור, שלה מתקן מרכזי בקיבוץ ניר עוז. חלק מהמפעלים בשדרות דיווחו לאחרונה על חזרה הדרגתית לפעילות: יצרנית הפלסטיק פלסטופיל, חברת תוספי התזונה טופ גאם, ומפעל הצ'יפס הקפוא תפוגן שבשליטת חברת קרור.

מפעל הצבע של נירלט בקיבוץ ניר עוז ספג פגיעה קשה בשריפה שנבעה מפגיעת טילים מעזה. החברה האם, אינרום, הודיעה לבורסה השבוע כי המדינה העניקה לה באמצעות מס רכוש מקדמה של 100 מיליון שקל, על חשבון הפיצויים בגין הנזקים.

נפגעים מרכזיים

תעופה, תיירות ורשתות אופנה

שני הענפים שמסתמנים כנפגעים הגדולים עד כה הם התיירות והאופנה. שורה ארוכה של חברות המשתייכות לתחום הראשון, דיווחו מיד עם פרוץ המלחמה על פגיעה צפויה בתוצאותיהן ברבעון הרביעי. בהתאם לכך נחתכה מניית אל על ב־28% מתחילת החודש, ישראייר ב-21% איסתא ב־24% וקשרי תעופה בלא פחות מ־40%. לצדן איבדה מניית חברת המלונות פתאל, שמרבית פעילותה באירופה, 18% באוקטובר.

על רקע התרוקנות מרכזי הקניות בישראל בשל המלחמה, הודיעו השבוע בזו אחר זו רשתות האופנה הגדולות על צמצום פעילותן והוצאת אלפי עובדים לחופשה ללא תשלום, בצעד שהזכיר את המהלך שנקטו בתקופת הקורונה. מניית פוקס איבדה 17% מערכה מתחילת החודש, קסטרו צנחה ב־22% וגולף בכ־18%.

סניף של רשת פוקס / צילום: כדיה לוי
 סניף של רשת פוקס / צילום: כדיה לוי

רשתות המזון

ייפגעו פחות בימי המלחמה

בין התחומים הבודדים שלא צפויים להיפגע, ואולי אף יתחזקו כתוצאה מהמלחמה, נמצאות רשתות המזון שנהנות מנהירת לקוחות מתחילת המלחמה מצד הציבור המסתגר בבתים. מניות רשתות כמו רמי לוי, טיב טעם, ויקטורי ושופרסל חוו ירידות חד־ספרתיות, מתונות יחסית, באוקטובר. לעומתן חברות שמייבאות מזון כמו דיפלומט, יבואנית הטונה סטארקיסט, נטו מלינדה המייבאת בין היתר בשר ודגים, ו-ויליפוד המייבאת מזון בשימורים וגבינות, ירדו בשיעור דו־ספרתי מתחילת החודש.

סניף שופרסל בשדרות / צילום: יח''צ שופרסל
 סניף שופרסל בשדרות / צילום: יח''צ שופרסל

במידרוג ציינו בסקירתם כי "מספר רשתות צריכה גדולות דיווחו בימים האחרונים על הוצאה לחל"ת של שיעור ניכר מעובדיהן. אולם עסקים חיוניים כגון רשתות מזון ופארמה נפגעים פחות בימי מלחמה, ולעתים אף מציגים תוצאות טובות יותר ביחס לימים כתיקונם". להערכת הכלכלנים, "מרבית העסקים לא יזכו לפיצוי על אובדן הכנסות מהמדינה, אלא אם הם מצויים באזורי עימות, שלגבי אלו המדינה כבר הודיעה על תוכנית תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים. עוצמת הפגיעה בענף הקמעונות, וכתוצאה מכך בנדל"ן המסחרי, תלויה במשך הלחימה והיקף האזורים שיושפעו ממנה, במידת ההתפתחות של 'שגרה לצד לחימה' ובהשלכות הכלכליות על הצמיחה".